משוואת נרנסט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באלקטרוכימיה, משוואת נרנסט מגדירה את פוטנציאל האלקטרודה $ \ E $ ביחס לפוטנציאל האלקטרודה התקני $ \ E_{0} $ של זוג האלקטרודות או של חצאי התא של תא אלקטרוכימי. בפיזיולוגיה משמשת משוואת נרנסט למציאת הפוטנציאל החשמלי של קרום התא ביחס ליון אחד. המשוואה קרויה על שם הכימאי הגרמני-פולני ולטר נרנסט אשר ניסח אותה לראשונה.

$ E=E^{0}-{\frac {RT}{nF}}\ln {\frac {a_{\mbox{red}}}{a_{\mbox{ox}}}} $

מכיוון שבמקרים רבים התגובה מתרחשת בטמפרטורת החדר, ניתן לקצר ולהציב את הערכים של $ \ R $ ו-$ \ T $ בטמפרטורת החדר, להחליף את הלוגריתם הטבעי בלוגריתם לפי בסיס 10, ולקבל:

$ E=E^{0}-{\frac {0.0592}{n}}\log {\frac {[{\mbox{red}}]}{[{\mbox{ox}}]}} $
  • $ [{\mbox{red}}] $ הוא ריכוז המחזר.
  • $ [{\mbox{ox}}] $ הוא ריכוז המחמצן.


לפוטנציאל בקרום התא ביחס ליון חיובי אחד (עבור יון שלילי יש לשנות את הסימן לפני הלוגריתם ל(-) (שלילי)

$ E=E^{0}+{\frac {0.0592}{n}}\log {\frac {[{\mbox{ion out of cell}}]}{[{\mbox{ion inside cell}}]}} $