משתמש:איסתרק/ברכת הים והנהר

ברכת הים והנהר היא ברכת שבח מברכות הראייה אותה מברך מי שרואה ימים או נהרות.

מקור הדין

מקור הדין במשנה:

על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות ועל המדברות אומר: "ברוך עושה בראשית". רבי יהודה אומר, הרואה את הים הגדול אומר: "ברוך שעשה את הים הגדול".

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ד עמוד א'

נוסח הברכה על הים הגדול

לגבי הנוסח המדויק של ברכה זו, הובאו גירסאות שונות בדברי הפוסקים.

על פי השולחן ערוך הנוסח של סיומת הברכה הוא: 'עושה הים הגדול' והמשנה ברורה מציין שזוהי גירסת הטור. אך על פי גירסה אחרת המופיעה בדבריהם של פוסקים אחרים, שגם אותם מביא המשנה ברורה, סיומת הברכה נאמרת בלשון עבר, 'שעשה את הים הגדול'. נוסח זה שונה מהנוסח המובא בדברי השולחן ערוך גם בכך שנוספה בו המילה 'את'. הנוסח האחרון נפסק להלכה בידי חלק מפוסקי דורנו, והובא בספרים 'הלכה ברורה', ו'פסקי תשובות'

הלכות הברכה

תנאים בים ובנהר

הפוסקים נחלקו, איזה ים מהימים המוכרים לנו הוא 'הים הגדול'.

בשולחן ערוך מזוהה 'הים הגדול' עם הים התיכון. למרות שהים התיכון אינו הגדול מבין הימים, הוא נקרא 'הים הגדול' בסתם בשל חשיבותו כנושק ומוביל לארץ ישראל . אחרונים אחרים שדבריהם הובאו במשנה ברורה חלקו על קביעה זו וזיהו את 'הים הגדול' עם האוקיינוס, שמחמת גודלו נחשב ל'ים הגדול'.

ב'הלכה ברורה' מבואר, שניתן לברך את ברכה זו על כל אחד משלושת האוקייניסים, השקט, האטלנטי וההודי, משום שאוקיינוסים אלו מחוברים ביניהם.

ולהלכה לגבי ים התיכון, נחלקו הפוסקים אם כהשו"ע ['הים הגדול'] או כהמשנה ברורה ['מעשה בראשית']. ההלכה ברורה פסק כהשו"ע שמברך 'הים הגדול' וסיים שטוב שיאמר מייד לאחר מיכן את התיבות 'עושה מעשה בראשית'. אך הפסקי תשובות פסק כהמשנה ברורה שמברך 'עושה מעשה בראשית', וסיים שטוב שיאמר מייד לאחר מיכן את התיבות 'שעשה הים הגדול'.

ברכת הכנרת וים המלח

הפוסקים נחלקו האם יש לברך את הברכה גם על הכינרת ועל ים המלח. דעת התשב"ץהיא שהברכה היא רק על דברים חריגים, ולכן אין לברך על ימים קטנים כמו אלו. היעב"ץ חולק על כך, ולדעתו גם על ימים אלו יש לברך.^{[דרוש מקור: שניוני]}.

מקובל כדעת רוב הדעות, שאין לברך עליו מכיוון שהוא אינו חלק 'ממעשה בראשית'

ויש שדחו סברה זו וסברו שעיקר ההקפדה צריכה להיות שלא יווצרו על ידי בני אדם [כפי שהבאנו לעיל], אך כל שנוצר על ידי ה'- גם אם לא מששת ימי בראשית, גם על כגון זאת, מברכים .

ג. [סברה התקפה לגבי ים המלח] ים המלח נוצר מקללה ואין מברכים על קללה- כלומר היות שנוצר בהפיכת סדום נחשב כתוצאת קללה, כן כתב בספר 'נימוקי אורח חיים'. וכן מצינו שאכן ים המלח נוצר בהפיכת סדום במלבי"ם, שתיאר את היווצרות ים המלח כך: על ידי הפיכת סדום נוצר עמק ונהר הירדן בשעת גאותו מילא את העמק במים [ומבאר שהמים מלוחים היות וכן דרך מי התהום].

ולמעשה, להלכה נפסק בהלכה ברורה ובפסקי תשובות שעל הכנרת מברכים, ועל ים המלח אינו מברך. [ודעת האור לציון שאף על ים המלח מברכים.]

תנאים בראיה

א. דווקא בלא ראה שלושים יום- כפי שפסק המשנה ברורה. ושלושים יום אלו של אי הראייה, צריכים להיות בתווך, כלומר שראה בפעם הקודמת את הים או הנהר, ולאחר מכן לא ראהו במשך שלושים יום, ומיד לאחר ימים אלו שלא ראה בהם, ראה שוב. ואם ראה בתוך ל' יום לראייתו הקודמת, ולא בירך, סופר מחדש ל' יום חדשים.

ב. דווקא במתפעל בראייתו את הים או הנהר- אדם שאינו רגיל לראות את הים, אך אדם המתגורר על חוף הים כך שאינו מתפעל [אף שלא ראה את הים ל' יום], אינו מברך כפי שפסק הפסקי תשובות.

ג. דווקא נהרות או ימים שהם ממעשה הבריאה, אך על מלאכותיים שנוצרו על ידי בני האדם אינו מברך- כפי שפסק השו"ע לגבי נהרות. ובמשנה ברורה לגבי ימים.

ד. י"א שהברכה על הנהרות נוהגת דווקא בארבעה שהוזכרו בתורה, וי"א שעל כל נהר, אך צריך שיהיה גדול כמו הארבעה הללו- בשולחן ערוך כתב שמברך דווקא על ד' הנהרות שהוזכרו בתורה [בפרשת בראשית] גיחון, פישון, חידקל ופרת. אך המשנה ברורה כתב שלאו דווקא, אלא כל הנהרות הגדולים כגודל הנהרות הנ"ל. הגבלה זו נוהגת דווקא בנהרות ולא בימים.

הערות שוליים

קטגוריה: הלכה