משפחת בירדוגו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפחת בירדוגו היא משפחה של שושלת רבנים דיינים ופוסקי הלכה שפעלה במרוקו ובפרט בעיר מקנס, החל מגירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב.

היסטוריה

מקור השם בירדוגו הוא בפורטוגזית Bara dogua ומשמעותו הוא "שרביט הזהב" (כשם ספרו של רבי רפאל בירדוגו)[1].

השד"ר מטבריה רבי משה פארדו העיד, כי ראה מגילת יוחסין של משפחת בירדוגו מקלף מעובד ישן, ובה נכתב כי משפחה זו מיוחסת לרב בוסתנאי גאון, שהיה מצאצאי דוד המלך[2].

לאחר גירוש ספרד, הגיעו ראשי המשפחה למרוקו. מקום מושבם הראשון של המשפחה היה בעיר פאס, בירת מרוקו באותם ימים. אולם לאחר שנוצרו מחלוקות במנהגים ההלכתיים בין התושבים הקדומים ובין המגורשים הספרדים, עברה משפחת בירדוגו לעיר מקנס המרוחקת מפאס כ-60 קילומטר.

דור ראשון

  • רבי משה בירדוגו. מכונה רבי משה בירדוגו הקדמון.

דור שני

  • רבי יצחק בירדוגו - בנו של רבי משה.

דור שלישי

  • רבי אברהם בירדוגו - בנו של רבי יצחק. חתנו של רבי חיים טולידנו[3].
  • רבי יוסף בירדוגו - בנו של רבי יצחק.
  • רבי משה בירדוגו - בנו של רבי יצחק.

דור רביעי

דור חמישי

דור שישי

  • רבי בנימין אלכרייף - בנו של רבי יחיא אלכרייף, וחתנו של רבי דוד חסין. מורה הוראה במקנס, מחבר השו"ת 'גבול בנימין'.
  • רבי יהודה בירדוגו - בנו של רבי שלמה. נפטר בט"ו בשבט תקצ"ג.
  • רבי יוסף בירדוגו - בנו של רבי יקותיאל.
  • רבי פתחיה מרדכי בירדוגו - בנו של רבי יקותיאל. דיין במקנס.
  • רבי יצחק בירדוגו - בנו של רבי יקותיאל. מחכמי מקנס.
  • יהודה בירדוגו - בנו של רבי יקותיאל. נפטר בעודו תינוק.
  • רבי יעקב בירדוגו - בנו של רבי יקותיאל, חתנו של דודו רבי דוד חסין, ובזיווג שני חתנו של בן-דודו רבי מימון בירדוגו. רבה של מקנס, אב בית הדין וראש הישיבה בעיר. מחבר הספר 'שופריה דיעקב'.
  • רבי סעדיה בירדוגו - בנו של רבי יקותיאל.
  • רבי יהושע בירדוגו - בנו של רבי יקותיאל. נולד בטבת תקס"ב לאחר פטירת אביו.
  • רבי אהרן חסין - בנו של רבי דוד חסין, וחתנו של דודו רבי יקותיאל בירדוגו.
  • רבי מימון בירדוגו - בנו של רבי רפאל. דיין במקנס. מחבר הספרים לב מבי"ן ופני מבי"ן.
  • רבי מרדכי בירדוגו - בנו של רבי רפאל, וחתנו של דודו רבי יקותיאל בירדוגו. דיין ומורה הוראה במקנס.
  • רבי אברהם בירדוגו - בנו של רבי רפאל. מחכמי מקנס.
  • רבי מאיר בירדוגו - בנו של רבי רפאל. נרצח הוא ואשתו על ידי ערבי ברברי.
  • רבי יהודה בירדוגו - בנו של רבי יוסף.
  • רבי מרדכי בירדוגו - בנו של רבי מימון.
  • רבי יוסף בירדוגו - בנו של רבי מימון.

דור שביעי[4]

  • רבי שלמה בירדוגו - בנו של רבי יהודה (בן רבי שלמה). כונה 'המלך שלמה'. רב ומורה הוראה במקנס, ומחבר הספרים 'ידא דטבחא' 'די השיב' ועוד. נפטר בשנת תרס"ו.
  • רבי יוסף בירדוגו (מקנס) - בנו של רבי יהודה (בן רבי שלמה). אב בית הדין במקנס. חתנו של רבי יהודה אוחנה.
  • רבי אלישע בירדוגו - בנו של רבי יוסף (בן רבי יקותיאל).
  • רבי מאיר בירדוגו - בנו של רבי פתחיה מרדכי. נרצח עם אשתו על ידי ערבי, ולא הותיר אחריו ילדים.
  • רבי מתתיה בירדוגו - בנו של רבי יצחק. אחד מרבני מקנס. חתימתו מופיעה בכמה פסקים ממקנס בשנות תרי"א ותרי"ב.
  • רבי רפאל דוד בירדוגו - בנו של רבי יעקב. נולד באב תקצ"ב, כתב את ההקדמה והמפתחות לספר משפטים ישרים של זקנו רבי רפאל בירדוגו. נפטר בכ"א באדר ב' תרע"ו.
  • רבי יהונתן משה בירדוגו - בנו של רבי יעקב. ראש חברת גומלי חסדים במקנס.
  • רבי אברהם חסין. בנו של רבי אהרן חסין.
  • רבי יקותיאל בירדוגו - בנו של רבי מרדכי (בן רבי רפאל), וחתנו של דודו רבי פתחיה מרדכי.
  • רבי יעקב בירדוגו - בנו של רבי מרדכי (בן רבי רפאל). מורה הוראה במקנס, ומחבר הספר עדות ביעקב. נפטר בשנת תר"ן.
  • רבי יהודה בירדוגו - בנו של רבי מרדכי (בן רבי רפאל). מורה הוראה במקנס.

דור שמיני

  • רבי דניאל בירדוגו - בנו של רבי שלמה. ראש השוחטים במקנס.
  • רבי יעקב בירדוגו - בנו של רבי שלמה. רבה של קזבלנקה שבמרוקו.
  • רבי יהודה בירדוגו - בנו של רבי יוסף.
  • רבי משה בירדוגו - בנו של רבי יוסף. מורה הוראה במקנס. הותיר אחריו חידושים ופסקים בכתבי יד והם בידי צאצאיו.
  • רבי יוסף בירדוגו - בנו של רבי אלישע.
  • רבי אלישע בירדוגו - בנו של רבי אלישע.
  • רבי יעקב בירדוגו - בנו של רבי רפאל דוד. הוציא לאור את הספר שופריה דיעקב של זקנו רבי יעקב בירדוגו.
  • רבי יוסף בירדוגו - בנו של רבי רפאל דוד. מחבר הספר שופריה דיוסף.
  • רבי רפאל חסין - בנו של רבי אברהם חסין.
  • רבי יצחק בירדוגו - בנו של רבי יקותיאל. נולד בשנת תקצ"ו ונפטר בג' באייר תרס"ח.
  • רבי מרדכי בירדוגו - בנו של רבי יעקב. נולד בשנת תרי"ג, היה תלמיד חכם גדול, ונפטר ללא ילדים בי"ד באב תרל"ח. ראו אודותיו עוד בהקדמה לשו"ת משפטים ישרים.
  • רבי יהושע בירדוגו - בנו של רבי יעקב (בן רבי מרדכי). רבה הראשי של מרוקו.
  • רבי יהודה בירדוגו - בנו של רבי יעקב (בן רבי מרדכי). - ראש השוחטים והמוהלים בעיר מקנס.
  • רבי שלום משאש - חתנו של רבי יעקב (בן רבי מרדכי). דיין במקנס, ומחבר השו"ת דברי שלום. נולד בשנת תקפ"ח, ונפטר בט' באייר תרמ"ו.

דור תשיעי

  • רבי יהודה בירדוגו - בנו של רבי דניאל.
  • רבי שלמה בירדוגו - בנו של רבי דניאל. מורה הוראה במקנס, הותיר אחריו חיבורים רבים בכתב יד, בהלכות ושירים. נולד בשנת תרי"ד, ונפטר בשנת תרס"ו.
  • רבי יעקב חי בירדוגו - בנו של רבי יהודה (בן רבי יוסף). הוציא לאור את הספר מים עמוקים של זקנו רבי יהודה בירדוגו וספרים נוספים מרבני משפחת בירדוגו.
  • רבי חיים יקותיאל בירדוגו - בנו של רבי אלישע. רבה הראשי של מרוקו, ונשיא בית הדין הגדול במרוקו.
  • רבי אהרן חסין - בנו של רבי רפאל חסין. רב הערים אלקצר ודבדו שבמרוקו.
  • רבי רחמים דוד בירדוגו - בנו של רבי יצחק. דיין ומורה הוראה במרוקו. נולד בשנת תרי"ז, ונפטר בי"ד בתשרי תרס"ט.
  • רבי יקותיאל בירדוגו - בנו של רבי יצחק, וחתנו של רבי רפאל דוד בירדוגו (דור שביעי). נולד בשנת תר"כ, ונפטר בי"ט באלול תרפ"ד.
  • רבי רפאל בירדוגו. בנו של רבי יהושע. אב בית הדין במקנס, ולאחר מכן רב בקריות בחיפה.
  • רבי מימון משאש - בנו של רבי שלום משאש. נולד בשנת תרל"ט.

דור עשירי

דור אחד-עשר

דור שנים-עשר

דור שלשה-עשר

צאצאים נוספים

מלבד כל הצאצאים הללו, ישנם צאצאים רבים נוספים שלא ידוע בדיוק סדר ייחוסם, המכהנים כרבנים וראשי ישיבות, וממשיכים את שושלת משפחת בירדוגו[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הקדמה לספר מקוה המים, מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ו.
  2. ספר שופריה דיעקב בסוף חלק אבן העזר. ראו גם בהקדמת רבי אברהם גבאי לספר "'קדושת שבת"'.
  3. בנו של רבי דניאל טולידנו ראש רבני קסטיליה, ונכדו של רבי יוסף טולידנו ראש משפחת טולידנו.
  4. מדור זה והלאה, לא נכתבו כל צאצאי המשפחה, אלא רק המפורסמים שבהם (אלו שכיהנו ברבנות וכדומה), או שצאצאיהם מפורסמים.
  5. כמו כן, ישנם צאצאים הממשיכים את שושלת משפחת חסין (צאצאי רבי דוד חסין), כגון הרב מיכאל חסין, ועוד.