לדלג לתוכן

משתמש:ישראל ברדוגו/מעצרי בני הישיבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

בעקבות החלטת בג"צ על גיוס מיידי של כלל בחורי הישיבות, ואי התייצבותם של בחורי הישיבות ללשכות הגיוס, הוגדרו בני הישיבות כמשתמטים משירות צבאי. בעקבות כך נעצרו בחורי ישיבות על ידי המשטרה הצבאית.

רקע

בעקבות פקיעת חוק הגיוס, והחלטת בג"צ לפיה יבוטל מעמד "תורתו אומנותו"[1], החל הצבא במשלוח זימונים לבני הישיבות והאברכים חייבי הגיוס להתייצבות בלשכת הגיוס[2]. בעקבות כך הורו גדולי ישראל לבני הישיבות שלא להתייצב בלשכות הגיוס אם קיבלו זימון[3]. בעקבות כך מרבית בני הישיבות שקיבלו צווים לא התייצבו בלשכות הגיוס, מה שהוביל לכך שרבים מבני הישיבות הפכו לעריקים.

המעצרים

המעצרים בנתב"ג

בשלב זה בחורי ישיבות ואברכים רבים עריקים נעצרו בנמל התעופה בן גוריון, כשהגיעו לשם בכוונה לצאת מהארץ[4]. מעצרים אלו לא הובילו לתגובה חרדית חריפה, בעקבות הטענה כי לא היה עליהם ללכת לשם בידיעה שיכולים להיעצר. לאחר מכן נעצרו עוד מספר עריקים במספר מקרים של הגעה מכוונת לידי המשטרה, גם מעצרים אלו לא הובילו לתגובה חריפה בעקבות אותה טענה.

המעצרים בבתים

בתחילת חודש אוגוסט 2025 ביצעה המשטרה הצבאית מבצע ללכידת עריקים בבתיהם, ובו נעצרו 2 אחים תלמידי ישיבת "מאורות התורה", בביתם שבתל אביב, לאחר מכן נעצרו עריקים נוספים[5][6].

התגובה החרדית

בציבור החרדי הגיבו על המעצרים בתגובות חריפות ביותר, בשער עיתון "יתד נאמן" נכתבה בכותרת המילה "מלחמה"[7], ושערי היומונים החרדים האחרים נפתחו גם הם בכותרות חריפות. חבר הכנסת מאיר פרוש העביר את לשכתו אל מול לשכתה של היועמ"שית, שם פתח בשביתת רעב בזמן עבודתו במקום[8]. הפלג הירושלמי ערך הפגנות בכניסה לבני ברק ובכניסה לירושלים, כשלהפגנה בירושלים הצטרפו מספר רבנים שאינם מזוהים עם הפלג הירושלמי מהציבור הספרדי[9].

הביקורים בכלא

יום אחרי המעצר נסע רבי דוב לנדו לבקר את העצורים בכלא הצבאי[10]. ביום ראשון ה-10 באוגוסט, מספר ימים אחרי תחילת המעצרים, הגיעו מספר רבנים לבקר בכלא בתיאום עם הצבא, למרות התיאום בהגיעם לשערי הכלא סורבו להיכנס, אך החליטו להמתין שם, בעקבות לחץ מצד עסקנים לאחר המתנה קצרה הורשו להיכנס[11].

הערות שוליים