משה סלעי
| לימודי רפואה | הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב |
|---|---|
| התמחות | כירורגיה אורתופדית |
| תואר | פרופסור מן המנין באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אריאל בשומרון |
| תפקידים |
רופא בחטיבת "גולני" רופא פיקודי (במיל.) בפיקוד צפון בדרגת אל"ם יועץ לקצין רפואה ראשי |
| מחלקות ובתי חולים |
רופא בכיר ומנהל יחידה לאונקולוגיה אורתופדית, בית החולים תל-השומר מנהל המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי רבין – קמפוס בילינסון מנהל החטיבה האורתופדית – המרכז הרפואי תל אביב |
משה (מושיק) סלעי (נולד ב־28 בדצמבר 1952) הוא מומחה בכירורגיה אורתופדית, הקים את "בנק העצמות" הארצי, פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אריאל בשומרון. שרת בסדיר ובמילואים כרופא קרבי בחטיבת גולני ובפיקוד הצפון.
ביוגרפיה
נולד ב־1952בחיפה וגדל בשכונת רמות רמז בשכון צבא קבע. בן ליונת וזאב סלעי (פלזנר) אח למלי הבוגרת ממנו בשנתיים. האם הייתה גננת בגני ויצו, האב, זאב סלעי היה איש צבא קבע בגולני ובמערך ההדרכה בצה"ל שם הגיע לדרגת אלוף-משנה. למד בבית ספר יסודי "הבונים", בחטיבת ביניים בבית ספר עירוני ג', ובבית הספר הריאלי, במגמה ביולוגית, אותו סיים בשנת 1970. במהלך שנות התיכון היה חבר ומדריך בתנועת הנוער העובד והלומד/התנועה המאוחדת בסניף בשכונת נווה שאנן.
התחיל לימודי רפואה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית בשנת 1970, אותם סיים בשנת 1977 לאחר סטאז' במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר במשולב עם בית החולים פוריה בטבריה, שם גם המשיך לעבוד עד לגיוסו לצה"ל כרופא בשלהי שנה זו.
בשנת 1974 נישא לאירית סלעי-טאובר, אשר עבדה במשרד הביטחון. לזוג בת ושני נכדים.
מסלול צבאי
תוך כדי הלימודים בעתודה האקדמית, גויס למלחמת יום הכיפורים ושירת במשך למעלה משישה חודשים כחובש קרבי בגדוד תותחנים בגזרה הצפונית בסיני.
התגייס לצה"ל לשירות סדיר בשנת 1977.
במהלך קורס הקצינים, התנדב לשרת כרופא גדודי ב"מבצע ליטני" של כוח מאולתר מסגל בה"ד 1 אשר תיפקד כגדוד חיל רגלים בגזרה המרכזית בדרום לבנון עם סיום קורס הקצינים הוצב כרופא גדודי בגדוד 51 של חטיבת גולני, בהמשך שרת כקצין רפואה החטיבתי ובמקביל תפקד כרופא סיירת גולני אליה הצטרף לפעולות שונות[1] בשנים שלפני מלחמת שלום הגליל.
בשנת 1981 עבר לתפקיד רופא חטיבת הנ"ט, איתה עבר את מלחמת לבנון הראשונה בגזרה המזרחית מאגם קרעון עד כביש ביירות-דמשק.
בשנים 1984 עד 1986 שירת כרופא האוגדתי של אוגדה 36.
במלחמת המפרץ ב־1990 היה חלק מחפ"ק פיקודי ייעודי מצומצם, לאיתור וזיהוי וטיפול ראשוני במוקדי פגיעות טילים.
בין השנים 1990 ו־2000 שרת במילואים כמדריך, חונך ומחליף לקצין הרפואה האוגדתי. בשנת 2000 הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לקצין רפואה של הגיס הצפוני תחת פיקודו של בני גנץ. במלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, שימש כרופא פיקודי "צל" לקצין המטה הסדיר בפיקוד צפון. ממשיך לשרת במילואים כיועץ לקצין רפואה ראשי.
מסלול אזרחי
1981–1989 – התמחות בכירורגיה אורתופדית במחלקה האורתופדית בבית חולים תל השומר תחת הנהגתם של פרופ' הנרי הורושובסקי ופרופ' י. פרין.
1987 – השתלמות בבית החולים הר-סיני בטורונטו קנדה, בתחום החלפות מפרקים, כולל לימוד הטכניקה, ושיטות להקמה ולשימוש ב"בנק עצמות".
1988 – הקמת בנק העצמות הארצי לישראל המשמש את כל צורכי המדינה, כולל ראיית חרום בתחום השתלות עצם[2].
1990–2002 – רופא בכיר ומנהל יחידה לאונקולוגיה אורתופדית, בית החולים תל-השומר.
1991 – השתלמות בבוסטון בתחום ניתוח גידולי מערכת השלד.
1991 – הקמה וניהול יחידת גידולי מערכת השלד בבי"ח תל השומר, כולל "הקמת "בנק העצם" וניהולו עד 2002.
1993 – השתלמות בבית החולים ריזולי בבולוניה, איטליה, בתחומים של "בנקאות עצם".
1994 – הקמת החברה הישראלית לשימור רקמות וניהולה.
אוקטובר 2001 – נבחר כנשיא האיגוד האירופאי לשימור רקמות ושימש בו במשך 4 שנים.
2002–2010 – מונה למנהל המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי רבין – קמפוס בילינסון[3].
2010 – הקמת החטיבה האורתופדית בבית החולים איכילוב תחת ניהולו של פרופ' גבי ברבש.
2010–2020 – מנהל החטיבה האורתופדית – המרכז הרפואי תל אביב.
2015 פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב.
2020 פרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל בשומרון.
פרסם מעל 150 מאמרים בעיתונות רפואית מובילה (PubMed), והיה שותף לכתיבת עשרה ספרים, כולל "האנציקלופדיה הישראלית לרפואה"[4].
אחראי להכשרתם של תשעה מנהלי מחלקות אורתופדיות בארץ וכ-15 מנהלי יחידות.
אחראי להכשרה ולקידום חמישה פרופסורים לאורתופדיה בישראל.
תפקידים וחברות באיגודים מקצועיים
- יו"ר משותף של ועדת ההתמחות של המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית
- סגן יו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית
- חבר מערכות העיתונים של ההסתדרות הרפואית "הרפואה" ו- IMAJ
- סגן עורך העיתון הבינלאומי JOURNAL OF CELL AND TISSUE BANKING
- חבר כבוד של האקדמיה למדעים של אוניברסיטת ניו-יורק
- חבר האקדמיה לאורתופדיה של האיגוד האורתופדי האמריקאי
- חבר סגל בבית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל בשומרון
- ההסתדרות הרפואית בישראל
- האיגוד הישראלי לאורתופדיה
- האיגוד הישראלי לאונקולוגיה
- החברה למנתחים אורתופדיים צבאיים – ארצות הברית
- האיגוד הישראלי לאונקולוגיה של השלד
- נשיא האיגוד האירופאי של בנק הרקמות
- החברה הישראלית לרפואת מגדר
- חבר הנהלת האגודה לרפואה ומשפט
- חבר הנהלת העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס (עיל"א)
- חבר המרכז הלאומי להשתלות[5]
- ראש תחום אורתופדיה בקופת חולים לאומית
- יועץ לקצין רפואה ראשי בצה"ל ויועץ למשרד הבריאות
קישורים חיצוניים
פרופ' סלעי על שברים בצוואר הירך, סרטון באתר יוטיוב - מראיין רפי קרסו, מרץ 2019. פרופ' משה סלעי מנהל החטיבה האורתופדית במרכז הרפואי ת"א (איכילוב) על שברים בצוואר הירך - איך מטפלים וכיצד ניתן למנוע.- איכילוב - המרכז הרפואי תל אביב, קמפיין להעלאת המודעות מהסכנות שבאופניים החשמליים, 7 במרץ 2017.
- JOKPOST.COM, "ונשמרתם מאוד לעצמותיכם - אוסטיאופורוזיס היא מחלה שהורגת", כתבה של משה סלעי, 9 באוקטובר 2014.
- JOKPOST.COM, "האתגר העכשווי בתחום החלפות מפרקים", כתבה של משה סלעי, 15 באוגוסט 2015.
- JOKPOST.COM, "מגפת האופניים החשמליים - מספר מדהים של נפגעים", כתבה של משה סלעי, 24 ביולי 2020.
הערות שוליים
- ^ רעות רימרמן, צילומים: טל שחר, אני חייב לך את חיי, ידיעות אחרונות, 2 ביולי 2016
- ^ דליה מזורי, בשיבא מקרינים עצמות להריסת נגיפי האיידס, מעריב, 15 בספטמבר 1988, עמ' 8
- ^ מדור "זזים", פרופ' משה סלעי, 49, מונה למנהל המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי רבין - קמפוס בילינסון, גלובס, 1 בדצמבר 2002
- ^ דן אבן, עיין ערך בריאות: האנציקלופדיה הישראלית לרפואה, YNET - ידיעות אחרונות, 22 במאי 2007
- ^ מוטי גל, ישראל מקימה מאגר תאי חבל טבור לצורך השתלות, וואלה! NEWS, 11 באוקטובר 2001
29748771משה סלעי