רבי משה יעקב רביקוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משה יעקב רביקוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה יעקב רביקוב
לידה 1873
ה'תרל"ג
יז'יורי בפלך גרודנו, האימפריה הרוסית
פטירה 6 באוקטובר 1966 (בגיל 93 בערך)
כ"ב בתשרי ה'תשכ"ז
מקום פעילות יפו
רבותיו רבי שלמה אלישיב
בני דורו החזון איש, הבית ישראל
חיבוריו ליקוטי רבי משה יעקב

הרב משה יעקב הכהן רביקוב (נודע בכינויו: "הסנדלר"; תרל"ג; 1873 - כ"ב בתשרי תשכ"ז; 6 באוקטובר 1966) היה מקובל ועל פי שמועה ראש הצדיקים הנסתרים שהתגורר ביפו.

תולדותיו

נולד ביז'יורי שבפלך גרודנו של האימפריה הרוסית, ברוסיה הלבנה (כיום בבלארוס), ליוסף ומרים רביקוב. התגורר בעיירה סקידל. בצעירותו למד עם המקובל רבי שלמה אלישיב, בעל ה"לשם שבו ואחלמה". באלול תרע"ג (1913) עלה לארץ ישראל והתיישב בכפר אוריה. הרב קוק, שהיה אז רבן של יפו והמושבות, שכנע אותו לעבור לעיר יפו[1]. הוא פתח סנדלריה ברחוב שבזי, בגבול שבין שכונת שבזי לשכונת נווה צדק, והתגורר ברחוב רב אשי[2] פינת השחר[3], בגבול שבין שכונת נווה צדק לשכונת כרם ישראל.

תחילת פרסומו בארץ היה על ידי החזון איש שהעיד עליו כי הוא ראש הל"ו צדיקים הנסתרים שבדור[4]. בעקבות זאת החלו לפקוד את ביתו יהודים שביקשו את ברכתו, בעיקר בענייני רפואה, עקרות ושידוכים. השתייך לקבוצת מקובלים שלמדו יחד בשנות ה-60 וכונו על שם המקצוע שממנו התפרנסו[5].

על פי המסופר בתולדותיו שבראש הספר "לקוטי רבי משה יעקב", החזון איש והבית ישראל נהגו לפקוד את ביתו[6].

עוד מסופר שערב מבצע סיני צפה את המלחמה והודיע על כך למקורביו, והוסיף כי "היהודים ינצחו". לפני מותו הותיר בקבוק יין סגור והורה לפותחו רק לאחר הניצחון על גמאל עבדול נאצר. חצי שנה לאחר פטירתו נערכה מלחמת ששת הימים ולאחריה נפתח בקבוק היין שלגימה ממנו נחשבה לסגולה.

מדי שבת נהג לדרוש ברבים ואת ראשי הפרקים היה מעלה על הכתב. הרשימות יצאו בתשכ"ט בספר "ליקוטי רבי משה יעקב".

נפטר בשמחת תורה תשכ"ז ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

היה נשוי לרבקה לאה. בנם יוסף רביקוב היה סופר ומתרגם. יוסף ושלוש מאחיותיו - רחל, זהבה ורוחמה רביקוב לא נישאו מעולם.

לקריאה נוספת

  • "המבשר", גיליון ערב סוכות תשע"א.
  • מרדכי בן יצחק אלמז, ספר צדיקים נסתרים בדור האחרון, כרך ב, ירושלים תשע"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בנו, יוסף רביקוב, סיפר שהרב קוק שכנע את אביו לעזוב את המקום, באומרו: "אתה כהן ואין לך נחלה בארץ ולכן תגור בעיר" (ראו: הקישור החיצוני מהאתר "ישיבה"). עם זאת, בערך "משה יעקב רביקוב" באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (שהמידע בו סופק על ידי בני משפחה) נכתב כי עזב את המקום בשל הסכנות הביטחוניות שם.
  2. ^ כיום שם הרחוב הוא יהושע התלמי. השם "רב אשי" הועתק לרחוב בשכונת נווה אביבים.
  3. ^ רחוב רב אשי בת"א נתייתם, מעריב, 19 באוקטובר 1966
  4. ^ בהקדמה לספר ליקוטי רבי משה יעקב, ע"פ עדות הר' ישראל גולדשמיד ששמע מפיו, באתר אוצר החכמה
  5. ^ ארבעת בעלי המלאכה: בראש "הסנדלר" - שהיה הרב של הקבוצה; "הצייר" - הרב יהודה פטילאון; "מנקה הרחובות" - הרב יוסף וולטוך; "הרצף" - הרב אברהם פיש. הצעיר שבשבט הוא [חיים כהן ("החלבן")]
  6. ^ בהקדמה על ספרו עמ' 26, ליקוטי רבי משה יעקב


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0