משלחת מס' 3 לתחנת החלל מיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיאור תחנת החלל מיר בזמן פעילות המשלחת

משלחת מס' 3רוסית: основная экспедиция ‏я‏-3) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-21 בדצמבר 1987 ועד ל-21 בדצמבר 1988. זו הייתה המשלחת השלישית לתחנת החלל חדשה. מפקד המשלחת היה ולדימיר טיטוב. פעילות המשלחת נמשכה 365 ימים.

הרכב המשלחת

שם תפקיד חללית הגעה 21.12.1987–21.12.1988 29.08.1988–21.12.1988 חללית חזרה הערות
ברית המועצותברית המועצות ולדימיר טיטוב מפקד המשלחת סויוז TM-4 סויוז TM-6 חבר משלחת מס' 3
מפקד חלליית "סויוז TM-4"
ברית המועצותברית המועצות מוסה מנארוב מהנדס טיסה סויוז TM-4 סויוז TM-6 חבר משלחת מס' 3
ברית המועצותברית המועצות ולרי פוליאקוב מהנדס טיסה סויוז TM-6 סויוז TM-7 חבר משלחת מס' 3 ו-4

רקע

בתקופת פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי ומודול "קוואנט 1". שטח מחיה היה מ-130 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולארים היה 11.4 קו"ט.

פעילות המשלחת

חללית עם חברי המשלחת שוגרה ב-21 בדצמבר וב-23 בדצמבר היא התחברה לתא עגינה קדמי במודול הבסיסי של תחנת החלל מיר. הצוות עבר לתחנת החלל בה כבר פעלה משלחת מס' 2 בפיקוד יורי רומננקו. החל מעבר אחריות לצוות החדש.

ב-29 בדצמבר חללית סויוז TM-4 עם חברי משלחת מס' 2 ואנטולי לבצ'נקו (הגיע לביקור קצר בחללית "סויוז TM-6" עזבו את תחנת החלל. אחריות על תחנת החלל עברה למשלחת מס' 3.

ב-23 בינואר 1988 חללית מטען פרוגרס 34 הגיע לתחנת החלל עם כ-2,300 ק"ג מטען. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1"[1]. המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.

ב-26 בפברואר טיטוב ומנארוב ביצעו פעילות חוץ רכבית הפעילות נמשכה כ-4.5 שעות. במהלך פעילות זו הם החליפו חלקים של פאנל סולארי.

ב-4 במרץ חללית מטען פרוגרס 34 נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-25 במרץ לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 35 עם כ-2,300 ק"ג מטען. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1"[2]. המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.

ב-5 במאי חללית מטען פרוגרס 35 נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-15 במאי לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 36 עם כ-2,300 ק"ג מטען. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1"[3]. המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.

ב-5 ביוני חללית מטען פרוגרס 36 נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-9 ביוני לתחנת החלל הגיע חללית סויוז TM-5 (אנטולי סולוביוב היה מפקד צוות). עם החללית לביקור קצר הגיע אלכסנדר אלכסנדרוב מבולגריה. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט" 1. אלכסנדרוב החל בביצוע ניסויים תוך שימוש בציוד שהגיע לפני זה בחללית מטען.

ב-17 ביוני צוות של חללית חללית סויוז TM-5 עזב את תחנת החלל בחללית סויוז TM-4. "סויוז TM-5" נותרה מחוברת כחללית חירום.

ב-18 ביוני חללית "סויוז TM-5" התנתקה מתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1" וחוברה מחדש לתא עגינה קדמי של המודול הבסיסי.

ב-30 ביוני טיטוב ומנארוב ביצעו פעילות חוץ רכבית הפעילות נמשכה כ-5 שעות. המטרה היה להחזיר לשירות טלסקופ חלל סובייטי-בריטי-הולנדי שהותקן בחלק החיצוני של מודול "קוואנט 1" ונפגע מחללית מטען. לאחר ביצוע חלק משמעותי של הפעילות כלי עבודה מיוחד השתחרר ויצא לחלל. לא היה ניתן להשלים את העבודה וצוות חזר לתחנת החלל.

ב-20 ביולי לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 37 עם כ-2,300 ק"ג מטען. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של של מודול "קוואנט 1"[4]. המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.

ב-12 באוגוסט חללית מטען פרוגרס 37 נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-31 באוגוסט לתחנת החלל הגיע חללית סויוז TM-6 (ולדימיר ליאחוב היה מפקד צוות). עם החללית לביקור קצר הגיע אבדולה מומנד מאפגניסטן וולרי פוליאקוב שהצטרף למשלחת. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1". ממנד החל בביצוע תצפיות על שטח אפגניסטן.

ב-7 בספטמבר חללית "סויוז TM-5" עם לאיחוב ומונד עזבו את תחנת החלל. פוליאקוב נותר בחלל להמשך פעילות. חללית "סויוז TM-6" נותרה מחוברת כחללית חירום.

ב-8 בספטמבר חללית "סויוז TM-6" הועברה לתא עגינה קדמי של תחנת החלל.

ב-12 בספטמבר לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 38 עם כ-2,300 ק"ג מטען. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1"[5]. המשלחת החלה בהעברת מטען לתחנת החלל.

ב-20 באוקטובר טיטוב ומנארוב ביצעו פעילות חוץ רכבית הפעילות נמשכה כ-4 שעות. המטרה הייתה להמשיך פעילות חזרה לשירות טלסקופ חלל סובייטי-בריטי-הולנדי שהותקן בחלק החיצוני של מודול "קוואנט 1" ונפגע מחללית מטען. הכלי החדש לפעילות זו הגיע בחללית מטען. לאחר כ-4 שעות הפעולה הסתיימה בהצלחה.

ב-23 בנובמבר חללית מטען פרוגרס 38 נותקה מתחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-28 בנובמבר לתחנת החלל הגיע חללית סויוז TM-7 (אלכסנדר וולקוב היה מפקד צוות). עם החללית לביקור קצר הגיע ז'אן-לו קרטיין מצרפת (טיסה שנייה) לתחנת החלל סובייטית וסרגיי קריקאליוב שביחד עם וולקוב היו חברי משלחת מס' 4 לתחנת החלל מיר. החללית התחברה לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1". קרטיין החל בביצוע תוכנית ניסויים Aragatz שהוכנה עבורו[6]. במקביל החל מעבר אחריות על תחנת החלל למשלחת מס' 4.

ב-9 בדצמבר קרטיין וולוקוב פעלו בחלק החיצוני של תחנת החלל במשך כ-6 שעות. במהלך פעילות זו הותקן ציוד בחלק החיצוני של תחנת החלל.

ב-21 בדצמבר טיטוב, מנארוב וקרטיין עזבו את תחנת החלל בחללית "סויוז TM-6". במהלך שהות בחלל שנמשכה כשנה הם ביצוע מספר רב של ניסויים.

בתחנת החלל החלה פעילות של משלחת מס' 4. ולרי פולאיקוב נותר בתחנת החלל והיה חלק של המשלחת החדשה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38533994משלחת מס' 3 לתחנת החלל מיר