משפט שלושת הטורים של קולמוגורוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

בתורת ההסתברות ובפרט בתהליכים מקריים, משפט שלושת הטורים של קולמוגורוב מתאר קריטריון המאפיין התכנסות בהסתברות של תהליך מקרי.

אחת ההוכחות של החוק החזק של המספרים הגדולים עושה שימוש במשפט זה יחד עם הלמה של קרונקר.[1]

המשפט קרוי על שמו של המתמטיקאי הרוסי אנדריי קולמוגורוב.

נוסח פורמלי

תהי (Xn)n=1 סדרה של משתנים מקריים בלתי-תלויים במרחב הסתברות (Ω,,). מתקיים כי הטור n=1Xn מתכנס בהסתברות, אם ורק אם קיים קבוע A>0, כך שמתקיימים שלושת התנאים הבאים גם יחד:

  1. הטור n=1(|Xn|A) מתכנס.
  2. נסמן Yn=Xn1{|Xn|A}. הטור n=1𝐄[Yn] מתכנס.
  3. הטור n=1𝐕𝐚𝐫(Yn) מתכנס.

הוכחה

בכיוון ראשון, נראה כי אם שלושת התנאים מתקיימים אז הטור n=1Xn מתכנס. מתנאי 1 יחד עם הלמה של בורל-קנטלי נובע כי Xn=Yn בהסתברות 1 עבור כל n גדול מספיק. מתנאים 3-2 יחד עם משפט שני הטורים של קולמוגורוב נובע כי הטור n=1Yn מתכנס בהסתברות.

בכיוון השני, נראה כי אם הטור n=1Xn מתכנס בהסתברות אז שלושת התנאים שבמשפט מתקיימים:

  1. נשים לב כי במקרה זה הטור n=1(|Xn|A) מתכנס עבור כל A>0, שכן אם היה איזשהו A>0 שעבורו טור זה לא היה מתכנס, אז היינו מקבלים מהלמה של בורל-קנטלי כי המאורע {XnA} מתרחש עבור אינסוף אינדקסים, ולכן היה נובע כי הטור n=1Xn מתבדר בהסתברות, בסתירה להנחה.
  2. נראה כי תנאי 3 גורר את תנאי 2. מתנאי 1 המופעל למשל עבור A=1, ואם נניח שמתקיים תנאי 3, אז ממשפט שני הטורים של קולמוגורוב נובע כי הטור n=1(Yn𝐄[Yn]) מתכנס בהסתברות. אבל מתנאי 1 יחד עם התכנסות בהסתברות הטור n=1Xn נובע כי n=1Yn מתכנס בהסתברות (מנימוק דומה לזה שבכיוון הראשון של ההוכחה), ולכן בהכרח גם n=1𝐄[Yn] מתכנס.
  3. תחילה נראה כי ניתן להניח ללא הגבלת הכלליות כי 𝐄[Yn]=0. נסמן Yn משתנה מקרי בלתי-תלוי ב-Yn ובעל אותה ההתפלגות. אזי אם נסמן Zn=YnYn, נקבל סדרה של משתנים מקריים בלתי-תלויים וחסומים על ידי 2 (שכן Yn,Yn שניהם חסומים על ידי 1). כמו כן מתקיים 𝐕𝐚𝐫(Zn)=2𝐕𝐚𝐫(Yn), וכן גם הטור n=1Zn=n=1Ynn=1Yn מתכנס בהסתברות. אם כך נראה כי תנאי 3 מתקיים עבור (Zn)n=1, כלומר שהטור n=1𝐕𝐚𝐫(Zn) מתכנס. דבר זה נראה באופן כללי בלמה הבאה.

למת עזר

למה: תהי (Zn)n=1 סדרה של משתנים מקריים בלתי-תלויים, בעלי תוחלת אפס ובעלי שונויות שנסמן 𝐕𝐚𝐫(Zn)=σn2, החסומה בהסתברות על ידי קבוע C>0 כלשהו. אזי הטור n=1σn2 מתכנס.

הוכחה: נסמן Si=Z1+Z2++Zi. עבור כל L>0 נגדיר τL=min{i0|Si|L}. מההנחה בלמה לגבי החסימות, נובע כי (τL=)1 כאשר L. כמו כן אם τL< אז |SτL|L+C.

היות שהנחנו כי התוחלות הן אפס וכי יש אי-תלות, נובע כי, 𝐄[Sn2]=i=1n𝐄[Zi2]+21i<jn𝐄[ZiZj]=i=1nσi2

נסמן nτL=min{n,τL}, ואם נחליף את n ב-nτL, נקבל כי, 𝐄[SnτL2]=𝐄[(j=1nZj1{jτL})2]=j=1n𝐄[Zj21{jτL}]+21i<jn𝐄[ZiZj1{jτL}]

נשים לב כי המאורע {jτL}={τL<j1}c נקבע על ידי Z1,Z2,,Zj1, ולכן הוא בלתי-תלוי ב-Zj. אם כך נקבל, (L+C)2𝐄[SnτL2]=j=1nσj2(jτL)+21i<jn𝐄[Zi1{jτL}]𝐄[Zj](τL=)j=1nσj2

אם כך נבחר L>0 גדול דיו כך שיתקיים (τL=)>0, ואם נשאיף n נקבל כי הטור n=1σn2 מתכנס, כנדרש.

דוגמה

באמצעות משפט זה ניתן למצוא התנהגות מפתיעה של הגרסה האקראית של הטור ההרמוני המתחלף, השונה מההתנהגות המוכרת של הטור ההרמוני המתחלף. ממבחן לייבניץ להתכנסות טורים אנו יודעים כי הטור n=1(1)n1n מתכנס וכמותו גם הטור n=1(1)n1n מתכנס. עם זאת נראה כי אם הסימנים אינם מתחלפים באופן דטרמיניסטי אלא מוגרלים אקראית, אפילו אם הם מוגרלים בהסתברות שווה — מתגלה התנהגות שונה.

נתבונן בטור שבו הסימן של כל איבר נקבע בצורה אקראית. כלומר, תהי (𝐬n)n=1 סדרה של משתנים מקריים בלתי-תלויים, בעלי ההתפלגות (𝐬n=+1)=(𝐬n=1)=12.

ניתן להראות כי הטור n=1𝐬n1n מקיים את שלושת התנאים במשפט, ולכן הוא מתכנס בהסתברות, בדומה להתכנסות של הגרסה הרגילה לטור בעל סימנים מתחלפים.

מנגד, ניתן להראות כי הטור n=1𝐬n1n אינו מקיים את תנאי 3 במשפט, ולכן הוא מתבדר בהסתברות, בניגוד להתכנסות של הגרסה הרגילה לטור בעל סימנים מתחלפים.

קישורים חיצוניים

  • Rongfeng Sun, Lacture notes on Probability Theory, Lacture 4

הערות שוליים

  1. Durrett, Rick. "Probability: Theory and Examples." Duxbury advanced series, Third Edition, Thomson Brooks/Cole, 2005, Section 1.8, pp. 60–69.

משפט_שלושת_הטורים_של_קולמוגורוב19548180Q3527233