משפחת קטאווי
משפחת קטאווי (בערבית: عائلة قطاوي; מוכרת גם כ־Qatawi, Qatawwi, Catawi, Cattaui) היא משפחה יהודית־ספרדית מצרית. מספר מבני המשפחה פעלו בפוליטיקה ובכלכלה של מצרים מסוף המאה ה־19 ועד מחצית המאה ה־20, ומקורה בכפר קטא מצפון לקהיר.[1][2][3]
בני המשפחה
אלישע חיידר קטאווי
יציאת אלישע חיידר קטאווי לקהיר התרחשה בסוף המאה ה־18, ושם בנו יעקב (1801–1883) קיבל זכויות מהשלטון לפעילות מסחרית ופיננסית, וכן קיבל את תואר "בק". הוא נשא גם בתואר ברון של האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא שימש כממונה על האוצר בתקופת שלטון ח'דיו עבאס חלמי הראשון (1848–1854), תחת סעיד והח’דיו איסמאעיל פאשה, ובסוף ימיו שימש כנשיא הקהילה היהודית בקהיר (נקראה "העדה הישראלית").
משה קטאווי
לאחר מותו של יעקב ירש אותו בנו משה קטאווי (1850–1924) ועמד בראש הקהילה היהודית משנת 1883.[4] הוא נבחר כחבר הפרלמנט המצרי וקיבל את תואר פשה. היה בנקאי ואיש פיננסים בולט, ניהל חברות רבות ועסק במימון פרויקטי רכבות במצרים העליונה, בדלתא המזרחית ובתחבורה הציבורית בקהיר יחד עם משפחות סוארס ואחרות.
יוסף אסלן קטאווי
לאחר מותו של משה עברה הנהגת העדה לאחיינו, יוסף אסלן קטאווי (1861–1942).[4] הוא למד הנדסה בפריז ושב למצרים לעבוד במשרד לעבודות ציבוריות.[5]
בהמשך נסע לאיטליה ללמוד את יסודות תעשיית הסוכר, ובשובו ייסד מפעל סוכר. שימש כחבר במועצות כלכליות רבות. ב־1920 השתתף בייסוד בנק מצרים יחד עם טליעת חרב ויוסף שיקרול.
ב־1915 היה חבר במשלחת המצרית למו״מ על עצמאות מול בריטניה. ב־1922 נמנה עם חברי הוועדה שחיברה את החוקה המצרית החדשה לאחר מהפכת 1919. כיהן כשר האוצר (1924) וכשר התחבורה (1925). נבחר לפרלמנט ב־1923, ולאחר מכן לסנאט (1927–1939).[4]
ב־1935 פרסם מחקר בצרפתית על מדיניותו הכלכלית של איסמאעיל פשה. נשא לאישה בת ממשפחת סוארס; אשתו שימשה כגברת כבוד של המלכה נזלי.[4]
אסלן ורנה קטאווי
.jpg)
אסלן, בנו של יוסף אסלן, נבחר לסנאט ב־1938. הוא שימש כמזכ״ל רשות הנכסים המלכותיים, נציג הממשלה בחברת תעלת סואץ, ונציג בבנק הלאומי של מצרים.
אחיו רנה נבחר ב־1943 לנשיא מועצת המנהיגות הספרדית בקהיר.[4][6]
רנה היה חבר פרלמנט וניהל יוזמות כלכליות רבות. בין 1931 ו־1936 פרסם שלושה כרכים על תקופת שלטון מוחמד עלי. יוסף קטאווי היה ממייסדי "החברה המצרית לחקר תולדות היהודים".
ב־1957 עזבו האחים רנה ואסלן את מצרים ועברו לאירופה.[4]
ג'ורג' קטאווי
ז'ורז' קטאווי היה בן המשפחה האחרון שהתפרסם, חוקר וסופר שעסק בספרות צרפתית ואנגלית וכתב שירה בצרפתית. הוא המיר את דתו לנצרות הקתולית, בדומה לאינטלקטואלים יהודים־ספרדים מצרים נוספים.
בני משפחה נוספים
הסופר הצרפתי אדמון ז'אבס נעשה לחלק מהמשפחה בנישואיו לארלט כהן, נכדתו של משה קטאווי.[7]
הערות שוליים
- ↑ מידע על משפחת Catawi באתר הספרייה הלאומית של צרפת, באתר catalogue.bnf.fr (ארכיון)
- ↑ מידע על Joseph Cattaui באתר ISNI, באתר ISNI.org
- ↑ מידע על Qatawi באתר OpenLibrary, באתר OpenLibrary (ארכיון)
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 The Jamie Lehmann Memorial Collection — Jewish Community of Cairo Records, archives.yu.edu, 2023
- ↑ Moshe Behar ו-Zvi Ben-Dor Benite, Modern Middle Eastern Jewish Thought (עמ' 80), 2013
- ↑ Josh Weil, The Last Jews of Cairo, Guernica, 8 בנובמבר 2006
- ↑ Steven Jaron, Edmond Jabes and the Hazard of Exile, 2017
משפחת קטאווי42270128Q123401378