משתמש:מהדורא קמא/בריאת ההרים והמחצבים (חכמת המחקר)

בריאת ההרים והמחצבים בחכמת המחקר היא החכמה שנתן ה' מחכמתו לבחון ולחקור מתוך הבריאה מעט מזעיר בעניין בריאת ההרים והמחצבים.

הקדמה

מראשית יום אלף השישי והתחיל להשפיע שפע רב בחכמת המחצבים נתרבו חכמים רבים שעמדו ובחנו בבריאה ענינים רבים בחכמת המחצבים ובבריאת ההרים והמחצבים והלכה חכמה זו והתבססה בארץ כענף חכמה בין ענפי החכמה. היכל אוצרות הטבע של ממלכת צרפת היה הראשון לקבוע משרת הוראה לתחום חכמה זה כבר ב-ה'תק"א. היה זה צעד חשוב לקראת צמיחת חכמת המחצבים ובהכרת חשיבות הפצתה הרחבה של חכמה זו.

שורות שורות של מחצבים

ב-ה'תק"ט פרסם החכם בחכמת הטבע הצרפתי ז'ורז'-לואי לקלאר את ספרו "תולדות הטבע " שבו הוא חולק באופן נחרץ על "מערכה חדשה של הארץ" של החכם ויליאם ויסטון, ובעקבות ניסיונות שערך הוא טען ששורות המחצבים של כדור הארץ לא ניתהוו כלל בשעת המבול אלא הם נבראו הרבה קודם לכן במשך בריאת העולם.

בשירת האזינו פסוק כי אשא אל שמים ידי. ביאר הכתוב סדר גאולה העתידה וכו' היאך תהי' חשיבות ישראל בעיני אומות העולם אחר שהיו שפלים כל כך כמה מאות שנה וכו'. והנה בשנות הבינים כאשר כסה אופל הבערות בעולם לא היו חכמי אומות העולם חוקרים בחכמת הטבע ולא חקרו אלא באמונתם ובמה שלמעלה מהטבע רק בכח המדמה. ועל כן היו ישראל הנלוזים מכל חכמתם וארחותם בזוים בעיניהם. כי לא ידעו את ה' וישראל עמו וכח חכמתם. אבל כאשר אשא אל שמים ידי שאתם כחי לגלות כל סתרי הטבע כמה השפעה יש בכל יסוד ובכל בריאה להשפיע ברכה וטובה בעולם וכו', ויהיו אז חכמי אומות העולם חוקרים בזה הרבה עד שיעמדו על נפלאות הבורא ית'. ובזה שיהיו עסוקים בחכמת המשפיעים יכירו כח ישראל וחכמתם מלבד שבזה לא נגרע חכם. ואדרבה מעתה יכירו וישכילו חכמת ישראל ותעודתם מכבר לעבוד אך את ה' יוצר כל הבריאה וממילא יתגדל שמו יתברך בעולם וכו'. מש"ה אמר דבזה שיגלה סתרי הטבע המשפיעים בשפע רב אשר לא ידע אדם מזה עד כה אז יתגלה כבודו וחי לעולם וממילא יכירו חשיבות ישראל עמו ויהיה מה שיהיה שכך היה ביציאת מצרים דאיזה משך לפני הגאולה היו בני ישראל חשובים בלב פרעה ועבדיו

— העמק דבר דברים לב מ

הנה עצמות שמוצאין חופרי ארץ ומוצאין עצמות מבריות שלא נמצא עתה בעולם וכו'. והיה ההשגחה שישתיירו עצמות אלו כדי שיבא דור אחרון ויכיר סתרי הטבע וזהו כבודו ית' כמ"ש בשירת האזינו בפסוק כי אשא אל שמים ידי

— העמק דבר על בראשית פרק ז פסוק כג

במרכז ממלכת צרפת טיילו החכם בחכמת יסודות המחצבים החכם ז'אן-אטיין גוטאר והחכם בחכמת המחצבים החכם ניקולא דמארה ורשמו את הסתכלויותיהם במפות של מערכת המחצבים. גוטאר רשם גם את הסתכלויותיו על היסודות הגעשיים של מחוז זה.

תחריט עץ המתאר כרייה מספרו של החכם גאורגיוס אגריקולה "טבעם של יסודות המחצבים" שיצא בבזל בשנת ה'שט"ז

עד שנות ה-ל' של המאה השישית היה כבר חקר כדור הארץ עיסוק נפוץ. עם זאת, חכמת המחצבים לא נכללה באנציקלופדיה בריטניקה עד למהדורה הרביעית שיצאה לאור בשנת ה'תקס"ט.

צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם

ערך מורחב – תשובת המינים בחכמת המחצבים

ערך מורחב – בריאת ההרים והמחצבים

ערך מורחב – צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם

החת"ם סופר על ספר הברית
הוא לעצמו (החת"ם סופר) היה בקיא בחכמת המדידה, ואלגברה וכו' גם היה בקי בחכמת התכונה ופיזיקה, והתחיל לכתוב ספר מיוחד לחכמות אלו, למען יהיה ביד תלמידיו ללמוד מתוכו לבל יספיקו בילדי נכרים. ואחר שיצא לאור "ספר הברית" עבר עליו מראשו ועד סופו, והראהו לתלמידיו ואמר: כזה קנו לכם – אשר חפץ למלאות ידיו מחכמות שונות. ואני ואתם נכיר טובה להמחבר, שהרבה ביטול זמן הרוחתי במה שאינני מוכרח לחבר כזה בשבילכם. כן סיפר דודי הגאון זצ"ל — ספר החוט המשולש. כ"ב ע"ב. הודפס במונקאטש בשנת ה'תרנ"ג.

בשנות ה-מ' של המאה השישית לאלף השישי השפיע ה' מחכמתו השגה חדשה בחכמת מעשי בראשית וגלה נסתרות ממה שהיה בששת ימי בראשית ובפרט בשלושת הימים שבהם נבראו עיקרם של ההרים והמחצבים. חכמה זו ירדה מן השמים לארץ וחכמי ישראל הדבקים באמונת החידוש נטלו חכמה זו וביארו בה הבנה חדשה של מה שהיה בבריאת העולם ובפירושים חדשים על דברי חז"ל בעניני מעשי בראשית. וזה לעומת זה חכמי אומות העולם הדבקים באמונת קדמות העולם לקחו את החכמה הזו ממש למקום מינות ואפיקורסות ופירשו חכמה זו על פי הבליהם באמונת קדמות העולם.

צדיקים ילכו בם

בשנות ה-מ' של המאה משישית לאלף השישי כתב הגאון המקובל האלוקי ר' פנחס אליהו הורביץ בספרו 'בספר הברית' (חלק א מאמר ד שני המאורות - פרק ד – ט) והוא כותב שנתחדש לו כפי אשר יצוה ה' חסדו עלי, והיה לך למשיב נפש ולמאירת עינים באור שבעת הימים. וחידושו נסוב על דברי רש"י בהפרשה הראשונה בתורה פרשת מעשי בראשית, רש"י כותב שם וז"ל: וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך וכו'. לפי פשוטו כך פרשהו, ראהו כי טוב, ואין נאה לו ולחשך שיהיו משתמשין בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה וכו' יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה. משנגנז האור הראשון, אבל בשבעת ימי בראשית, שמשו האור והחשך הראשונים יחד, בין ביום בין בלילה

ועל זה חידש הגאון המקובל האלוקי ר' פנחס אליהו הורביץ שהצורה שבה במשך ימי בראשית שמשו האור והחשך הראשונים יחד בערבוביה בין ביום בין בלילה. הוא שבימי בראשית בכל חצי הרגע היה אור ובחצי השנית מאותו הרגע היה חושך כי כמו שהוא רץ ונמהר כך הצל הבא אחריו אף הוא רץ ונמהר, ועל כן לא התמהמה האור במקום אחד אלא אתא בוקר וגם לילה ברגע אחד מבריק בזה אחר זה תמיד כברקים רב וימש חשך בחצי הרגע שבין כל ברק וברק.

אותם השעות של ששת ימי בראשית אינם שיעור שעות של ימים אלו אלא הם ארוכים וגדולים שיעור זמן גדול כנודע

— שו"ת תורה לשמה ס' תק"ג

ובכך יצא שהימים של שבעת ימי בראשית על אף שימים אלו היו ימים ממש של משך כ"ד "שעות שוות" המחוברים משעות ורגעים כמו כל ימים רגילים של ששת ימי המעשה, מכל מקום בשבעת ימים אלו היו דחוסים ומכונסים אלף אלפי אלפים ורבי רבבות "שעות זמניות", והיה זה בדרך נס ופלא של 'שני הפכים בנושא אחד', ובערך השעות השוות היתה השמש משלימה הקפתה בכל רגע ורגע של השעות השוות, וזהו ענין הערבוביא שאמרו חז"ל שהיה בעולם שבימי בראשית ששמשו האור והחושך הראשונים יחד בין ביום בין בלילה, שבין ביום היה אור וחשך זה אחר זה בתקיפות בכל רגע ורגע מהי"ב השעות השוות ובין בלילה היה אור וחשך זה אחר זה בתקיפות בכל רגע ורגע מהי"ב השעות השוות , וכך היה הדבר נוהג בכל ששת ימי בראשית. וזה היה בדרך פלא כעין מה שיהיה בימות המשיח שכתב בספר ביאורי אגדות אפיקי ים (סנהדרין דף צט ע"א) וז"ל: כבר נתבאר בספר התמונה שלימות המשיח יהיה היקף החמה שנה הזמן רב שביום אחד יעשה היקף כמה מאות שנה ע"כ. ובדומה לזה נאמר בראשית רבא (פרשה י: ויכלו השמים והארץ) עד שלא חטא אדם הראשון היו המזלות מהלכין דרך קצרה ובמהירות, משחטא סיבבן דרך ארוכה ובמתינות. הרי שבימי בראשית על אף שימים אלו היו ימים ממש של משך כ"ד "שעות שוות" כמו כל ימים רגילים של ששת ימי המעשה, מכל מקום בדרך פלא בשבעת ימים אלו היו דחוסים ומכונסים אלף אלפי אלפים ורבי רבבות "שעות זמניות".

החכם ג'יימס האטון

חכמת האומות גם כן מן השם יתברך שהרי נתן להם מחכמתו יתברך. ודבר זה בארו חכמים במסכת ברכות (נ"ח ע"א) הרואה חכמי אומות העולם אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם

— נתיבות עולם א - נתיב התורה - פרק יד

כל החכמות החיצוניות של זמננו, שבהבליהם לומדים אותן על דרך אפיקורסות, הן לעתיד לבא כולן יהפכו לכלים ללמוד גדולתו וענותנותו ית', והיינו ניצוצות הקדושה שבהן

— – מכתב מאליהו חלק ה עמוד תסג

פושעים ייכשלו בם

זה לעומת זה בשנות ה-מ' למאה השישית נתחדש להחכם בחכמת הטבע ובחכמת המחצבים החכם ג'יימס האטון על יסוד חקירתו בטבע ובמחצבים נתחדש לו שעל פי סדרי הבריאה שמוכרח שבריאת ההרים והמחצבים לקחה משך זמן של אלף אלפי אלפים ורבי רבבות שעות זמניות. ועל יסוד הבנה זו נתחדש לו מערכה חדשה ועוד הרבה ביסודות גדולים בחכמת המחצבים. אולם הוא פירש את מה שנתגלה לו על פי אמונת קדמות העולם ולקח את החכמה הזו למקום מינות ואפיקורסות.

אולם כל מקום שפקרו המינים תשובתם בצידם, וגם כאן תשובתו בצידו שכל אותם אלף אלפי אלפים ורבי רבבות "שעות זמניות" שבהם נבראו ההרים והמחצבים היו דחוסים ומכונסים בשבעת ימי בראשית שהיו שבעת ימים ממש של משך כ"ד "שעות שוות". כאן בהמשך נביא את המערכה החדשה שנתחדשה להחכם ג'יימס האטון בחכמת המחצבים ואת היסודות הגדולים שחידש בחכמה זו ונפרשם על דרך האמת על פי באמונת החידוש וכפירוש דברי חז"ל על מעשי בראשית, ונעמידם ונפרשם כמו שבאמת ירדה חכמה זו מהשמים כשהשפיע ה' מחכמתו את השגה הזו קודם שניטלה למקום מינות ואפיקורסות, והסירותי דמיו מפיו, ושיקוציו מבין שיניו, ונשאר גם-הוא לאלוקינו, ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם.

עדות ה' נאמנה מחכימת פתי להשיב דבר לחכמי הגעאלאגיא, [פ' חכמי חכמת המחצבים] שחופרים בעמקי האדמה וכו' והם מוכיחים מזה קדמות העולם, כי יחשבו את האדמה שעשויה מינים מינים, שבכל עומק ידוע יש מין אדמה אחרת וכו', ולפי חשבון כמה היה צריך עד שיולדו שטחי האדמה שהעולם קדמון מרבוא שנים וכו', וכל זה הבל וריק וכו' ולו חכמו ישכילו זאת ויראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולת שאול.

— מלבי"ם בראשית ז כג

חכמת ה' בחזקה דהשתא בחכמת המחצבים

בשנת ה'תקמ"ה חידש החכם ג'יימס האטון מערכה שכונתה פלוטוניזם הוא הציג את המערכה שלו במאמר "מערכה של הארץ" , אותו הגיש ל"אגודה המלכותית של אדינבורו" בשנת ה'תקמ"ח.

המושכל הראשון שנמצא ביסוד המערכה שלו היא שיש לנקוט חזקה דהשתא בחכמת המחצבים שכמו שכיום אנו רואים לפנינו שעוברים על ההרים והמחצבים באופן קבועה תהפוכות והשתניות אט אט ידי רוחות ומבולי מים, כן ממש היה גם מעיקרא במשך כל אותם אלף אלפי אלפים ורבי רבבות "שעות זמניות" שהיו דחוסים ומכונסים בששת ימי בראשית. וכך בששת ימי בראשית ביחס לשעות הזמניות ההרים והמחצבים נבראו כביכול אט אט. ועל פי המערכה שלו היה זה באופן שהסלעים הקשים שביבשה הלכו וניתכו באיטית במעמקי האדמה מהחום הגדול הנוצר בעמקי האדמה כתוצאה מלחץ האדמה והמים, וחום זה גם גורם למרבצי אדמה וחול ולפרוץ החוצה בהתפרצויות של הרי געש ומהרי געש אילו נבראו סלעים מסוימים, ומחום זה אף ניתכים סלעים אחרים ואחרי שסלעים אילו עומדו מותכים בעמקי האדמה הם נסכפו על ידי הנחלים הלכים אל הים, ושם בעמקי הים הם נערמו בשורות שורות זה על גבי זה והם נתקשו שם במעמקי הים ונהייו לסלעים קשים ולמחצבים העומדים שורות שורות זה על גבי זה, וסלעים אלה התרוממו והופכו ונהיו ליבשה. וכך נסתובב הדבר כגלגל החוזר שוב ושוב, ומעין דמעין זה לשיטתו אנו רואים גם לפנינו על הארץ כיום הזה, ועל כן מזה יש ללמוד איך סדר בריאת המחצבים בימי בראשית.

החכמה שנתגלתה לחכמי אומות העולם על ידי אטון ערערה על המושכל הפשוט שהיה מקובל עד אז על כולם, שיש לבאר את בריאת המחצבים על פי כחות וחוקים שפעלו בששת ימי בראשית או בשעת המבול ככוחות וחוקים התואמים לזמן קצר ביותר. ערעור זה סימן נקודת מפנה בחכמת המחקר של מחצבי כדור הארץ. שמאז והלאה נשתרש החידוש שאת הכוחות והחוקים שפעלו בששת ימי בראשית יש להבינם ככוחות וחוקים התואמים לזמן של אלף אלפי אלפים ורבי רבבות "שעות זמניות". וצדיקים ילכו בם שהם יודעים שכל השעות הזמניות הללו הם כולם דחוסים ומכונסים בשבעת ימי בראשית ושימי בראשית היו ימים ממש של משך כ"ד "שעות שוות" המחוברים משעות ורגעים כמו כל ימים רגילים של ששת ימי המעשה, וזה לעומת זה פושעים ייכשלו בם שעל ידי חכמה זו הם נכשלים ונופלים לאמונה בקדמות העולם באלף אלפי אלפים ורבי רבבות שעות שוות חלילה וחלילה.

חכמת ה' בטור של מערכת שורות המחצבים

ציור מטמוניות אבן מתוך הספר "יחוס שורות מחצבים בעזרת מטמוניות אבן של בעלי חיים" של החכם ויליאם סמית משנת תקע"ו

באמצע המאה השישית צוייר הטור של מערכת שורות המחצבים המתאר את סדר השורות המחצבים בכדור הארץ ואשר נשען על ידיעות שסיפקו סיעת וורנר וסיעת אטון של ראשית המאה השישית. לציור הטור תרמו החכם בחכמת כח הצומח החכם ז'ורז' קיווייה והחכם בחכמת יסודות המחצבים החכם אלכסנדר ברוניאר, שניהם מממלכת צרפת, שפירסמו בשנת ה'תקע"א את "תיאור מערכת המחצבים של סביבות פאריז" , והחכם בחכמת המדידה החכם ויליאם סמית האנגלי. עבודתם של השלושה הולידה את הטור של מערכת שורות המחצבים, מיפוי שורות המחצבים בכדור הארץ.

החכם סמית עצמו חידש חידוש יסודי בחכמת המחצבים – קביעת זמן בריאתן של שורות המחצבים וחידוש את היסוד לחיבור לוח של סדר הזמנים של בריאת המחצבים. כאספן של מטמוניות אבן הוא הבחין בדפוס קבוע בהימצאותם במקומות שונים, ומצא קשר בין שורות המחצבים השונים למטמוניות אבן שמצא בהן. החכם סמית ערך חתך דרך שורות המחצבים וגילה בהן סדר הופעה השווה לשל מטמוניות האבן, באמצעותם קבע את זמן בריאתם של שורות המחצבים זה ביחס לזה. על פי גודלם וסוגם של מטמוניות האבן הגדיר החכם סמית ג' פרקי זמן בסדר בריאת המחצבים:

• המחצבים שנבראו בראשית יום חמישי
• המחצבים שנבראו באחרית יום חמישי
• המחצבים שנבראו ביום שישי

ב-ה'תקע"ה פרסם החכם סמית מפה של ממלכת אנגליה ובה סימן את שורות המחצבים לפי מטמוניות האבן שבהן וב-ה'תקע"ו את הספר " יחוס שורות מחצבים בעזרת מטמוניות אבן של בעלי חיים".

ועתה אחי ידידי ראו על איזה בסיס אדני תורתנו הקדושה מונחים, כי הסוד הזה שנמסר לאבותינו ורבותינו, והם גלוהו לנו זה כמה מאות שנים מצאנוהו שוב שהטבע ברורה לעינינו בזמנים המאוחרים כבזמנינו הבהירה ביותר.
דהרוח המשתוקק שבאדם, החפץ לגלות כל העלומות, חקר וחפר ויחפש כחולדה בקרבים של האדמה בהרים היותר גבוהים שבעולם וכו' גם חתרו במעמקי ארץ ובקרביה איזה מאות קלאמטר עמוק החת פני העליון של הארץ חפשו בבערגווערק, ומצאו תוך עובי האדמה ד' סדרים וכל אחת למעלה מחבירתה כל אחד מין אדמה אחרת, ובין סדר לסדר מונחים ברואים שנתקשו ונתהוו בתוארם לאבן וכו'
והברואים שבין שורת אדמה לחברתה מצאו תמיד שאותם שמונחים בשורה התחתונה שבארץ, הם בנויים בגודל ענקיי יותר מאותם שמונחים בשורה של מעלה ממנה וכמו כן אותן שמונחים בשורה השנייה, עדין יותר גדולים מאותן שמונחים בשורה השלישית וכמו כן מהשלישית להרביעית העתיי אבל לפי גודל הברואים שבכל שורה התחתונה יותר מאותן שבשורה שלמעלה ממנה, כן יתראה שוב שלימות היופי בבניינם של הברואים שנמצאים בכל שורה עליונה, יותר מאשר יראה בבנין הברואים שנמצאים בשורה שתחתיה וכו'
והתאמינו אחי שסוד הנפלא הזה נכתב באר היטיב בפרשה הראשונה שבתורתנו הקדושה דא בא כולה בא כי היא היא אם כל חי

— דרוש אור החיים לבעל התפארת ישראל שנת תר״ב (נדפס בסוף סדר נזיקין ח"א במשניות דפוס וילנא)

חכמת ה' במניין השעות הזמניות של ששת ימי בראשית

במחצית הראשונה של המאה השביעית, אמדו חכמי הטבע את מנין השעות הזמניות שהיו דחוסים ומכונסים בששת ימי בראשית, החל מזמן בריאתו של כדור הארץ ועד סוף ששת ימי בראשית, עמדו את השעות הללו במושגים של אלף אלפים שנים של שעות זמניות, במחצית הראשונה של המאה השביעית, כבר אמדו בשיעור של שתי אלף אלפי אלפים שנים של שעות זמניות, תוך שימוש בכלים של חכמת הדימות. ועל פי חכמת הייחוס לתאריכים ע"פ פליטה של אותיות יסוד החומר ועל ידי כך שיערו את זמן בריאתן של יסודות המחצבים וסלעים השונים ומזה חישבנו את מנין השעות הזמניות שהיו דחוסים ומכונסים מזמן בריאתו של כדור הארץ ועד סוף ששת ימי בראשית, ובסוף המאה השישית הצטברו ראיות רבות שהעמידו את אומדן מנין השעות הזמניות שהיו דחוסים ומכונסים בששת ימי בראשית, אחל מזמן בריאתו של כדור הארץ ועד סוף ששת ימי בראשית, על ארבע ושש חלקי עשר אלף אלפי אלפים שנים של שעות זמניות. דעה זו מסכמת כיום על כל חכמי הטבע, והיא נשענת על ידיעות מאמנות על פי אמיתות החכמה, דעה זו הביאה לדיוק בבניית הלוח של סדר הזמנים של בריאת המחצבים ולניפוי מערכות בחכמת המחצבים שלא עלו בקנה אחד עם ראיות על פי אמיתות החכמה.

בידיעת סדר הנכון של השורות של המחצבים טמון תועלת ממונית. אחד הראשונים שגילה זאת היה החכם האנס מרנסקי, חכם בחכמת המחצבים מדרום אפריקא. החכם למרנסקי – שעסק בגילוי מחצבים – נודע על חלק הנגלה של שורות החצבים המכיל מתכת הפלטינה בכמות גדולה בעלת ערך ממוני. הוא חישב מחשופים ידועים של אותה יחידה של מערכת שורות המחצבים, בחר את הרחוק בהם – ארבעים ק"מ מן הראשונה – וגילה גם בו בצר מתכת הפלטינה. כך חישב את השורה כולה, אשר במשך עשורים רבים שימשה מכרה עצום ממדים למתכת פלטינה.

פיזור מטמוני אבן בארצות האקלימים השונים

חכמת ה' בנדידת ארצות האקלימים

המעתיק הרים ולא ידעו המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפצלון
מראה של חלוקת היבשה הראשונה לארצות האקלימים בששת ימי בראשית

החכם אלפרד וגנר, חכם אשכנזי שעסק בתחומים רבים, הבחין כי קווי החוף של אפריקא ושל שתי האמריקות דומים, והניח כי במשך ששת ימי בראשית כל השבע ארצות האקלימים נקרעו מהיבשה הראשונה–– ולאחר מכן נסחפו כרפסודות על קרקעית האוקיינוס והגיעו בסופו של דבר למקומן הנוכחי. ב-ה'תרע"ב הציג וגנר את המערכה שלו על נדידת ארצות האקלימים שנשענה על ראיות ממטמוניות האבן, אשר על פי המערכה שלו ניתן היה להבין גם את המהלכים בסדר בריאת רכסי ההרים הגדולים (סדר בריאת ההרים). עם זאת, עברו כמעט חמישים שנה עד שרעיונותיו של החכם וגנר התקבלו בין חכמי המחקר.

בשנת תש"ך נמצאו ראיות שתמכו במערכה של נדידת ארצות האקלימים והיא התחלפה במערכה כוללת יותר של עמודי ארץ שנשענה על ידיעות מוצקות. עד לסופו של אותו עשור כבר נתקבלה מערכה זו על ידי מרבית חכמי חכמת המחצבים. ראיות אלה הציגו תנועה חופשית של ארצות האקלימים והוכיחה כי החיצוניות כדור הארץ של האוקיינוס נברא קודם לחיצוניות כדור הארץ של היבשתה. ראיות אלה גם תמכו במערכה של התפשטות קרקעית הים שהוצעה על ידי החכם בחכמת תיאור האוקיינוס ובחכמת המשפיעים בכדור הארץ החכם רוברט סינקלר דיץ ועמיתו החכם בחכמת המחצבים החכם הארי האמונד הס. המערכה שלהם סוברת כי קרקעית הים מתפשטת מרכסי הרים גועשים שבים הפולטים להבות המחצב ובונים קרום ימי ממחצב הבזלת הנדחק לצדדים כאשר נבנה קרום חדש. התרחשות כזו ניתן לראות ברכסי הרים גועשים שבאוקיאנוס אטלנטי, שבאחת מן הפסגות הבולטות שלו נמצא האי האיסלנדי.

ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן. הפסוק בתורה מדבר על יבשת אחת שנראתה לאחר שהמים אשר כיסו את פני כל כדור הארץ נקוו אל מקום אחד כלומר אוקינוס אדיר אחד המקיף את היבשת היחידה שהייתה קיימת על פני כדור הארץ וכו'. והנה הזוהר וכו' נאמר שם ארץ אחת ממש הוציאו המים וממנה נתהוו שבע ארצות. כלומר בשעת הבריאה הייתה יבשת אחת בלבד, אולם בשלב מסוים היא התחלקה לשבע יבשות שהלכו והתרחקו זו מזו כאשר מי האוקיינוס חודרים אל החלל שנוצר ביניהם, ויוצרים בכך את האוקיינוסים והימים השונים וכו'. בספר איוב נאמר וכו' המעתיק [פ' המזיז] הרים ולא ידעו, המרגיז [פ' המניע] ארץ ממקומה ועמודיה יתפצלון.

— ספר המהפך לרבי זמיר יהוידע כהן, תשס"ו

חכמת ה' בתולדות כח השואב של כדור הארץ

מערכה נוספת שנתמכה באותן בראיות היא החכמת תולדות כח השואב של כדור הארץ, שהוצעה על ידי החכם סטנלי קית רנקורן והצביעה על שינויים במערכת כח השואב של כדור הארץ במהלך הזמן ובעיקר במהלך ששת ימי בראשית, שינויים אשר השאירו את חותמם על יסודות המחצבים ואבנים השואבות.

כדי לאמת מערכות אלה נעשה על ידי נאס"א והמכון לחכמת המחצבים של ארצות הברית (USGS) שימוש במלווים ברקיע החל מתחילת שנות ה-ל'. משימות אלה הציגו תמונות של כדור הארץ שעזרו רבות להבנת המהלכים במערכות המחצבים שהתרחשו בו.

חכמת ה' במחצבי כדורי השמים

חכמת המחצבים בימינו עדיין חוקרת את המחצבים של כדור הארץ על כל רבדיו, אך אינה מסתפקת בכך. בשנת תשכ"ט, עם הנחיתה על הירח של המלח של ספינת הרקיע הראשון נולד תחום חדש בחכמת המחצבים: חכמת המחצבים של כדורי השמים. העוסקת בבחינת בתכונות המוצקים של כדורי השמים כגון כוכבי לכת, כוכבים זעירים, גופי הזיקים, כוכבי שביט וכו'. בחינת חכמת המחצבים של הירח היה משימתו הראשונה של תחום זה, חכמים כמו החכם יוג'ין שומייקר נטלו אותו בלילה אחד מידיהם של המלחים של ספינת הרקיע. צמיחת זו שינתה גם את התפישה של חכמת המחצבים הקודמת שראתה בכדור הארץ כעומד לעצמו ובלתי תלוי בזולתו, והביאה לבחינות חדשים על סדר בריאתו של גוף כדור הארץ בתוך מערכת הגלגלים.

הערות שוליים

ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני בנושא גאולוגיה.