משקל מתפשט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המשקל המתפשט הוא אחד מסוגי משקלי השירה שהיו נהוגים בשירה העברית בימי הביניים, והוא אחד המשקלים המורכבים שבהם.

מבנה

ישנם כמה סוגי משקל מתפשט:

הסוג הראשון

המשקל: מתפעלים, נפעל, מתפעלים, נפעל. והוא פשוט יותר.

במשקל זה, בכל צלע יש: תנועה, תנועה, יתד; תנועה, תנועה; ושוב- תנועה, תנועה, יתד; תנועה, תנועה. בספרות מתואר על פי רוב המשקל כ"שתי תנועות ויתד, ושתי תנועות. שתי תנועות ויתד, ושתי תנועות" (במחקר נהוג לציינו: — — ◡ — | — — | — — ◡ — | — —). לדוגמה, ה"צלע" הראשון בשיר הפתיחה לספר "חכמת הנפש" להרוקח היא: ”אֹמַר לְךָ עֶלְיוֹן זֶמֶר רְנִינוֹתֵי”, הוא במשקל זה: אֹמַר לְךָ = שתי תנועות ויתד, עֶלְיוֹן = שתי תנועות, זֶמֶר רְנִי- = שתי תנועות ויתד, נוֹתֵי = שתי תנועות.

הסוג השני

המשקל: מתפעלים, פועלים, מתפעלים פועלים. והוא משקל מורכב יותר.

במשקל זה, בכל צלע יש: תנועה, תנועה, יתד; תנועה, יתד; ושוב- תנועה, תנועה, יתד; תנועה, יתד. בספרות מתואר על פי רוב המשקל כ"שתי תנועות ויתד, תנועה ויתד. שתי תנועות ויתד, תנועה ויתד"(במחקר נהוג לציינו: — — ◡ — | — ◡ — | — — ◡ — | — ◡ —). לדוגמה, ה"צלע" הראשון בשיר לבי במזרחרבי יהודה הלוי): ”לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוף מַעֲרָב”, הוא במשקל זה: לִבִּי בְמִזְ- = שתי תנועות ויתד, רָח וְאָ- = תנועה ויתד, נֹכִי בְּסוף = שתי תנועות ויתד, מַעֲרָב = תנועה ויתד.

הסוג השלישי - משקל "ציון"

המשקל: מתפעלים, פועלים, מתפעלים, נפעל.

במשקל זה, בכל צלע יש: תנועה, תנועה, יתד; תנועה, יתד; תנועה, תנועה, יתד; תנועה, תנועה. בספרות מתואר על פי רוב המשקל כ"שתי תנועות ויתד, תנועה ויתד. שתי תנועות ויתד, ושתי תנועות" (במחקר נהוג לציינו: — — ◡ — | — ◡ — | — — ◡ — | — —).

השיר המפורסם ביותר שחובר באופן זה הוא שירו של רבי יהודה הלוי "ציון הלא תשאלי", הצלע הראשון שלו: ”צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ”, הוא במשקל זה: צִיּוֹן הֲלֹא = שתי תנועות ויתד, תִשְׁאֲלִי = תנועה ויתד, לִשְׁלוֹם אֲסִי- = שתי תנועות ויתד, רַיִךְ = שתי תנועות.

השיר "ציון הלא תשאלי" זכתה לחיקויים רבים, ומשוררים רבים חברו במהלך ההיסטוריה קינות בעלי משקל זה המתחילות במילה "ציון" וכל צלע שבהן מסתיימת בתנועות 'רַיִךְ'. משום כך כונתה משקל זה בשם "משקל ציון", בקהילות אשכנזיות נוהגים להסמיך בתשעה באב את הקינות הללו לאחר אמירת הקינה "ציון הלא תשאלי". ביניהם אף מקוננים את הקינה הידועה "שאלי שרופה באש" שחיבר מהר"ם מרוטנבורג גם כן במשקל זה - משקל ציון.

שירים בעלי משקל מתפשט


ערך זה הוא קצרמר בנושא שירים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.