משתמש:הנשר/תרגום השבעים

קטע מפרק ב' במגילת אסתר, מתוך קודקס סינאיטיקוס, כתבי יד של תרגום השבעים מהמאה ה-4 לספירה

תרגום השבעים (ביוונית: Μετάφραση των Εβδομήκοντα או οʹ; בלטינית: Septuaginta או LXX) הוא השם שניתן לתרגום המקרא והספרים החיצוניים ליוונית קוינה במאות השלישית והשנייה לפני הספירה. בסביבות אמצע המאה השלישית לפני הספירה תורגמו חמשה חומשי תורה ע"י יהודים מקהילת אלכסנדריה שבמצרים התלמיית לצורך אלו שלא שלטו מספיק בלשון הקודש. בהמשך תורגמו על ידי נוצרים הנביאים והכתובים וכן הספרים החיצוניים לצורך הכנסתם לקאנון של הנצרות.

שם התרגום

השם תרגום השבעים הוא כינוי מאוחר המוזכר לראשונה על ידי אוגוסטינוס (חי בשנים 430-354) המוסר שכינוי זה (בצורתו הלטינית - Septuaginta) הפך לרווח בזמנו. מקור הכינוי הוא ההנחה שחלק התורה שבתרגום זה הוא תרגום התורה ליוונית שנעשה ע"י שבעים ושניים מזקני ישראל עבור תלמי השני מלך מצרים. הנחה זו קדומה ונמצאת כבר באיגרת אריסטיאס המתוארכת לכמאה עד מאתיים שנים לאחר המעשה. אמנם, מקומות רבים בהם התרגום איננו מתאים לנוסח המסורה שוללים את האפשרות שזהו תרגום שנעשה ע"י חכמי ישראל, ומובילים אל ההנחה שהמתרגמים עשו שימוש משני בלבד בתרגומם של הזקנים.

נוסח התרגום

נוסח תרגום השבעים הועתק מכתב יד אחד למשנהו, ועוּבד פעמים רבות, וכבר במאות הראשונות לספירה היו קיימים מספר נוסחים שלו, שהעיקריים שבהם הם אלו של אוריגנס המופיע בטור 5 ב-הֶכְּספלה שלו (הי נפוץ בארץ ישראל), של לוקיאנוס (היה נפוץ בסוריה), ושל הֶסיכיוס (היה נפוץ במצרים).

ישנם קטעים של כתבי יד המתוארכים למאה השניה לפני הספירה, אך כתבי יד שלמים ישנם רק מתקופה מאוחרת יותר.

כתבי היד השלמים הנודעים הם:

• B - קודקס ותיקנוס - מהמאה ה-4. זהו כתב היד השלם הטוב ביותר של תרגום השבעים ונקי, יחסית, משיבושים מלבד מספר מועט של ספרים.
• S - קודקס סינאיטיקוס - אף הוא מהמאה ה-4. הוא נמצא במנזר סנטה קתרינה בסיני. תרגום חלקי כי נשרף בידי הנזירים (שהשתמשו בו כחומר בעירה), ויש בו יותר עיבודים.
• A - כתב יד אלכסנדרינוס, מהמאה ה-5. עבר שינויים ועיבודים כדי להתאימו לנוסח המסורה ויש בו השפעות של ההכספלה.

סדר הספרים

בסיום מעשה התרגום הכיל תרגום השבעים את 24 ספרי המקרא, תרגום ספרים שנכתבו בעברית ואבדו, וספרים שנכתבו במקור בשפה היוונית. סדר הספרים שוּנה מאלו שבנוסח המסורה, וכן גם שמם של כמה מן הספרים. כך, למשל, ספר דברים נקרא בתרגום השבעים Δευτερονομιον – (שם שנתקבל גם בלטינית: Deuteronomium), שפירושו: החוק השני (או: המשני). שם זה מזכיר את כינויו של ספר דברים בתלמוד הבבלי: "משנה תורה". שמות הספרים שבתרגום השבעים עברו בדרך כלל לתרגומים הלטיניים, ומהם למהדורות המתורגמות של התנ"ך בשפות האירופיות האחרות.

(הספרים המסומנים ב־* הם ספרים חיצוניים)

שם ביוונית	שם בעברית
ספרות החוק
Γένεσις	בראשית
Ἔξοδος	שמות
Λευϊτικόν	ויקרא
Ἀριθμοί	במדבר
Δευτερονόμιον	דברים
ספרות היסטורית
Ἰησοῦς Nαυῆ	יהושע
Κριταί	שופטים
Ῥούθ	רות
Βασιλειῶν Aʹ	שמואל א'
Βασιλειῶν Βʹ	שמואל ב'
Βασιλειῶν Γʹ	מלכים א'
Βασιλειῶν Δʹ	מלכים ב'
Παραλειπομένων Aʹ	דברי הימים א'
Παραλειπομένων Βʹ	דברי הימים ב'
Ἔσδρας Αʹ	*עזרא החיצוני
Ἔσδρας Βʹ	עזרא ונחמיה
Τωβίτ	*ספר טוביה
Ἰουδίθ	*ספר יהודית
Ἐσθήρ	מגילת אסתר
Μακκαβαίων Αʹ	*ספר מקבים א
Μακκαβαίων Βʹ	*ספר מקבים ב
Μακκαβαίων Γʹ	*ספר מקבים ג
ספרות החכמה
Ψαλμοί	תהילים
Ψαλμός ΡΝΑʹ	*מזמור קנ"א
Προσευχὴ Μανασσῆ	*תפילת מנשה
Ἰώβ	איוב
Παροιμίαι	משלי
Ἐκκλησιαστής	קהלת
Ἆσμα Ἀσμάτων	שיר השירים
Σοφία Σαλoμῶντος	*חכמת שלמה
Σοφία Ἰησοῦ Σειράχ	*בן סירא
Ψαλμοί Σαλoμῶντος	*מזמורי שלמה
נביאים
Δώδεκα	תרי עשר
Ὡσηέ Αʹ	הושע
Ἀμώς Βʹ	עמוס
Μιχαίας Γʹ	מיכה
Ἰωήλ Δʹ	יואל
Ὀβδιού Εʹ	עובדיה
Ἰωνᾶς Ϛ'	יונה
Ναούμ Ζʹ	נחום
Ἀμβακούμ Ηʹ	חבקוק
Σοφονίας Θʹ	צפניה
Ἀγγαῖος Ιʹ	חגי
Ζαχαρίας ΙΑʹ	זכריה
Μαλαχίας ΙΒʹ	מלאכי
Ἠσαΐας	ישעיהו
Ἱερεμίας	ירמיהו
Βαρούχ	*ספר ברוך
Θρῆνοι	איכה
Ἐπιστολὴ Ἰερεμίου	*איגרת ירמיהו
Ἰεζεκιήλ	יחזקאל
Δανιήλ	דניאל
נספח
Μακκαβαίων Δ' Παράρτημα	*ספר מקבים ד

אופיו של התרגום

מחמת המעבר משפה שמית לשפה הודו-אירופית, נאלצו המתרגמים להתמודד עם העברת מושגים מתרבות אחת לאחרת, ועם אוצר מילים שונה. ריבוי המתרגמים הוביל בהכרח לרבגוניות בשיטת התרגום ובאוצר המילים. כך ייתכן למצוא מילה המתורגמת באופנים שונים בכמה ספרים.

התרגום בספר אסתר מוסיף במספר מקומות את שם ה', אף על פי שבנוסח המסורה אינו מופיע כלל.

בדרך כלל לא חששו המתרגמים מהאנשת ה', אולם במקרים קיצוניים גם הם הרחיקו הגשמה. כך הפסוק ”ותמונת ה' יביט” (במדבר י"ב, ח), מתורגם 'כבוד ה' יביט'; ו-”ויראו את אלקי ישראל” (שמות כ"ד, י) מתורגם "ויראו את המקום שם עמד אלקי ישראל".

בתרגום השבעים משולבים מדרשי חז"ל, ויש אף מדרשים המשולבים בו אשר אינם מצויים אצל ספרות חז"ל שבידינו. גם התרגום לספר משלי כולו נושא אופי מדרשי.

במקומות אחדים מחליף המתרגם את שמות המקומות העתיקים בשמות בני זמנו, כך בתרגום הפסוק ”ארם מקדם ופלשתים מאחור” (ישעיהו ט', יא), "ארם" מתורגם 'סוריה' ו"פלשתים" 'יוונים'.

מן התרגום שבידינו נראה לעיתים כי המקור העברי שהיה מונח לפני המתרגם היה שונה מנוסח המסורה. לאחר גילוי מגילות מדבר יהודה נמצא כי בחלק מהמקרים הנוסח שהיה לפני המתרגם היה זהה לנוסח המקרא שבמגילות אלו, השייכות לכת שכפרה בתורה שבעל-פה.

סקירת העיבודים

המקומות הרבים בהם שונה תרגום השבעים מנוסח המסורה, הביאו לכך שמתרגמים עיבדו אותו כדי שיתאים לנוסח המסורה. המעבדים היהודים הידועים הם קייגה ותיאודוטיון, ששמו להם למטרה את דיוק הנוסח והתאמת התרגום לנוסח המסורה שכבר התפשט אז. המעבדים הנוצריים, לעומתם, נהגו ביד חופשית יותר, והידועים שבהם הם אוריגינס, סומכוס (Symachos) ולוקיאנוס. נמצאו גם עיבודים של תרגום השבעים בין מגילות מדבר יהודה.

התרגום הקרוי קייגה, שמחברו אנונימי וחי כנראה בסביבות 50 לספירה, נקרא כך משום שכל מילת 'גם' מתורגמת על ידו - καιγε, כלומר – 'לפחות' על פי הכלל הפרשני שכל מילת 'גם' בתורה באה לרבות.

לגבי תרגומו של תיאודוטיון, שחי בסוף המאה ה-2 לספירה, קיימת מחלוקת אם לראות בו עיבוד של תרגום השבעים או תרגום עצמאי שרק נעזר בשבעים. תאודותיון נעזר גם בתרגום הקייגה במקומות בהם בתרגום השבעים חסרים קטעים. דרכו של תאודותיון הייתה להשאיר הרבה מילים שלא ידע לתרגמן בצורת תעתיק יווני ללא תרגום.

העיבוד שנמצא במגילות מקומראן לא תרגם את השם המפורש, אלא כתבו בעברית משום קדושתו.

סומכוס המתרגם חי בסוף המאה ה-2. לא ברורה השתייכותו הדתית וקיימות מספר השערות בדבר, לפי צונץ הוא היה כותי שהתגייר ולאחר מכן התנצר, אך כפר גם ברבים מעיקרי האמונה הנוצרית. עיבודו מתאפיין בתרגום חופשי יחסית ופחות הצמדות מילולית למקור.

אוריגינס, מאבות הכנסיה שחי באמצע המאה ה-3, חיבר את ההכספלה – חיבור בעל 6 טורים מקבילים ובהם נוסח המסורה בעברית, התעתיק היווני שלו וארבעה תרגומים יווניים, תרגום עקילס, תרגום סומכוס, תרגום השבעים, ותרגום תיאודוטיון. בתוך חיבור זה סימן אוריגינס את ההבדלים בין נוסח תרגום השבעים לנוסח המסורה. אוריגינס עצמו לא 'עיבד' את תרגום השבעים, במובן זה שהוא לא נתן נוסח משלו, אלא רק ציין את ההבדלים, כאשר עד היום ניטש ויכוח בין החוקרים האם כוונתו הייתה שיש לתקן את נוסח השבעים על פי נוסח המסורה, או שרצה רק להציג את ההבדלים כמו שהם. ה'עיבוד' של אוריגינס נוצר רק מאוחר יותר, כאשר מעתיקים שהעתיקו את תרגום השבעים מתוך ההכספלה הכניסו לתוכו את התיקונים באופן אינטגרלי.

לוקיאנוס מאנטיוכיה, מת ב-312, מוזכר גם הוא כמעבד של תרגום השבעים, אך לא ידוע הרבה על עיבודו.

עיבוד נוסף הוא זה של הֶסכיוס, שמוצאו ממצרים בסביבות שנת 300 לספירה, וגם עליו כמעט אין ידיעות.

בנוסף לתרגום זה קיימים מספר רב של תרגומים ליוונית, חלקם תורגמו ישירות מהמקור העברי על מנת לשמר את נוסחו וחלקם הם עיבודים לתרגומים קיימים בשפה היוונית כאשר הנוסח העברי המקורי לא עמד למול עיני המתרגמים. הוצאה ביקורתית של תרגום השבעים יצאה על ידי מספר חוקרים בגטינגן.

ראו גם

• וולגטה
• תרגומי התנ"ך
• מתרגמים עבריים

לקריאה נוספת

• דליה עמארה, תרגום השבעים לספר דניאל : התרגום, המצע והעריכה, (עבודת דוקטור), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע תשס"ו 2006.
• עמנואל טוב (ערך), מחקרים על תרגום השבעים, האוניברסיטה העברית - הפקולטה למדעי הרוח - החוג למקרא, תשל"ג-1973.
• צבי קארל, תרגום השבעים לתורה, החברה לחקר המקרא בישראל בשיתוף עם המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית, הוצאת קריית ספר, ירושלים תשל"ט. מסת"ב 965170005X ‏
• משה צפור, תרגום השבעים לספר בראשית, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו 2005. מסת"ב 9652262404 ‏

(תרגום לעברית של תרגום השבעים, בהשוואה לנוסח המסורה, עם שחזור המצע העברי המשוער, מבוא ואפארט ביקורתי; פרטי הספר באתר ההוצאה; תוכן עניינים, מבוא; הצגת קטע באתר "ספרים google")

• רשימת מאמרים על הנשר/תרגום השבעים באתר רמב"י

• Gilles Dorival, Marguerite Harl, Olivier Munnich, La Bible grecque des Septante; du judaïsme hellénistique au christianisme ancien, Éditions du Cerf, 1988. מסת"ב 2204028215 ‏(368 עמודים) (בצרפתית)

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא הנשר/תרגום השבעים בוויקישיתוף
• השוואת הטקסט של תרגום השבעים למקור העברי (עם תרגום לאנגלית)
• הנשר/תרגום השבעים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• תרגום השבעים – אור או חושך?, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרופ' עמנואל טוב, The Septuagint Translation of the Hebrew Bible: Its Nature and Importance for Scholarship,
• תרגום השבעים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

הערות שוליים

הדף באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0