ביקור חולים
| מקרא | ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ב |
|---|---|
| משנה תורה | הלכות תלמוד תורה, פרק ו' |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן רמ"ד |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ר"ט ספר החינוך, מצווה רנ"ז |
ביקור חולים היא מצווה הנכללת בגמילות חסדים ועניינה לבקר אצל החולה, להשתתף בצערו, לעודד אותו מורלית ולבקר ולפקח על צרכיו.
מקור
המצווה היא ענף של מצוות גמילות חסדים, שאין לה שיעור. הרמב"ם מגדיר מצווה זו כ"דברי סופרים", מאחר שהיא אינה כתובה בתורה במפורש אלא נלמדת ממצוות ואהבת לרעך כמוך[1]. אמנם מספר מוני המצוות מנו את מצוות ביקור חולים כמצווה בפני עצמה[2].
כן הדבר נכלל במצוה המקיפה "והלכת בדרכיו" ו"אחרי ה' אלוקיכם תלכו", שענינה להדמות לדרכיו של הקב"ה[3], ומצינו שהקדוש ברוך הוא מבקר חולים, שנאמר: וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא (בראשית יח א), שבקר את אברהם אבינו אחר המילה, אף אתה בקר חולים[4].
חז"ל מפרשים את הפסוק על אברהם אבינו: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה[5] - זו ביקור חולים[6]. וכן למדו מהפסוק העוסק במצוות החסד: וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ (שמות יח כ), ילכו - זה בקור חולים[7], שמקיימים על ידי הליכה אל החולה[8]. עוד מצאו לכך רמז בפסוק ”אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם” שבני אדם באים ומבקרים את החולים[9]. כן מצינו בישעיהו הנביא ישעיהו שבא לבקר את המלך חזקיהו כאשר חלה[10].
אף על פי שבקור חולים הוא בכלל גמילות חסדים, הגדירו חז"ל את המצוה כחובה באופן מיוחד אף כשעלול להגרם מעט נזק למבקר. חז"ל הפליגו בחשיבות המצווה, ואמרו שכל המבקר את החולה נוטל אחד משישים מחוליו. ישנו דגש מיוחד בביקור על "בן גילו" (הדומה לו בטבעו ותכונותיו)[11]. דווקא, שבמקרה זה יש לחולה נחת רוח רבה בביקורו[12]. בדיון בכלל זה נשאלה השאלה: אם כך, יבואו שישים איש וירפאהו, והוסבר שכל מבקר נוטל אחד משישים ממה שנשאר[13].
עוד נקבע שמצווה זו היא מהדברים שאין להם שיעור מבחינת כמותה, ויש לקיימה במדת הצורך פעמים רבות ביום, אפילו אצל אותו חולה[14]. היא גם נמנית בין הדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא[15]. בתלמוד ישנם כמה וכמה סיפורים על חכמי ישראל שביקרו חולים ואף עזרו לריפוים.
מכלל המצוה
- להשגיח על צרכי החולה, כמסופר בתלמוד: מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו, ונכנס רבי עקיבא לבקרו, ובשביל שטאטאו את הבית וניקוהו הבריא. אמר התלמיד:, רבי, החייתני[16]
בספר "סדר היום" הושם דגש על חשיבות החיזוק הנפשי, השבת נפשו של החולה, ניחומו והקלת חוליו מעליו. ובספר חכמת אדם[19] נכתב שעיקר המצווה הוא להתפלל על החולה ולבקש עליו רחמים. כמו כן נכתב, כי יש לסייג חולים שאין לבקר אצלם, כמו אלו שמתביישים במחלתם[20], או כאלה שהביקור הוא לטורח להם[21]. במקרה כזה, הולכים לביתם, אך לא נכנסים לחדרם, שואלים לשלומם ובודקים אם ניתן לסייע.
מדיני המצוה
הקרובים והחברים נכנסים לבקר את החולה מיד אבל הרחוקים אינם נכנסים אלא אחר שלשה ימים, כדי שלא תתפרסם מחלתו מלבד אם החמיר חוליו[22]. שונאו המובהק של החולה לא יבוא לבקרו כדי שלא ייראה כשמח לאידו[23]. המבקר את החולה השוכב על הארץ אינו יושב על מטה או ספסל גבוה ממנו מפני שהשכינה שורה למראשותיו של חולה לסעדו בחליו[24]. מסיבה זו יכול במעמד זה להתפלל תפילת יחיד גם שלא בלשון הקודש מפני שהקב"ה מאזין לתפילתו באופן ישיר[25], וכן אינו צריך להזכיר את שם החולה[26]. יש לכלול אותו בתפילתו בתוך כל חולי ישראל[27] ובשבת אומר: שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא[28]. חולה שמת קרובו אין מספרים לו על כך כדי שלא תטרף דעתו מרוב צערו, ואף אם נודע לו הדבר אין מורים לו לקרוע שלא לגרום לו לצער המזיק לבריאותו[29]. מי שאסר על עצמו הנאה מחבירו בנדר יכול המדיר לבקרו בחינם אך במקום שנהוג לתת שכר לבאים לשמש כחברה לחולה אסור[30]. ניחום אבלים קודם לביקור חולים מפני שיש בו חסד גם עם החיים וגם עם המתים[31] אך כשניתן לקיים שניהם, ביקור חולים קודם מפני שמחייהו[32]. מבקרים גם חולים גויים משום דרכי שלום[33].
יש הסוברים שמצוה זו מתקיימת רק בהליכה לבית החולה ובקיום כל מטרות המצוה האמורות, אך בהתקשרות בטלפון או כתיבת מכתב אין מקיימים אלא מצות גמילות חסדים[34], אך רוב פוסקי זמננו סוברים שמקיים מצוה זו באופן חלקי גם בדרך זו ובפרט כשהביקור הוא לטורח[35].
אטימולוגיה
בלשון הקודש ביקור הוא מלשון ביקורת ובקרה שענינו בדיקה ודרישה[36]. וכן ביקור שבלשון חז"ל ענינו בדיקה וביקורת[37] וכן ביקור חולים ענינו להיכנס אצל אל החולה ולבקר לדרוש ולבדוק מה חסר לו, ולדאוג לצרכיו. לשון זו מופיעה בחז"ל[38]: משל לחולה שנכנס הרופא אצלו לבקרו, אמר לבני ביתו האכילוהו כל מה שהוא מבקש, וכן בירושלמי[39]: פעם אחת חלה ונכנסו הרופאים אצלו לבקרו אמרו לו אין לך רפואה אלא חלב.
פירוש אחר למילה ביקור לבוא להראות במקום או אצל אדם ולשהות שם זמן מה[40]
ביקור חולים בהיסטוריה היהודית
חברת ביקור חולים
בקהילות ישראל היה מקובל לקיים חברות לביקור חולים, שתפקידן לסייע בפועל לחולים, ולקיים את מצות ביקור חולים. מוזכרות למאות בספרי השו"ת בפנקסי הקהילות ובספרי ההיסטוריה. חברת ביקור חולים ידועה לנו כבר משנת ה'צ"ו בעיר סרגוסה. באירופה התפתחו חברות ביקור חולים רק בשנות הר'. היו גם חברות ביקור חולים מיוחדות לנשים, שנקראו נשים צדקניות. החפץ חיים בספרו אהבת חסד הכביר בחשיבותן של חברות אלו שהם מסייעות בהצלת חיים[41]. מצינו בין הפוסקים שהתייחסו לחברות ביקור חולים כאלו בעניינים שונים[42]. היו גם חברות לינה, שחבריה לנו עם החולים בלילה לדאוג לצרכיהם, כי ביום אנשי הבית דאגו למחסורם[43]
קופת ביקור חולים
בכל קהילות ישראל היתה קופה של צדקה, או קופה של חברת ביקור חולים שממנה שילמו לרופאים, לרוקחים, למיילדות עבור חולים עניים שנזקקו לרפואות אלו[44]. בגליציה וברוסיה צמחו החברות האלו מאד. המשתייכים להם שילמו דמי חבר, והקהילה כולה השתתפה בהוצאות על ידי מיסים קבועים לחברות ביקור חולים. חברות ביקור חולים רבות היו מתוקנות בצורה מסודרת עם פנקסי תקנות ובחירות על ידי הציבור של הממונים לתפקידים השונים[45].
מי שיש לו חולה בתוך ביתו חיובא רמיא עליו שלא ינום ולא יישן ולא ישקוט ולא ינוח עד יבקש כל מיני רופאים כל מיני רפואות עד אשר תשיג ידו ואם איש עני הוא ואין ידו משגת החיוב מוטל על בני העיר או על חברת ביקור חולים להזמין לו רופאים ורפואות ואל יחושו על ההוצאה מרובה כי למצוה רבה תחשב
— ספר פלא יועץ - ערך רפואה
בתי חולים בקהילות ישראל
בחלק מקהילות ישראל הקמו בתי חולים ששם התרכז כל הנצרך לביקור החולים ורפואתם, לרוב הם כונו ביידיש "הוספיטאל"[46]. ויש שנקראו בלשון הקודש "בית ביקור חולים"[47]. בספר אומר ודברים כותב: בקהילת רדומיש הקימו עשירים מופלגים "בית ביקור חולים לתפארת"[48]. כך למשל נחרת על מצבת הרב הגביר מופלג בתורה ובמעשים טובים מוהר״ר יהודא ליבוש לנדא: "על בית ביקור חולים שם עיניו וליבו כל הימים"[49] בקהילת וילנא הוקם בסיוע הממשלה "בית ביקור חולים" ורבי אברהם בן הגר"א היה ראש הגבאים של בית זה ועל פי ידיעתו ברפואה טיפל בחולים עניים[50] בקהילת בריסק הקימו הגבאים בית מיוחד לחלוקת כספים לחולים ונקרא בשם ״בית ביקור חולים".[51]. יש שכתב שאין להשתמש בשם בית חולים כדי לא להזכיר עניין רע[52].
בית חולים הדומה לזמנינו נוסד לראשונה בגיטו רומא בשנת ה'תט"ז, בעת מגפת דבר[53]. במשך השנים נוסדו מספר בתי חולים בקהילות ישראל: בית חולים של הקהילה הספרדית בלונדון בשנת ה'תק"ז; בברלין, בשנת ה'תקי"ג; בברסלאו, בשנת ה'תק"כ; בפריס, בשנת ה'תקצ"ו; באמסטרדם, בשנת ה'ת"ר; בניו-יורק, בשנת ה'תרי"ב; ברומא, בשנת ה'תרמ"א. מבין כל בתי ביקור החולים של קהילות ישראל. ידוע במיוחד בית החולים שהקים רבי עקיבא איגר בפוזנא בשנת ה'תקצ"א , ואשר התנהל על פי התורה וההלכה בהתאם לתקנותיו[54]. בשנת ה'תרצ"א היו בפולין 48 בתי חולים של קהילות ישראל, ובהם יותר מ-3500 מיטות, כאשר הגדול שבהם היה בווארשה, אשר סמוך לפרוץ מלחמת העולם השניה הכיל 1100 מיטות. בשנת ה'תשכ"ו היו בארצות הברית 67 בתי חולים של קהילות ישראל[55].
באופן כללי התפתחו בתי החולים היהודיים מאוחר יותר לעומת בתי חולים הכלליים. הדבר נבע מהמבנה המשפחתי היציב והדאגה הרבה לשלום החולים בין היהודים, כך שמסגרות הבית והמשפחה היו מספיקים באותם הימים, שכן בתי החולים דאז לא יכלו לספק את צרכי החולים בצורה טובה יותר מאשר המסגרת המשפחתית. רק כאשר התפזרו המשפחות והתרבו העניים הורגש הצורך בבתי חולים גם בין היהודים[56].
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב ברוך פנחס גולדברג, ביקור חולים כהלכתו, ירושלים תשמ"ה.
קישורים חיצוניים
- אוריאל בנר, מצוות ביקור חולים - הגדרת "חולה", באתר "דעת"
- הרב ישראל דנדרוביץ, הימנעות ממצות ביקור חולים, המעין גליון 200, טבת תשע"ב, עמ' 147-154
הערות שוליים
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אבל, פרק י"ד, הלכה א'
- ^ הלכות גדולות. סמ"ק. יראים.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ד עמוד א'; ארבעה טורים, יורה דעה, סימן של"ד.
- ^ ספר בראשית, פרק י"ח, פסוק י"ט
- ^ מדרש רבה, בראשית, פרשה מט פסקה ד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ק' עמוד א'
- ^ פרישה יורה דעה סימן שלה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ט עמוד ב'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ', פסוק א'
- ^ לפירוש רש"י, מסכת בבא מציעא, דף כ"ז עמוד ב', ד"ה בבן גילו שנולדו באותו מזל, ולדעת ספר הערוך ערך גל בפירוש ראשון והפירוש המיוחס לרש"י בנדרים לט,ב קרובים בגיל. במשנה תורה לרמב"ם, הלכות אבל, פרק י"ד, הלכה ד' לא הזכיר תנאי זה של בן גילו.
- ^ הרי"ץ בשיטה מקובצת ומאירי נדרים לט, ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ט עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ז עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מ' עמוד א' ופירוש הרא"ש שם ד"ה שכבדו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מ' עמוד א'
- ^ רמב"ן בתורת האדם שער המיחוש עמ' יז ; רמ"א בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ה, סעיף ד'
- ^ שער השמחה כלל קנא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף מ"א עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אבל, פרק י"ד, הלכה ה'
- ^ רמב"ן תורת האדם, שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ה, סעיף א'
- ^ רמ"א בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ד, סעיף ב' על פי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט עמוד א' וכפירוש חכמת אדם כלל קנא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב עמוד ב' ומסכת נדרים, דף מ' עמוד א' ובר"ן שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב עמוד ב'
- ^ מהרי"ל הלכות שמחות אות א מובא במגן אברהם סימן קיט סעיף קטן א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב עמוד ב' שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ה, סעיף ו'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב עמוד ב' שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ה, סעיף ו'
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ז, סעיף א' ובש"ך שם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ח עמוד ב' שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רכ"א, סעיף ד'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אבל, פרק י"ד, הלכה ז'
- ^ ב"ח וש"ך יורה דעה שלה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"א עמוד א' שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ה, סעיף ט'
- ^ שערים המצויינים בהלכה סימן קצג ס"ק א, כל בו על אבלות חלק ב פרק כבוד המת סימן א
- ^ אגרות משה יורה דעה חלק א סימן רכג, והביא ראיה מתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ט עמוד א': חלה בנו של המודר שואלו בשוק. שו"ת מנחת יצחק חלק ב סימן פ"ד, שו"ת חלקת יעקב יורה דעה סימן קפח, יחוה דעת חלק ג סימן פג
- ^ רד"ק בספר השורשים ערך בקר
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"ז עמוד ב'
- ^ שמות רבה, פרשה ל', פסקה כ"ב
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ט', הלכה י'
- ^ כך פירש רש"י בשם דונש בן לברט את הפסוק (ספר תהלים, פרק כ"ז, פסוק ד') "ולבקר בהיכלו" להראות בו בכל בקר, ולפי מנחם בן סרוק הוא מלשון ביקורת, שהכהנים היושבים תמיד בבית ילמדוהו ויורוהו, וכן האבן עזרא הביא שני הפירושים
- ^ אהבת חסד חלק ג פרק ג
- ^ שו"ת הר"ן סי' א; שו"ת מהרשד"ם חאהע"ז סי' רלט; שו"ת מהרי"ט חחו"מ סי' צו; שו"ת שער אפרים סי' סג; שו"ת בית שלמה סי' ד; שו"ת חיים ביד חיו"ד סי' ב, וסי' פט; שו"ת חתם סופר חיו"ד סי' רמ
- ^ ערוך השולחן יו"ד שלה ג; אהבת חסד לבעל הח"ח ח"ג פ"ג, אברהם שטיינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית חלק ב ערך ביקור חולים עמוד 316
- ^ מוזכר בספרים למשל בספר ברית כהונה השלם (ע' קמ"ט) לרבי כלפון משה הכהן. ובספר ברית שלום לרבי שלום בן משה הכהן יורה דעה הלכות ביקור חולים סימן קסח ובתשובת 'בית דינו של שלמה' יו"ד ס' א'. ובספר קהילה זדוננסקה וולה (ע' 95) ובספר עדות וזכרון לקהילת פינסק קארלין חלק א (277) ובספר זכרון שלוניקי - חלק א (126). ועוד
- ^ אברהם שטיינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית חלק ב ערך ביקור חולים עמוד 316
- ^ מקור השם הוא לטיני ופירושו אורח
- ^ תורת משה - ב . לרבי משה צאלח ע' י"ד
- ^ הרב מרדכי הכהן הורנשטיין:אומר ודברים ע' 84
- ^ מזכרת לגדולי אוסטרהא ע' 328
- ^ הרב משה רבקש זצ"ל, מחבר באר הגולה : תולדותיו ותולדות צאצאיו אבות המשפחות הגר"א ואחיו, ריבלין, פעסעלעס-אלאיש ועוד /רבלין, בנימין ע' 46
- ^ עיר תהלה - קורות עדת ישראל בעיר בריסק, וארשא תרמ"ו ע' 218. אוצר ישראל חלק ג ע' 200]</nowiki>
- ^ שערי הלכה ומנהג ח"ג סי' קל
- ^ בית חולים זה תואר ע"י ר' יעקב צהלון בספרו "אוצר החיים", דף כא
- ^ מ. וונדר, בשבילי הרפואה, א, תשל"ט, עמ' פא ואילך
- ^ ראה במאמרו של ש. קוטק, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 198-195. וראה עוד: Zimmels HJ, Magicians, Theologians, and Doctors, 1952, pp. 165-167.</ref>
- ^ קוטק, אסיא, שם; י. ליבוביץ, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 199 ואילך.
24390872ביקור חולים