משתמש:מהדורא קמא/שירי גבורה

שירי גבורה או שירת המושלים (בלע"ז שירה אפית או אֶפּוֹס ) היא סוג של שירה המגוללת בלשון משל ומליצה מעשי מלחמה וגבורה סיפור על חיי גבורה של גיבור או של חבורת גיבורים, ארציים או שמימיים. בימי קדם שירה זו הייתה עוברת בקבלה מפה לפה ביד הזקנים והזקנות של כל עם ועם.

שירת המושלים של גבורות העליונים מתחלקת באופן מהותי לשנים; האחד, שירת מושלים של ייחוד השם ששרו על גבורות ה' ומלחמותיו. וזה לעומת זה שירת עבודה זרה ששרו עובדיהם לאליליהם.

כתבו הראשונים שחלק משירת המושלים כתבם ה' בכלל ספר התורה או כתבי הנביאים והכתובים.

שירי גבורה בתורה

כתב מהר"י יעבץ: בשיר, כי בזה ירצה השי"ת, לספר כחו וגבורתו באויביו, ולא תמצא בכתוב שירה, כי אם על הראות כחו וגבורתו באויביו, שירת הים, שירת דבורה, שירת דוד, (מהר"י יעבץ תהילים סט לא). וכן כתב במהר"ל: 'הלל' הוא על הטוב והחסד שעשה, אבל 'השירה' לתת שירה על גבורתו יתברך (גבורות ה' פרק סה). ובאברבנאל כתב: היה מנהג קדום שעשו שירים מגבורות הלוחמים באופן שכל איש ישתדל לעשות גבורה. (אברבנאל שמואל א יח ו)

וכתב הרמב"ן היו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים סיפור המלחמות הגדולות, כי כן בכל הדורות, ובעלי הספרים היו נקראים מושלים, שנושאים בהם משלים ומליצות, והניצחונות הנפלאים בעיניהם מיחסים המלחמות ההם לה', כי לו המה באמת.(רמב"ן במדבר כא, יד-ט)

שירי גבורות ה'

שירת הים

שירת הים

ערך מורחב – שירת הים

שירת הים היא שיר המספר את גבורות ה' ומלחמותיו על מצריים ולאיליה, ומשורר על גבורת ה' שניגלה עליהן כגיבור עושה מלחמות ומספר במליצת השיר כי ה' גאוה גאה על מצרים ואליליה, וימינו נאדרת בכוח ומרעצת את האויב. וגדול ה' על כל אלוהים, ומי כמוך באילים ה'! מי כמוך נאדר בקודש! ולבסוף מסים השיר כי ה' ימלוך לעולם ועד !!!

ר' יצחק אמר, בה בשעה הרג הקב"ה לשר הממונה של מצרים וראו אותו משה ובני ישראל אז אמרו שירה, זה שאמר וירא ישראל את מצרים מת, אז ישיר משה ובני ישראל.(זוהר בשלח ריג)

"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר

אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם וגו'

ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ וגו'

יְמִינְךָ ה', נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב.

וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח, חֲרֹנְךָ--יֹאכְלֵמוֹ, כַּקַּשׁ.

מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ;

אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד; וגו'

בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן וגו'

ה' יִמְלֹךְ, לְעֹלָם וָעֶד .

— ספר שמות, פרשת בשלח (שמות טו ט"ו)

שירת דבורה

ערך מורחב – שירת דבורה

שירת דבורה (שופטים פרק ה') היא שיר ניצחון, המתאר את ניצחונם של ה' אלוקי ישראל על הכנענים ואליליהם. מליצת השיר מסופר איך ה' שולט באיתני הבריאה ומשתמש בהם נגד האויבים (פסוקים ד-ה כ); ומלחמת ה' עם סיסרא וצבאו בנחל קישון (פסוק כא). וששבטים הרבים שהצטרפו למלחמה, רק באו לעזרת ה' בגיבורים.

וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.

בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ ה'.

שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לה' אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל.

ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. וגו'

אָז יְרַד שָׂרִיד, לְאַדִּירִים עָם; ה' יְרַד-לִי בַּגִּבּוֹרִים. וג'

מִן שָׁמַיִם, נִלְחָמוּ; הַכּוֹכָבִים, מִמְּסִלּוֹתָם, נִלְחֲמוּ, עִם- סִיסְרָא. וגו'

וגו' בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים.

שירת יאמרו המושלים

כתב הרמב"ן "היו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים סיפור המלחמות הגדולות, כי כן בכל הדורות, ובעלי הספרים היו נקראים מושלים, שנושאים בהם משלים ומליצות, והניצחונות הנפלאים בעיניהם מיחסים המלחמות ההם לה', כי לו המה באמת, והנה גבורת סיחון במואב הייתה נפלאת בעיניהם וכתבוה בספר, ואמרו בה מליצות את והב בסופה - וגו', ונשאו בה משל (להלן פסוק כז) בואו חשבון וגו'. ושם עיר אחת מן הערים שהיו למואב והב. ואשד הנחלים - מדרון הנחל שהנחלים נגרים ונמשכים, מן אשדות הפסגה (דברים ג יז), וכן ההר והנגב והשפלה והאשדות (יהושע י מ). בסופה - מן בסופה ובשערה (נחום א ג).

והנה כאשר לכד סיחון ערי מואב כתבו המושלים בספר שקראו מלחמות ה', את והב בסופה, או שכתבו נלחם ה' את והב בסופה, ואת הנחלים אשר לארנון ושפך הנחלים אשר נטה למושב ער ונשען האשד לגבול מואב הכל השמיד ה' בסופה ובסערה, כי בא עליהם סיחון פתאום פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה, וכן אמרו (להלן פסוק כח) כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון וגו'"

וכתב באבן עזרא (במדבר כא טו) ומשם נסעו ישראל אל המקום הנקרא באר, וזאת הבאר גם היא היתה פלא ואיננה הבאר הנקרא באר מרים רק היה המקום שצוה משה וחפרוהו שרי ישראל במשענותם ומיד נבקעו מים:

אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן.

וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב.

וּמִשָּׁם בְּאֵרָה.

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת.

עֲלִי בְאֵר - עֱנוּ לָהּ.

בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה.

וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת.

וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.

עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים:

בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן.

כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן.

אוֹי לְךָ מוֹאָב אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן.

וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבוֹן וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא.

— במדבר פרק כא פסוקים יז-כ כז-כט

שירת דוד

ערך מורחב – שירת דוד

השירה שנשא דוד המלך "ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו ומכף שאול". השירה כתובה הן בתהלים (יח) והן בשמואל (ב כב) .

שירת דוד מהללת את גבורת ה', ומתארת איך ה' הופיע מן השמים כגיבור מלחמה ושולח חיצים ונלחם את מלחמות דוד וכן ה' מלמד את דוד גבורות מלחמה ונותו לו עוז ותעצומות לרוץ גדוד ולדלג חומות ולנצח את האויבים.

השירה מופיעה גם בספר שמואל ושם היא בנויה, כשירת הים, בצורה של "אריח על גבי לבנה" - ובספר תהלים.

וַיְדַבֵּר דָּוִד ה' אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם- הִצִּיל יְהֹוָה אֹתוֹ מִכַּף כָּל-אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל: וגו' :יַרְעֵם מִן-שָׁמַיִם ה' וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ: :וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם בָּרָק וַיָּהֹמם וגו': :יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז מִשּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִי: וגו' : וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי יְחַלְּצֵנִי כִּי-חָפֵץ בִּי: וכו' :כִּי בְכָה אָרוּץ גְּדוּד בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג-שׁוּר: וגו' :מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי: :מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחַת קֶשֶׁת-נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי: וגו' :אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד-כַּלֹּתָם:  : וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְלוּ תַּחַת רַגְלָי: :וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי:

— שמאל ב כב

ספרי שירת גבורות ה'

ספר מלחמות ה'

ערך מורחב – ספר מלחמות ה'

האבן עזרא מפרש כי "ספר היה בפני עצמו, ושם כתוב מלחמות ה' בעבור יראיו. וייתכן שהיה מימות אברהם, כי ספרים רבים אבדו, ואינם נמצאים אצלנו, כדברי נתן, ועדו, ודברי הימים למלכי ישראל, ושירות שלמה ומשליו".

וכן כתב הרמב"ן "ודרך הפשט בספר מלחמות ה', שהיו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים סיפור המלחמות הגדולות, כי כן בכל הדורות, ובעלי הספרים היו נקראים מושלים, שנושאים בהם משלים ומליצות, והניצחונות הנפלאים בעיניהם מיחסים המלחמות ההם לה', כי לו המה באמת, והנה גבורת סיחון במואב הייתה נפלאת בעיניהם וכתבוה בספר וכו' והנה כאשר לכד סיחון ערי מואב כתבו המושלים בספר שקראו מלחמות ה', את והב בסופה, או שכתבו נלחם ה' את והב בסופה וכו', והנה הכתוב מביא ראיה מספר המלחמות, כי ארנון הוא גבול מואב ואסור לישראל, והנחלים וכל האשדות עד ארנון מותרין להם, כי סיחון לקח ממלך מואב כל ארצו עד ארנון ולא ארנון בכלל, ונשאר ארנון למואב והוא יגבול בו, כדכתיב (דברים ג טז) ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנון תוך הנחל וגבול, וכן אמר יפתח (שופטים יא יח) ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב"

ספר הישר

ערך מורחב – ספר הישר

הרלב"ג מפרש -"ספר הישר": "והנה ספר הישר אחשוב שהיה נקרא כך ואבד עם הגלות וכבר רבו בו הפירושים לרבותינו ז"ל" (יהושע י' יג).

אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה'…, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו, הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר. וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים (יהושע י' יב-יג)

"וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר: לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר".

שירי גבורת ה' בחז"ל

מהו אשירה לה' ? נאה שירה לה' ! נאה גבורה לה'! נאה גדולה לה' ו! כן דוד אומר לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת (ד"ה א כ"ט) . מלך בשר ודם מקלסין אותו שהוא גבור והוא חלש ומחניפין לו. אבל הקב"ה האל הגדול הגבור והנורא (דברים י') ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה (תהלים כ"ד) ה' כגבור יצא (ישעיה מב) מאין כמוך ה' וגו' (ירמיה י') . (תנחומא בשלח - פרק יא)

דרשו חז"ל אמרה כנסת ישראל לפני הקדש ברוך הוא, רבונו של עולם יודעת אני כמה נסים וגבורות שעשית לי, אף אני עשיתי לך טובות קדשתי את שמך הגדול על אותם הנסים וגבורות ואמרתי שירה על כל נס ונס(מדרש זוטא איכה - פרשה א) ודרשו עודאז ישיר משה את השירה הזאת, וכי שירה אחת היא, והלא עשר שירות הן,

• הראשונה שנאמרה במצרים, שנאמר השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש חג וגו',
• השנייה על הים שנאמר אז ישיר משה,
• השלישית על הבאר, שנאמר אז ישיר ישראל,
• הרביעית שאמר משה, שנאמר ויהי ככלות משה לדבר את כל דברי השירה הזאת,
• החמישית שאמר יהושע, שנאמר אז ידבר יהושע לפני ה' ביום תת ה' וגו',
• הששית שאמרה דבורה וברק, שנאמר ותשר דבורה וברק בן אבינעם,
• השביעית שאמר דוד, שנאמר וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת,
• השמינית שאמר שלמה, שנאמר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, וכי דוד בנאו והלא שלמה בנאו, שנאמר ויבן שלמה את הבית, ומה תלמוד לומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו לבנותו נקרא על שמו
• התשיעית שאמר יהושפט, שנאמר ויועץ יהושפט ויעמד משוררים לה' מהללים בהדרת קדש בצאתו לפני החלוץ אומר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו...
• העשירית לעתיד לבא, שנאמר שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ אמרו גאל ה' עבדו יעקב.

כי השירות כלן קרואות בלשון נקבה, כשם שהנקבה יולדת כך התשועות שעברו היו אחריהם שעבוד, אבל התשועה העתידה להיות אין אחריה שעבוד, לכך קראוה בלשון זכר ( מכילתא בשלח-שירה פרשה א)

שירי גבורת ה' בקבלה

ובלילה שירה עמי, זה גבורה. שירה. בכור שורו הדר לו (דברים לג). (יחזקאל א) ופני שור מהשׂמאל,[שורו ושור לשון שירה] וגבריאל שלוחיה, (זוהר חלק ג דף קכא ע"ב)

ר' אבא פתח ואמר, הסתכלתי בכל התשבחות ששבחו להקב"ה וכולם פתחו באז, אז אמר שלמה, אז ידבר יהושע, אז ישיר ישראל, מהו הטעם. אלא כך למדנו, כל הנסים וכל הגבורות שנעשו להם לישראל, כשהאיר אור עתיקא קדישא, [דהיינו א"א] בעטרותיו. וכשמתחבר אור של הא' [דאינו א"א] ומגיע אל הז', מי הוא ז', זו היא חרב לה' מלאה דם, (דהיינו המלכות בשעה שהיא נטויה לשמאל), 'אז' עושה ניסים וגבורות, משום שנתחבר א' עם ז', וזה הוא שירה. (זוהר בשלח ריג, ועיין שם עוד)

שירי גבורת ה' בחסידות

ונראה דהנה במה שהאבות לא אמרו שירה הרבה טעמים נאמרו בזה, ואני מוסיף לומר בטעמו של אדם הראשון שלא אמר שירה כשנברא, על פי מה שהגיד כ"ק אדומו"ר זצללה"ה כי עיקר שירה היא על מפלתן של רשעים, ועל כן עשרת בני המן נקרא שירה, וכן מלכי כנען... ועל כן יש לומר דאדם הראשון אף שבודאי השתמש ברוח הקדש וצפה למרחוק, מכל מקום מפלתן של רשעים לא היה אפשר לו לראות, שהרי עדיין לא ידע שיש מציאות הרע בעולם...

אך על האבות שלא אמרו שירה הנני מוסיף להקשות... ובעניותין יש לומר עוד... הנה ידוע דשלשת האבות תקנו חטא אדם הראשון בג' עבירות (ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים), אך לשון הרע לא מצינו שתקנו. ובאשר לשון הרע הוא פגם הדיבור, כל עוד שלא נתקן פגם הדיבור של אדם הראשון היה דיבורם סתום מלומר שירה.

ונראה דישראל במצרים במה שלא נחשדו על לשון הרע תקנו פגם הדיבור של אדם הראשון, ועל כן איתא בספרים הקדושים שהדיבור יצא מהגלות ומכלל שנתקן פגם הדיבור, על כן נעשה פיהם פתוח לומר שירה, וזהו הלשון פיה פתחה בחכמה, שנפתח מה דהוה סתום. ובזה אתיא שפיר נמי מה דאמר במדרש שנחשב בין עשר השירות השירה שאמרו על אכילת הפסח בליל התקדש חג במצרים, באשר אז היה אחר תיקון פגם הדיבור...(שם משמואל תרע"ו)

זה לעומת זה

זה לעומת זה לשירה ששוררו מושלי המשלים בני ישראל למלחמות ה' וגבורותיו, לעומת זה שוררו מושלי המשלים מאומות העולם לאליליהם.

כי נודע שבכל ספורי העמים הקדמונים יספרו שבימי קדם מלכו על מדינתם בני אלהים שבאו משמים אל הארץ ומלכו עליה ונשאו נשים מבנות האדם ומהם עמדו גבורים ואדירים שרים ומושלים, כמו שימצא הקורא בספורי הדורות שראשית ספורי ממלכת מצרים וחינא ומלכות יון יתחיל מן האלהות וחצי אלהות שהתהלכו על ההרים הרמים ועל ארצם בימי קדם וספרו עליהם נפלאות וגבורות, והם נעשו להם אלילים שהקימו להם מצבות ומזבחות ועבדו אותם בכמה עבודות מתועבות.

כי ספרו על אליליהם מעשים של רצח ונאוף וכל מדות רעות, עד שגם עובדיהם התדמו להם בתועבותיהם, כמו האלילה שעבודתה היתה בנאוף, ואליל שעבדו אותו בזבחי אדם, ועבודות האלה עמדו עד אמצע מלכות הרומיים וכ"ש שהיו בתקפם בימי משה, וכל ספורי קורות מצרים התחיל בהאלילים בני אלהים שנפלו משמים ארץ בימי קדם. לכן הודיע לנו מרע"ה כי וכו' כל עניני הע"ז וספורי האלילים והמיטהאלאגיא, שלהם הוא הכל שקר וכזב.

— מלבים בראשית ו ד

שירי גבורות האלילים

שירת גבורות גילגמש

לוח אבן 11 ובו חלק משירת גילגמש המתאר את המבול

'שירת גבורת גילגמש' הוא שירת המושלים מדור הפלגה ענקית בהקיפה והיא שיר שירת המושלים הראשונה בתולדות המין האנושי שנמצא בידנו כיום. שירה זו כוללת שנים עשר שירים, שנכתבו על שנים עשר לוחות אבן נפרדים, ואורך כל שיר הוא כשלוש מאות שורות. כחלק מהשירה הזו המתאר גם המבול.

שירת גבורות בעל ומות

שירת גבורות בעל ומות (עלילות בעל וענת) הם שירי גבורה המספרים את סיפורם של אלילי כנען ואוגרית.

הדמויות המרכזיות בשירה מתוארות על פי חזיונות של נביאי עבודה זרה ובשירה זו מתוארים חזיונותיהם המשוקצים על מראה דמות האלילים: אל – ראש עולם האלילים הכנעני המתואר בצלמיותיו כדמות מלך היושב על כיסא; בעל – אליל הגשם, הסערה והפוריות; אחותו הנאמנה ענת – אלילת המלחמה והציד, שמסייעת לו; האליל ים – אליל הימים והנהרות; מוֹת – אליל השאול והמוות. במרכז הסיפור מתרחשת מלחמה והתגוששות בין האלילים על שליטה ומלוכה בארץ. האלילים בעל וענת אחותו נאבקים באלילים ים ומות. כאשר גוברים בעל וענת, כוחות הטוב , יש לבני האדם חיים, גשם ופריון, וכאשר גוברים ים ומות, שהם כוחות הרע, סובלים בני האדם מבצורת, עקרות, מגפות, הצפת נהרות ונחשולי מים, ומוות. ים נתפס בשירה כאליל רע במיוחד, הרוע שלו מומחש בעוזריו, מפלצות ים נוראות.

שירי הומרוס

דוגמאות התרבות יוון לשירת המושלים הן האיליאדה והאודיסיאה מאת הומרוס .

רבי עקיבה אומר, אף הקורא בספרים החיצוניים כגון ספרי בן סירא וספרי לענא אין לו חלק לעולם הבא, אבל ספרי המֵירָס וכל הספרים שנכתבו מכאן והילך - הקורא בהן כקורא באיגרת

— ירושלמי, סנהדרין יז א

הערות שוליים

ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני בנושא ביקורת המקרא.