לדלג לתוכן

משתמש:אלינדב/תורמוס צהוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קריאת טבלת מיוןמשתמש:אלינדב/תורמוס צהוב
מצב שימור

[1]

מיון מדעי
ממלכה: צמחים
תת־מערכה: בעלי פרחים
קבוצה: מכוסי הזרע
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
תת־מחלקה: זרעונים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: תורמוס
שם מדעי
Lupinus luteus
עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

תורמוס צהוב (שם מדעי: Lupinus luteus) הוא צמח עשבוני חד שנתי מסוג תורמוס בעל פריחה צהובה[2]. בישראל תורמוס צהוב הוא ערך טבע מוגן[3].

תיאור הפרח

במרכז הפרח יש זרע גדול שמתוכו נובט צמח עם עלעלים מאוצבעים[א] גדולים, אונות[ב] העלה מכוסות בצפיפות עם שערות לבנות קצרות, שמתבלטות בגשם כאשר טיפות הגשם נכלאות בהן בצורה מיוחדת. כותרת העלה היא בצבע צהוב בראש הגבעול[ג] יש תפרחת של כ-10 - 20 פרחים, תרמיל[ד] הצמח הוא עבה, מגושם, שעיר ודביק, (מזכיר את הפרי של הפול), ומכיל בין 2 ל5 זרעים, ומחובר קצת בין הזרעים. כשהתרמיל מתייבש הקשוות[ה] שלו משתזרות בכוח כמו קפיץ, והוא מתפוצץ ומעיף את הזרע למרחק כלשהו.[9]

גידול

הצמח גדל בכתמים צפופים הדבר נובע בין היתר מצורת הפצת הזרעים שלו, מכיוון שהזרע שלו גדול ומכיל רקמת מזון נדיבה, כך שיש לנבט סיכויים טובים להצליח. מצד שני לזרע אין אמצעים יעילים להפצה למרחוק, וכל הנבטים עולים בסביבת הצמח המקורי (צמח האם). כמו כן עמידותו של הצמח בפני היאכלות תורמת אף היא לצפיפותו, העלים של מין זה, כמו של שאר מיני התורמוסים, מבצעים תנועות מעקב אחרי השמש. כשבבוקר העלים פונים למזרח ובמשך היום העלים משנים את תנוחתם בהתאם לתנועת השמש בשמיים, עד שלקראת השקיעה הם פונים למערב. במשך הלילה העלים נוטים חזרה למזרח כדי לקבל את פני השמש למחרת. כשהשמיים מעוננים וקרני השמש לא מגיעות לצמחים, העלים נשארים בעמדה מאוזנת. תנועת העלים מתאפשרת על ידי שינויי נפח בצידי "כרית תנועה" שנמצאת בבסיס העלה. במצב של חוסר במים תנועת העלים נפסקת, ובמקרים של מחסור חמור במים העלים מתקפלים לאורך צירם.

תופעה זאת של מעקב אחרי השמש נחקרה רבות על ידי פרופ' דב קולר באוניברסיטה העברית בירושלים, וההנחה היא שהמנגנון הזה מגביר את קליטת קרני השמש על-ידי חד-שנתיים שגדלים בעונת החורף הקצרה בבתי גידול יבשים וצריכים לנצל את תקופת הגשמים לצמיחה מהירה, פריחה ועשיית זרעים.[9]

פריחה

תקופת הפריחה של העלה היא בין פברואר למאי כאשר העלים נפתחים בזה אחר זה מלמטה ללמעלה.

האבקה

הפרח מואבק בשיטת "משחת השיניים", שהיא אחת מ-4 צורות האבקה שונות הנפוצות במשפחת הפרפרניים כאשר בכל ביקור של חרק בפרח יוצא החוצה אבקן[ו] מתוך סדק בראש הסירה, בביקור הבא של חרק יוצא אבקן נוסף, כדי לאבק את החרק הנוסף, לפרח אין צוף, והחרקים (בעיקר דבורים) באים אליו בשביל האבקה שבו. נמצאה בתורמוס גם תופעה של האבקה עצמית.[9]

רעילות

הזרע אכיל כשהוא עדיין ירוק, ומכיל קצת רעל (לופינין), אך כנראה שכמות קטנה של רעל מהסוג זה לא גורמת נזק חמור לבהמות, וגם לא לאדם שטועם זרע או שניים. אמנם בהיאכלו בכמויות גדולות כנראה שהוא יותר מסוכן מה שיכול להסביר את שרידות הצמח באוכלוסיות צפופות, כדי להסביר את יכולתו של הצמח לצמוח באוכלוסיות צפופות. יתכן גם שכלפי חרקים רעילותו יעילה יותר.[9]

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. עלה מורכב שעלעליו יוצאים מראש בפטוטרת ומסודרים כאצבעות כף-יד.[4]
  2. החלק של העלה שבין שני מפרצים.[5]
  3. ציר בלתי מעוצה של הצמח,הנושא עלים, פרחים ופירות.[6]
  4. פרי יבש, מארך, הנפתח לאורכו בשתי קשוות ומכיל מספר זרעים.[7]
  5. חלקים של דופן הפרי, שנפרדים זה מזה או מתנתקים מהצמח כשנפתח הפרי.[8]
  6. החלק בפרח בו נוצרת האבקה. האבקן מורכב מזיר הנושא מאבק שבו נוצרת האבקה.[10]

הערות שוליים

  1. תורמוס צהוב, באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. תורמוס צהוב, באתר טבע ונופים בישראל
  3. אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
  4. מאוצבע, באתר צמח השדה
  5. אונה, באתר צמח השדה
  6. גבעול, באתר צמח השדה
  7. תרמיל, באתר צמח השדה
  8. קַשוָה (קשוות), באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 מייק לבנה, תורמוס צהוב, באתר צמח השדה
  10. אבקן, באתר צמח השדה

[[קטגוריה:פרחים צהובים בארץ ישראל]] [[קטגוריה:פרפרניים]] [[קטגוריה:ערכי טבע מוגנים בישראל: צמחים]] [[קטגוריה:ארץ ישראל: פרפרניים]] [[קטגוריה:המכלול: ערכים שנוצרו במכלול]]