משתמש:מהדורא קמא/טיוטה/חידוש
חידוש הוא תהליך שבו עצם עובר ממצב מסוים למצב אחר, ומתהווה בעצם מציאות מסוימת שלא הייתה בו קודם לכן, או שלא הייתה בו בגילוי קודם לכן.
חידוש בתורה ובאדם
ערך מורחב – חידושי תורה
(46) ספר מחשבות חרוץ - אות י
האחרון שבו נשלמה הספירה, וצריך שיהיה תמימות שיוכל להגיע אחר כך ליום השבועות דתקריבו מנחה חדשה שבו היא ההתחדשות, דאין כל חדש תחת השמש וכל דבר כשמתיישן אין חשוב עוד שכבר הורגל בו, אבל דברי תורה צריכים להיות כל יום כחדשים וחביבים כל שעה כשעה ראשונה, דרק תחת השמש אין חדש אבל למעלה מהשמש שהוא התורה יש דבכל רגע יוכל להשיג התחדשות מה שלא נודע ונתגלה עדיין בעולם כלל, וזהו על ידי ספירה הקודמת כאשה שמתחדשת לבעלה דגם כן אמרו ז"ל (נדה ל"א ע"ב) כדי שתהיה חביבה עליו, והוא דוגמת הלבנה שמתחדשת בכל חודש ועל כן נקרא חודש דיש על ידי זה בכל פעם חידוש, והתחדשות שאין מתיישן על ידי שיש העלם בינתים, והחידוש שאחר ההעלם הוא דבר חדש ולא מה שהיה מקודם, וכך אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל (גיטין מ"ג.) היינו התחדשות דברי תורה צריך להיות על ידי העלם ומכשול הקודם על ידי זה בא אחר כך להתחדשות:
(48) ספר מחשבות חרוץ - אות טו [ואף על פי שכל תורה שבעל פה האידנא גם כן כתיבא ומנחא כבר, מכל מקום גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל הוא בכלל תורה שבעל פה שנגלה למשה רבינו ע"ה כמו שאמרו ז"ל (ויקרא רבה כ"ב, א'), ומשחידשו בעולם הזה צריך שישאר הדברים לעולמי עד בעולם הזה גם כן על ידי הכתיבה, ועל כן הזהירו הקדמונים לכתוב כל מה שמחדש כמו שכתב בספר חסידים (סימן תק"ל) והמגיד להבית יוסף וכדומה, כי אין אדם יודע איזה יכשר ואולי הוא החידוש של תורה שבעל פה השייך לחלקו שלא נגלה עדיין לשום אדם בעולם. והוא לכך נוצר להביא חידוש תורה לעולם הזה וצריך שלא יאבד באבדו חס ושלום, דאז חס ושלום יצטרך להתגלגל, רק יוציאנו בפועל בעולם הזה על ידי דיבור פה לתלמידים או על ידי כתיבה, וראיתי כתוב על שם חכם גדול אחד שלא כתב שום דבר מחידושיו באומרו כי לא הותר לו הכתיבה, כי הוא זוכר הכל ולא שכח שום דבר ממשנתו ומחידושיו מעודו, וטעה כפי מה שנתבאר כי אין כוונת הכתיבה לעצמו לבד רק לדורות הבאים: (35) ספר ליקוטי אמרים - ספר יהושע פרק א כי אין שום נפש פרטית שאין לה חידוש פרטי מחכמת ה' יתברך
(40) ספר ליקוטי אמרים - דרשה לסיום הש"ס
וכן יוסף לא זכה למלכות רק על ידי אותה מעשה שיצאו ממנו עשר טפין כמו שאמרו ז"ל (סוטה ל"ו ע"ב) ובשבילם ישב בבית האסורים כל כך ואחר שנתקנו ונתקבצו נדחיו זכה על ידי זה למלכות, כמו שנאמר (משלי ח', ט"ו) בי מלכים ימלוכו שאין אדם זוכה למלכות אלא על ידי התורה אפילו מלכי אומות העולם בודאי גנוז ובלוע בהם דברי תורה יקרים שעל ידם זכו כמו בפרעה ונבוכדנצר שנאמרו דבריהם תוך דברי תורה ודאי היו דבריהם דברי תורה ממש אף על פי שהם לא ידעו מאומה מה הם מדברים רק דברי חול, ולכך דניאל כתב דברי נבוכדנצר בספרו על ידי זה הוציא בלעו מתוך פיו כמו שאמרו ז"ל (שיר השירים רבה ז', ט"ו) שהוציא השם וכו' והיינו שעל ידי זה הוציא הדברים של תורה מנבוכדנצר אליו ונשתרשו אצלו וניתקו ממנו וממילא היתה מפלתו על ידי זה, [ולכך דניאל היה סריס כי הוא היה ממש לעומת נבוכדנצר שעליו אמרו ז"ל (סנהדרין צ"ו ע"ב) רפינו את בבל ולא נרפתה שלא יצא ממנו זרע בישראל לכך גם דניאל לעומתו היה בלתי אפשר להשאיר קיום במין ואין כאן מקומו] וכן כל מלכי ישראל ופרנסי כל דור ודור כל אחד יש לו חידוש דברי תורה מיוחד השייך לאותו דור
אמונת חידוש עולם
חידוש בעולמות העליונים
שער הכוונות - דרושי סדר שבת הקדמה ענין הק"ש והתפילה שמתפללין בכל יום תמיד ג"פ ערב ובקר וצהרים בחול ובשבת ויו"ט דע לך כי יש הפרש ושינוי גדול בין התפילות של חול אל תפלת השבת ור"ח ואל תפילת היו"ט ואל חול המועד. ולא עוד אלא אפילו בימים טובים עצמם אין תפילת חג הפסח דומה לתפלת החג השבועות או לתפילת החג הסוכות וכיוצא בזה ולא עוד אלא כי גם בכל יום ויום בעצמו אינו דומה תפילת השחר לתפילת המוסף או לתפלת מנחה או לתפלת ערבית ולא עוד אלא שבימי החול עצמם יש שנוי גדול בין תפלת יום זה לתפלת יום שלאחריו ולא ראי זה כראי זה ואין לך שום תפלה מיום שנברא העולם עד סוף העולם שתדמה לחברתה כלל ועיקר. והענין בקיצור הוא לפי שתכלית מצות התפלה היא לברר הבירורין של השבעת מלכי אדום שמתו ובכל יום ויום ובכל תפלה ותפלה מתבררים ברורי נצוצות חדשות שלא נתבררו מעולם עד העת ההיא ובכל תפלה ותפלה מתבררים ניצוצות שעדיין לא עלו בשום זמן, והנה כפי ערך הניצוצות המתבררות ועולות ממטה למעלה בכל תפלה ותפלה כן כפי ערך ההוא הוא ערך הזווג העליון ולקחתם המוחין והמשכתם וז"ס טעם החיוב הגדול המוטל עלינו להתפלל בכל יום ובכל שעה לפי שבכל תפלה ותפלה נעשין בחי' מחודשות מה שלא נעשית בשום תפלה אחרת זולתה וגם כי על הדרך הזה הוא ענין מצות הק"ש שנצטוינו לקרותה בבקר ובערב בכל יום תמיד לפי שבכל ק"ש נעשה דבר מחודש למעלה מה שלא נעשה כן בק"ש אחרת זולתה מעולם. האמנם כל זה הוא בבחי' הפרטי' אמנם בדרך הכלל יתבאר לפנים בע"ה. וגם נתבאר למעלה איך כל הק"ש וכל התפלה של שחרית בימי החול יש להם כונה אחד בדרך כלל וכן כל התפלות דמנחה דחול כוונה אחד להם וכן כל הק"ש והתפל' של ערבית דחול כוונה אחד להם וכעד"ז בשבתות ובר"ח וי"ט והבן זה מאד ובדרוש התפיל' למה אנו מניחין התפילין ביום ולא בלילה כו'. נתבאר שם הדרוש הזה:
חידוש בעולם הזה
מאפייני החידוש בעולם הזה
החידוש הוא לעתים נקודתי - מעבר בין שני מצבים מובחנים היטב, כגון הדלקת נורה, ולעתים הוא תהליך המתמשך על פני זמן רב, תוך מעבר הדרגתי על פני רצף של מצבים, כגון החיים, שהם רצף של חידושים מהלידה עד המוות.
החידוש הוא לעתים מחזורי, כמו התחלפות עונות השנה, ולעתים הוא חד-כיווני או בעל קצב שאינו נצפה מראש.
יש להבחין בין חידוש פנימי, שהוא חידוש בעצם עצמו, לבין חידוש חיצוני, שהוא חידוש במעמדו של העצם עקב חידוש בסביבתו. כאשר הצבע ברמזור מתחלף מאדום לירוק, זהו חידוש פנימי, המתרחש ברמזור עצמו. כאשר הוריו של אדם נפטרים והוא הופך ליתום, זהו חידוש חיצוני, משום שלא חל חידוש באדם עצמו, אך בכל זאת השתנה מעמדו.
חקר החידוש בעולם הזה
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
כפילות פרמטרים [ תוכן ]
בְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית
כי כל חידוש הוא שירה אל הש"י
— חדושי אגדות למהר"ל חלק שלישי עמוד קפו - מסכת סנהדרין
חקר החידוש הוא נושא מרכזי בחכמות. אחת הסיבות המרכזיות לקיומם של חכמת הטבע ושל החכמות המעשיות הוא הצורך להסביר את החידושים המתחוללים בבריאה ובאדם ובחברה בעזרת עקרונות שאינם משתנים, כמו חוקי הבריאה והלימודיות:
- בלימודיות, חשבון אינפיניטסימלי עוסק בחקר חידושן של פונקציות, המשתקף בנגזרת שלהן. קשרים בין כמות לבין קצב החידוש שלהם, נלמדים בתחום המשוואות הדיפרנציאליות. תופעות רבות בבריאה ניתנות לתיאור באמצעות מערכות דינמיות; תורת הכאוס חוקרת בצורה מדויקת את הצורה שבה רבות ממערכות אלה פועלות בצורה בלתי ניתנת לחיזוי אך עדיין דטרמיניסטית.
- בפיזיקה נבחנים תהליכי חידוש אחדים:
- נושא מרכזי במכניקה הוא חקר התנועה - חידוש במיקום של גוף במהלך הזמן, כפי שהמיקום נמדד על ידי צופה במערכת ייחוס מסוימת. קצב החידוש במיקום הוא המהירות, וקצב החידוש במהירות הוא התאוצה. חידושים נוספים במאפייניו של גוף הם החידוש בתנע שלו ובאנרגיה שלו.
- פיזיקה גרעינית עוסקת, בין השאר, בחקר החידוש במהות החומר - חידושו מיסוד אחד לאחר, בתהליכים של ביקוע גרעיני והיתוך גרעיני, ובהתפרקות רדיואקטיבית, שהקצב של נמדד בזמן מחצית החיים.
- הכימיה עוסקת בחקר התגובה הכימית, שהיא תהליך שבו מתחדש מבנה המולקולות המרכיבות את החומר.
- הביולוגיה חוקרת תהליכי חידוש רבים:
- סדר בריאת היצורים תהליך חידוש שחידש ה' במשך ששת ימי בראשית במטען התורשתי של האוכלוסייות ברואיו. התהליך של סדר בריאת הברואים כולל את מכלול החידושים של תדירויות אללים שעשה ה' בכל מין חדש שברא ביחס למין שקדם לו בסולם מדרגות הבריאה. על ידי חידושים אלו ברא ה' את המינים השונים בסדר עולה זה אחר זה ממדרגת החיים החד-תאיות בפושטים שנבראו בראשונה דרך מגוון הבריות שבראו ביום החמישי והשישי - חד תאיים מורכבים, צמחים, פטריות ובעלי חיים, עד בריאת גופו של האדם נזר הבריאה.
- השתנות והיפרדות המינים אחרי בריאתם - תהליך שינוי וחידוש במטען התורשתי של האוכלוסייה וביטויו מדור לדור. תהליך השתנות והיפרדות המינים אחרי בריאתם כולל הן את חידושים הקטנים של תדירויות אללים באוכלוסייה ועד להצטברות של חידושים שהוביליו להיפרדות מינים זה מזה. היפרדות זו התרחשה אחרי הבריאה בתוך המינים הראשים שברא ה' בששת ימי בראשית, והיא התרחשה הן בצורות החיים החד-תאיות ובצמחי בראשית שנבראו בראשית יום השלישי לבריאה והן במגוון היצורים שנבראו ביום החמישי והשישי - חד תאיים מורכבים, צמחים, פטריות ובעלי חיים, כולל האדם.
- תהליכי צמיחתו של הפרט הטבועים במטען התורשתי שלו כגון אמבריולוגיה, התבגרות, הזדקנות והתאמה לחידושים מחזוריים בסביבה כגון שנת חורף.
- תהליכי התאמה לסביבה כתוצאה מגירוי סביבתי ברמת הפרט כמו למידה או התגוננות ממצבי עקה.
- חקר ההומאוסטזה - חקר המנגנונים העוזרים לפרט לשמור על מצב קבוע בסביבתו הפנימית למרות חידושים בסביבה החיצונית.
- הביולוגיה המולקולרית והביוכימיה חוקרות את ההתבטאות של הליכי החידוש האלה ברמה המולקולרית.
- מדעי הרפואה והחינוך עוסקים בעיקר בהנהגת חידושים רצויים ומניעה או ביטול של חידושים בלתי רצויים באנשים.
- העיסוק של הפסיכולוגיה בחידוש דומה במידה מסוימת לזה של הביולוגיה, הרפואה והחינוך. כך למשל עוסקת הפסיכולוגיה ההתפתחותית בתהליכי החידוש הפסיכולוגיים שעובר האדם מלידה ועד מוות; הפסיכולוגיה הארגונית עוסקת בין השאר בתהליכי חידוש ארגוני בחברות וארגונים; הפסיכולוגיה הבריאתית עוסקת בסיבות מטבע הבריאה לחידושים בהתנהגות האדם; הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוסקת באופן בו מתרחשים תהליכי חידוש הכרתיים כגון למידה, זיכרון והסקת מסקנות; ועוד. הייעוץ או הטיפול הפסיכולוגי, על האסכולות והגישות השונות בו, נועד לעתים קרובות לסייע לאדם שחש מצוקה נפשית וליצור תהליך של חידוש חיובי ברגשותיו ובהתנהגותו.
- בסטטיסטיקה הצגתם וניתוחם של חידושים תופסים מקום נרחב. מדד המחירים לצרכן, למשל, מציג את חידוש המחירים של סל מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי קבוצת צרכנים. דמוגרפיה מציגה את החידושים באוכלוסייה.
- בפילוסופיה העסיק החידוש כבר את היוונים הקדמונים. פרמנידס, בן המאה ה-5 לפנה"ס, הציג תפיסה לפיה המציאות הינה אחת, נצחית, בלתי נעה ובלתי מתחדשת. כל חידוש במה שישנו אינו אפשרי – למה יכול היש לחידוש? רק לאין. אולם האין איננו. הפרדוקסים של זנון חיזקו תפיסה זו, בהראותם שהתנועה, שפירושה חידוש, מובילה לפרדוקס.
האמן ההולנדי מאוריץ קורנליס אשר פיתח את רעיון המטמורפוזה באמנות: אחדות מיצירותיו מציגות צורות המשתנות בהדרגה למשהו אחר לגמרי. ביצירה "שמים ומים" הופכים דגים לציפורים; ביצירה "שחרור" (1955), משולשים בתחתית הציור הופכים לציפורים מעופפות בחלקו העליון.
חיזוי החידוש
חיזוי החידוש נמצא בלבו של המסחר בבורסות למיניהן: מסחר בניירות ערך, מסחר במבריאה זר ומסחר בסחורות עתידיות. התחזית לגבי החידוש הצפוי במחירו של המוצר הנסחר הוא שמשמפיע על ההחלטה לקנותו או למוכרו.
חיזוי מסלול מעופה של רקטה ששוגרה, שהוא למעשה חישוב החידוש במיקומה עד לפגיעתה במטרתה, הוא הבסיס למערכות ירוט כדוגמת "כיפת ברזל".
חדש מול ישן וחידוש הישן
חידוש הישן
דבקות בחדש על חורבות הישן
חדש אסור מן התורה
החדש יתקדש והישן יתחדש
ניסיון לחידוש בפעילות אנושית נתקל פעמים רבות בהתנגדות. תפיסת עולם שמהותה התנגדות לחידוש חברתי קרויה שמרנות. בקרב החרדים רווח הביטוי שבריאה החת"ם סופר: "חדש אסור מן התורה", ובא לשלול חידוש או חידוש במנהגים דתיים ביהדות או באורחות החיים בכלל, וזאת למרות הזמנים המשתנים. התנגדות אלימה לחידוש מאפיינת את הלודיטים - קבוצה של פועלים אנגלים בתחילת המאה ה-19 שמחו – לעתים על ידי הריסת מכונות – נגד החידושים שגרמה המהפכה התעשייתית, חידושים שהם חשבו שמאיימים על פרנסתם.
לקריאה נוספת
- שאול פוקס, הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1998.
קישורים חיצוניים
- Change, Stanford Encyclopedia of Philosophy
ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני בנושא חילוניות. 