משתמש:זהר הרקיע/אליאב בן חלן

אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן היה נשיאו של שבט זבולון בנדודי בני ישראל במדבר.

דמותו

כשאר הנשיאים, מינה ה' את אליאב לפקוד את שבטו יחד עם משה ואהרן במפקד השני של ישראל במדבר. הם מתוארים כ”קְרוּאֵי הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל”.
בספרי מובא שהנשיאים היו השוטרים שמינו המצרים על בני ישראל במצרים, שהוכו על שלא מלאו בני ישראל את מכסתם.
בחז"ל מובא שהנשיאים היו ממאתיים וחמישים מקטירי הקטורת במחלוקת קרח ועדתו, ולפי זה מתו בשנה השנייה ליציאת מצרים^{[דרוש מקור][מפני ש...]} באש שיצאה מאת ה' ושרפה את מקטירי הקטורת.

תרומותיו

יחד עם שאר הנשיאים, תרם אליאב את אבני האפוד והחושן למשכן, ואת השמן והבשמים לשמן המשחה שמן המאור והקטורת.
לכבוד חנוכת המשכן תרם בשותפות עם נשיא נוסף עגלה לעבודת הלווים וכל אחד מהם תרם שור לנשיאת העגלה.

קרבנו בקרבנות הנשיאים

אליאב הקריב את קרבנו ביום השלישי לחנוכת המשכן ג' בניסן, לאחר נתנאל בן צוער נשיא שבט יששכר, כסדר חניית השבטים סביב המשכן. טעם נוסף על מיקומו בסדר ההקרבה לאחר שבט יששכר ביאר המדרש: מפני שלקח שבט זבולון על עצמו את פרנסתו של שבט יששכר כדי שיוכלו בני יששכר לשבת וללמוד תורה בלא עול פרנסה.

ביאור קרבנותיו בחז"ל

המדרש מבאר שקרבנותיו של אליאב סובבים כנגד שותפותו של שבט זבולון עם שבט יששכר בתורתו, וכנגד ברכותם של יעקב ומשה לשבטו.
לאחר שמבאר המדרש באריכות כל פרט בקרבנותיו מסיים המדרש: ” 'זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן' - כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב אֱלִיאָב עַל שֻׁתְּפוּת הַתּוֹרָה, הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ קָרְבָּנוֹ”.

המרומז בשמו

חז"ל דורשים את שמו על הברכות שבירכוהו יעקב ומשה, אליאב - על ברכת יעקב "זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות" – אלי על שם עצי האלון ששימשו כמשוטים {{הערה{{|תנ"ך|יחזקאל|כז|ו}} "אלונים מבשן עשו משוטיך.}}, אב על שם האוניות, ש"אבה" הוא שם לאוניה. בן חלן - על שם הברכה שברכו משה - ”ושפוני טמוני חול”.
האור החיים מבאר את שמו על שותפותו עם יששכר בתורתו, שאף שהוא עוסק בעניני חולין – בן חלן, למרות זאת אלי-אב – לו ראוי להקרא אב.

ראו גם

• נשיאי שבטי ישראל
• קרבנות הנשיאים