משאל העם החוקתי באיראן (1989)
 |
משאל עם חוקתי נערך באיראן ב-28 ביולי 1989, במקביל לקיום הבחירות לנשיאות איראן 1989. השינויים אושרו על ידי 97.6% מהמצביעים,[1] וזו הייתה הפעם הראשונה, והיחידה עד כה, שבה תוקנה חוקת איראן. המשאל הוביל למספר שינויים בסעיפים 5, 107, 109, 111, והוסיף את סעיף 176. התיקון ביטל את הצורך שהמנהיג העליון של איראן (רהבר) של המדינה יהיה מרג'ע תקליד או שייבחר בהסכמה עממית רחבה,[2] ביטל את משרת ראש הממשלה, ויצר את המועצה העליונה לביטחון לאומי.
רקע
ב-24 באפריל 1989, בעודו על ערש דווי, מינה אייתוללה ח'ומייני "מועצה לרוויזיה של החוקה" (בפרסית: شورای بازنگری قانون اساسی) בת 25 חברים. המועצה נקבה בשמו של עלי ח'אמנאי כיורשו של ח'ומייני בתפקיד המנהיג העליון באיראן וניסחה מספר תיקונים לחוקה המקורית. מכיוון שהאג'תהאדים הבכירים או המרג'הים של איראן העניקו תמיכה פושרת בלבד לעקרון שלטון חכם ההלכה של ח'ומייני, ומכיוון שח'אמנאי לא היה מרג'ע, תנאי הסף המקורי לפיו הרהבר (המנהיג העליון של איראן) חייב להיות "פוסק עליון" (כלומר אחד מאותם מרג'הים) הוסר מהחוקה.[3]
חלק מהשינויים שהוכנסו לחוקה על ידי המועצה לרפורמה כוללים:
- שינוי שמו של המג'לס-א המלי (האספה הלאומית) למג'לס-א אסלאמי (האספה האסלאמית).
- הגדלת מספר החברים במועצת המומחים האיראנית ל-86.
- הענקת סמכות למועצת המומחים להתכנס לפחות פעם בשנה ולקבוע האם המנהיג העליון "כשיר נפשית ופיזית לבצע את חובותיו המפרכות".
- הפיכת המועצה האיראנית לאבטחת אינטרס המשטר לגוף קבוע שחבריו מתמנים על ידי המנהיג העליון, וכן נציגים משלוש רשויות השלטון, הכוחות המזוינים, שירות המודיעין ומועצת שומרי החוקה.
התיקונים אושרו, לכאורה, על ידי הבוחרים האיראנים ונכנסו לתוקף כחוק ב-28 ביולי 1989.[4]
חברי המועצה
זוהי רשימת חברי המועצה לתיקון החוקה של איראן, שמונו על ידי אייתוללה ח'ומייני, אשר בחנו ותיקנו את חוקת איראן בשנת 1989:
- עלי משכיני (יושב ראש)
- עלי ח'אמנאי (סגן יושב ראש)
- עבאס עלי עמיד-זנג'אני
- אבראהים אמיני
- אחמד אד'רי קומי
- אסדאללה ביאת
- מוחמד אמאמי-כאשאני
- חסן חביבי
- נג'פקולי חביבי
- חוסיין האשמיאן
- אכבר האשמי רפסנג'אני
- אחמד ג'נתי
- מהדי כרובי
- האדי ח'אמנאי
- אבולקאסם ח'זעלי
- מוחמד רזא מהדווי-כני
- מוחמד מוחמדי גילאני
- מוחמד דאנשזאדה מואמן
- מיר-חוסיין מוסאווי
- עבד אל-כרים מוסאווי ארדבילי
- מוחמד מוסאווי-חואיניהא
- עבדאללה נורי
- חסן טאהרי-ח'ורמאבאדי
- מוחמד רזא תוסולי
- מוחמד יזדי
תוצאות
| אפשרות | קולות | % |
|---|---|---|
| בעד | 16,025,459 | 97.6 |
| נגד | 398,867 | 2.4 |
| קולות פסולים/לבנים | 32,445 | – |
| סך הכל | 16,456,771 | 100 |
| מקור: נולן ואחרים[1] | ||
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Nohlen, Dieter; Grotz, Florian; Hartmann, Christof (2001). "Iran". Elections in Asia: A Data Handbook. Vol. I. Oxford University Press. p. 72. ISBN 0-19-924958-X.
- ↑ Moin, Baqer, Khomeini, (2001), p. 293
- ↑ Abrahamian, History of Modern Iran, (2008), p. 182
- ↑ Prof. Dr. Axel Tschentscher, LL.M., ICL > Iran > Constitution, servat.unibe.ch (באנגלית)
משאל העם החוקתי באיראן (1989)42506938Q3207434