משתמש:לי צה/יוחנן צבי שלאנק (שלנק)
יוחנן צבי הירש מרקוס שלאנק (1815-1884) היה מתלמידי החת"ם סופר, ראש כולל הו"ד וממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים במאה התשע עשרה. הוא ייצג את האשכנזים וכלל יהודי ירושלים מול הקונסוליות הזרות, והיה מעורב בפרוייקטים רבים של בניית העיר. רבים מצאצאיו מעורים בעשייה בשלל תחומים בצמרת מדינת ישראל, ביניהם הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק, אורה איל, עזריקם וארנון מילצ'ן ואחרים.
קורות חיים
יוחנן צבי הירש (מרקוס) שלאנק נולד בשנת 1815 לאביו רבי מרדכי ואמו בריינדל[1], בשיינלנקה (שלאנק בפי היהודים) שבפוזן, פרוסיה, שם שימש סבו, רבי שלמה, כרב הקהילה. לאחר הולדתו עברה המשפחה למרקיש-פרידלנד, שם למד אביו בישיבת רבי עקיבא איגר.
לאחר פטירת אמו בשנת 1818, עבר עם אביו לפרסבורג שבהונגריה, שם למד יוחנן צבי בישיבת החתם סופר והוסמך לרבנות על ידי רבו החתם סופר.
אביו, רבי מרדכי, שימש כיד ימינו של החתם סופר והמשפחה התגוררה בביתו של החתם סופר כשש עשרה שנה. בשנת 1838 הציע החתם סופר את יוחנן צבי כחתן לאסתר מיכלה בת רבי דוד טעבלי ברלינר, בנו של רבי שלמה הירשל ברלינר, רבה הראשי של בריטניה הגדולה. תנאי הנישואין כללו את התחייבות הזוג לעלות לארץ ישראל ולהעמיד את חופתם בירושלים[2].
בשנת 1839 עלתה משפחתו לירושלים, שם רכש דירה בחצר "חוש דרבי צדוק" שבעיר העתיקה[3]. משפחת ארוסתו הצטרפה אליהם לעלייה. אחר נישואיהם נולדו להם שני בנים, יהושע משה[4] ומרדכי אברהם[5].
בשנת 1864 נפטרה אשתו הראשונה. כתשעה חודשים לאחר מכן שודך לאסתר פייגל צ'חנובסקי, אלמנה מגרודנו, רוסיה. למרות שעם עלייתו נדר שלא לעזוב את הארץ, התירו לו רבני ירושלים לנסוע לגרודנו כדי להינשא. בתום שבעת ימי המשתה חזר לירושלים עם אשתו וילדיה מנישואיה הראשונים. בירושלים נולדו לזוג בת ובן, גלה (לימים נישאה לחיים בר לפקין) ויעקב[6].
יוחנן צבי פעל רבות לביסוס היישוב החרדי בירושלים. באמצע שנות ה-70 של המאה ה-19 בנה בירושלים בנין בן שתי קומות, הבנין הראשון בעיר מסוג זה[4]. השתדל בעד רכישת המגרש לבנין "בתי מחסה", והיה ממייסדי שכונת "נחלת שבעה" מחוץ לחומות ומראשוני תושביה.
נפטר בירושלים בי"ב בתמוז תרמ"ח (3 ביולי 1884) ונטמן בהר הזיתים בחלקת כולל הו"ד לצד אביו רבי מרדכי[7].
פעילותו הציבורית
בשבע השנים הראשונות לאחר עלייתו לארץ היה יוחנן צבי 'פרוש' והקדיש את עצמו ללימוד התורה בבית המדרש שבבנין בית הכנסת "אהבת ציון" של כולל הו"ד, שהיה ממוקם בחוש בו התגורר.[8] הוא הצטרף לכולל, שהוקם רק כשנה קודם לכן, כחבר התשיעי.[9] כולל הו"ד היה העשיר בכוללי ירושלים, ו"חלוקת" חבריו היתה גבוהה יחסית. יוחנן צבי, שהיה בעל אמצעים, ויתר על חלקו ב"חלוקה", והיה אחד היהודים הבודדים בעיר שלא התפרנס ממנה. משנסתיים נדר פרישותו, פנה יוחנן צבי לעסוק בעניני ציבור. במהרה הפך לאחד העסקנים המרכזיים בכולל הו"ד. בשנת 1849 נבחר להיות גזבר הכולל, ומשנת 1852 ועד מותו עמד בראשו. הוא חתום על עשרות תעודות מטעם הכולל, ושימש כנציג יוצאי גרמניה בענייני כלל האשכנזים וכלל יהודי ירושלים. ריצ"ה שלאנק היה אדוק בדתו ושמרן. בעוד חלק מאנשי כולל הו"ד שאפו לפרודוקטיבציה דרך רכישת אדמות והכשרת יהודים לעבודות אדמה מתוך רצון להשתחרר מתלות בכספי ה"חלוקה", הוא עצמו התנגד לכך.[10] כמו כן לא תמך בהקניית לימודי חול לילדי היהודים בטענה ש"אי אפשר לשרת שני אדונים" ושלימודי חול יפגעו בלימודי הקודש.[11] אולם משגברה מצוקת הדיור בירושלים לאחר סיום מלחמת קרים, יזם עם חברי הכולל האחרים את מפעל "בתי מחסה", המפעל הפרודוקטיבי הראשון של יהודי העיר. מפעל זה איפשר ליהודים להחזיק ברכוש דלא-ניידי לראשונה, מה שסלל את הדרך להקמת שכונות יהודיות מחוץ לחומות.[12] היה מדמויות המפתח בבניית בית החולים "ביקור חולים", בבנית בית הכנסת בחורבת ר' יהודה החסיד, ובהקמת תלמוד התורה וישיבת עץ חיים. בכולם מילא תפקידים מרכזיים במשך שנים רבות. אחרי נישואיו לבת גרודנו, נתקרב יוחנן צבי ליוצאי עיר זו בירושלים ונבחר על ידי בני "כולל הורודנא בעה"ק ירושלם" (הכולל של יוצאי גרודנו) להיות אחד משני ממוני הכולל (כלומר, האחראים על קבלת כספי ה"חלוקה" המגיעים לכולל וחלוקתם לזכאים). מתוקף מעמדו זה היה מעורב, אם כי באופן שולי בלבד, בפעילותה של "חברת ישוב ארץ ישראל" בגרודנו, שהתארגנה בשנת 1880 לצורך מימון עלייתה של משפחה גרודנאית לארץ בכל שנה, קניית אדמות עבור עולים אלה, ותמיכה בהם בשלבים הראשונים של התבססותם. כך נעשה מעורב גם ברכישת אדמות להתיישבות יהודים על אדמתם, למרות שהתנגד לכך מוקדם יותר.
קישורים חיצונים
שמואל וינגרטן, החתם סופר ותלמידיו, עמ' 83, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ לאחר מות אשתו הראשונה, בריינדל, נשא רבי מרדכי שלאנק את לאוה גודימה ונולדו להם חמישה ילדים, ביניהם הבן גמליאל[דרושה הבהרה] (תרגום של תעודת הפטירה שלה נמצא בארכיון של יעקב לפקין, בן נינו של מרדכי). משנפטרה, נישא בשלישית לאחותה פייגה סופיה.
- ↑ רבים מתלמידי החתם סופר עלו לירושלים החל משנות ה-30 של המאה ה-19, במה שנודע כ"עלית תלמידי החת"ם סופר". יוחנן צבי היה התלמיד החמישי שעלה לארץ.
- ↑ רפי כפיר, חוש דר' צדוק, באתר אהבת ירושלים.
- ^ 4.0 4.1 דוד תדהר (עורך), "יהושע משה שלאנק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1693
- ↑ דוד תדהר (עורך), "מרדכי אברהם שלאנק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3623
- ↑ דוד תדהר (עורך), "יעקב שלאנק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3581.
- ↑ על מצבתו נכתב: פ"נ איש תם וישר ירא ה' מרבים בנש"ק חוטר מגזע הגה"ק החכם צבי זצ"ל מ"ר יוחנן בהרבי יהושע משה שלאנק ז"ל נשלבע ה' כסלו תש"ה ת'נ'צ'ב'ה". כרטיס נפטר, באתר הר הזיתים.
- ↑ בשנים אלה יוחנן צבי למד תורה עם ר' יעקב א' בר' מנחם מנדל מלוצין ור' דוד טביא, אביו של יהושע ילין וסבו של דוד ילין.
- ↑ כולל הוקם רק כשנה לפני בואו, עם פרישתה של קבוצת יוצאי גרמניה והולנד מהכולל היחיד של אשכנזים שהיה קיים עד אז בירושלים. הוא הצטרף לחברי הכולל הבאים: עזריאל הויזדורף, משה זקס ויהוסף שוורץ מגרמניה; בלוטץ, גולדשמיד, עמריך ונחמן נתן קורונל מהולנד ועוד חבר לא ידוע.
- ↑ מרדכי אליאב, אהבת ציון ואנשי הו"ד: יהודי גרמניה וישוב ארץ-ישראל במאה הי"טת אוניברסיטת תל-אביבת הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"א, עמ' 243.
- ↑ מרדכי אליאב, אהבת ציון ואנשי הו"ד: יהודי גרמניה וישוב ארץ-ישראל במאה הי"טת אוניברסיטת תל-אביבת הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"א, עמ' 251-2.
- ↑ מרדכי אליאב, אהבת ציון ואנשי הו"ד: יהודי גרמניה וישוב ארץ-ישראל במאה הי"טת אוניברסיטת תל-אביבת הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"א, עמ' 244.