רבי דוד דישבק
| לידה |
ה'תע"ה - ה'תפ"ג דישבק |
|---|---|
| פטירה | ה' בכסלו ה'תקנ"ד |
| מקום פעילות | מץ, פיורדא |
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי יעקב פופרש |
| בני דורו | הנודע ביהודה |
| חיבוריו | פרדס דוד |
| אב | רבי יואל |
רבי דוד דישבק (בכתיב יידי: דישבעק או דישפעק) (ה'תע"ה[1] או ה'תפ"ג[2] - ה' בכסלו[3] ה'תקנ"ד) היה רב וראש ישיבה במץ ורב בכמה קהילות[4].
קורות חייו
נולד בעיירה דישבק לרבי יואל. הוריו שלחוהו בגיל 12 ללמוד בפיורדא[5]. בגיל 13[6] נסע לפרנקפורט ללמוד אצל רבי יעקב פופרש בעל שב יעקב, ובגיל חמש עשרה כבר קיבל תואר 'משוחרר' שהיה נהוג באותה תקופה, המבטא את העובדה שהתלמיד מסוגל ללמוד באופן עצמאי ומקנה לו זכויות מקופת הקהל[7], וכן נדד מעיר לעיר ללמוד, וכדבריו: "וקמתי לילך מעיר לעיר לא אכלתי בטובה, ושנתי עלי לא ערבה".
אחר נישואיו עם אשתו חוה חזר לפיורדא שם נולדו ילדיו. על תקופה זו הוא כתב: ”מצאתי את שאהבה נפשי לחבר עם גדולי ישראל, הלא המה שש עמודי התווך אשר הם עיני כל בית ישראל,”. שם לימד בחורים ביניהם רבי יוסף שטיינהארט - מחבר זיכרון יוסף ורבי יעקב ברלין מחבר באר יעקב על שולחן ערוך[8], כיהן שם כדיין כ-14 שנה, וכמגיד ב'חברת המשכימים'. עסק שם בשתדלנות במשך יותר מ-10 שנים.
התפרנס מגמולוגיה, בה התמחה. בשנת ה'תקכ"ז הפסיד את כל הונו[9]. הוא ראה בכך סימן משמים להשקיע את כוחותיו בלימוד התורה, בשבת פרשת בראשית נפרד מאנשי פיורדא וממשפחתו, בשנת ה'תקל"א הגיע לכהן ברבנות מירנגין, גם שם לימד קבוצת תלמידים.
בר"ח אדר ה'תקל"ח עבר למץ שם כיהן כראש ישיבה בזמן כהונת השאגת אריה כרב העיר. שימש גם כרב ה"חברה קדישא"[10]. בה'תקמ"ה הציעו לו לכהן ברבנות פרנקפורט, אך בשל גילו המבוגר העדיף לחזור לפיורדא. בסוף ימיו כיהן בפייארשדורף ומדינת ברייט[11].
צאצאיו
שבעה צאצאים היו לו, ביניהם:
- בנו - רבי שמעון (ה'תקכ"ו-ה'תר"ז) מילא את מקום אביו כאב"ד פייארשדורף.
- חתנו - רבי יעקב שמואל בן רבי שמעון שוואבך מפיורדא, אב״ד מדינת שווארצוולד.
חיבוריו
- פרדס דוד - נדפס בחייו שנת תקמ"ו ובו שס"ה (365) תירוצים[12] לקושיות על הרמב"ם. ספרו מתאפיין בפלפול וקשירת נושאים שונים של תנא או אמורא כשיטה יסודית אחת ('לשיטתו') וכן דרשות שנשא בכמה קהילות. הגאון רבי בצלאל רנשבורג (ה'תקכ"ב-ה'תקפ"א) ערך עליו הגהות והערות, לעיתים בביטויים חריפים נגדו.
- עמק סוכות, נשאר בכתב יד.
- טהרת חולין, נשאר בכתב יד.
לקריאה נוספת
- יארבוך (פפד"מ) כרך 8, 1911, עמו' 82 83.
קישורים חיצוניים
- פרדס דוד הוצאה ראשונה - זולצבך תקמ"ו. הוצאה שנייה - ורשה תר"ס.
- הרב אהרן וולדן, שם הגדולים החדש, מערכת ד' אות מא (במהדורת ה'תר"ם), באתר היברובוקס
- מוסד הרב קוק, סיני, עד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ סיני, קובץ עד, עמו' קכ
- ^ באוצר הרבנים (עמוד 102) כתב שנולד בה'תק"ד אך לפי עדותו שלמד אצל השב יעקב שנפטר בה'ת"ק הדבר לא יתכן
- ^ 'סיני', שם
- ^ רבי דוד מתאר את תולדות חייו באריכות בהקדמה לספרו. ההקדמה בנויה בחרוזים כאשר תחילת כל קטע היא חלק מראשי תיבות של "אני דוד בן הר"ר יואל דישבעק אב בית דין בקהלה קדושה פייארשדארף ומדינות ברייט"
- ^ בהקדמה לספרו כותב "ועל זאת אתן שיר ושבח לאבי המנוח זצ"ל ואמי אשת חבר, אשר מנעורי לתלמוד תורה גדלני, ובהוצאות מרובים לבית הספר הביאני"
- ^ עליה כותב: בשנת יוק"ר. לא ברור למה הכוונה
- ^ אודות תואר זה, ראה: תולדות יעקב (לונדון תרע"ח), עמוד 11
- ^ ראו בספרו בעמוד יז חילופי תשובות ביניהם
- ^ ראו גם: גארטינהויז, אלעזר אליעזר ליפא בן צבי, אשל הגדולים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ בדבריו מזכיר ש"דרשתי בכל ערב ראש חודש ניסן כמנהגם"
- ^ ראה חתימתו בהקדמה לספרו פרדס דוד
- ^ "כמנין ימות החמה" כדבריו