לדלג לתוכן

משוחרר (תואר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

משוחרריידיש: שעור געהער) היה תואר כבוד שהוענק בעבר בישיבות אשכנז לתלמידי ישיבה מצטיינים. העדות הראשונה לשימוש בתואר זה היא משנות ה'ש'-ה'ת'[1].

התואר ניתן על ידי ראש הישיבה לתלמידים מצטיינים במיוחד והורה על הישגים לימודיים המאפשרים לתלמיד להסתדר בכוחות עצמו מבלי להזדקק לרבו, ובכלל זה פטור מהשתתפות בשיעורים שמסר ראש הישיבה[2]. יש שהסבירו את פירוש משמעות השם, על פי ההלכה שתלמיד מחויב בכבוד רבו ובכללם לשמשו אך הרב יכול למחול ולשחרר את תלמידו מחיוב זה[3], ותואר זה היה ניתן לתלמיד שהגיע לדרגת תלמיד חכם שרבו פטרו ושחררו מחיוב זה[4].

תואר זה היה מהתארים הכי גבוהים שבחורים יכלו לקבל[5]. מסופר שהנודע ביהודה העניק תואר זה רק לשניים מבחורי ישיבתו[2].

בחור שנשא את התואר היה מקבל הכנסות קבועות מקופת הקהילה[6]. בקהילת פרנקפורט הייתה תקנה לא לסמוך בחור לרבנות אם לא שקיבל קודם לכן תואר 'משוחרר'[7].

ראו גם

הערות שוליים

  1. הרב שמחה אסף, מקורות לתולדות החנוך בישראל, תל אביב, תרפ"ה, עמ' ע"ג, חלק א', אות מ"ג.
  2. ^ 2.0 2.1 רבי יעקב קאפל דושינסקי, תולדות יעקב, תרע"ח, עמ' 11.
  3. שולחן ערוך, חלק יורה דעה, סימן רמ"ב.
  4. ראו: רבי יהודה ליב לנדסברג, אלה תולדות רבינו, תרל"ו, עמ' 11, בהערה, משם הועתק במקומות נוספים
  5. הרב אברהם נפתלי צבי רות, רשימות שנות דור, תשנ"ד, עמ' 70, מאמרים. וראו: רבי דוד דישבק, פרדס דוד, תר"ס, הקדמה.
  6. רבי שלמה סופר, חוט המשולש החדש, תשכ"ג, עמ' כ"ו; ראו גם: הרב שמחה אסף, מקורות לתולדות החנוך בישראל, תל אביב, תרפ"ה, עמ' ע"ג, חלק א', אות מ"ג, הערה 5.
  7. הרב שמחה אסף, מקורות לתולדות החינוך בישראל, 2, תל אביב: דביר, תש"ח, עמ' ס"ד, חלק ד', אות ס"ז.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישיבות ובנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.