מרטין מקגינס
.jpg) | |||||
| לידה |
23 במאי 1950 דרי, צפון אירלנד | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 21 במרץ 2017 (בגיל 66) | ||||
| שם מלא | ג'יימס מרטין פאכלי מקגינס | ||||
| מדינה |
 צפון אירלנד | ||||
| מפלגה | שין פיין | ||||
| בת זוג | ברנדט קנינג | ||||
| |||||
ג'יימס מרטין פאכלי מקגינס (באירית: Séamus Máirtín Pacelli Mag Aonghusa, באנגלית: James Martin Pacelli McGuinness ; 23 במאי 1950 - 21 במרץ 2017) היה פוליטיקאי מצפון אירלנד מטעם מפלגת שין פיין לשעבר כיהן כסגן השר הראשון של צפון אירלנד מאז 2007 עד למותו במרץ 2017.[1] ב-2011 הוא התמודד בבחירות לתפקיד נשיא אירלנד.[2][3][4]
כמנהיג לשעבר של הצבא האירי הרפובליקני (IRA), היה מקגינס חבר הפרלמנט הבריטי החל מ-1997 ועד להתפטרותו ב-2 בינואר 2013.[5][6] כמו כל חברי שין פיין, מקגינס נקט במדיניות של "היעדרות" (Abstentionism) בנוגע למושבו בפרלמנט הבריטי. בעקבות הסכם סנט אנדרוס ובעקבות הבחירות לאספה של צפון אירלנד ב-2007, הוא מונה להיות סגן השר הראשון של צפון אירלנד, כשמנהיג המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית, איאן פייזלי, נבחר להיות השר הראשון של צפון אירלנד. ב-5 ביוני 2008 הוא מונה מחדש לתפקיד הסגן לצדו של פיטר רובינסון שנבחר להיות השר הראשון במקומו של פייזלי.[7] בין השנים 1999–2002 כיהן מקגינס כשר החינוך של צפון אירלנד.
פעילות בצבא האירי הרפובליקני
מקגינס הודה שהוא היה חבר בצבא האירי הרפובליקני (IRA), אך טען שעזב את הארגון כבר ב-1974.[8] בתחילה הוא הצטרף ל-IRA כשהוא לא מודע לפילוג שחל בארגון בדצמבר 1969 וזמן קצר לאחר מכן עבר ל-IRA הזמני. בתחילת 1972, כשהוא בן 21, הוא היה השני בדרג הפיקודי של הארגון בדרי, תפקיד בו החזיק כאשר התחולל יום ראשון העקוב מדם, כש-13 מפגינים למען זכויות האדם נהרגו בעיר על ידי צנחנים בריטים.[9][10]
בדיוני ועדת החקירה לאירועי אותו יום, טען פדי וורד שהוא היה אז מנהיג אגף הנוער של ה-IRA. הוא טען שמקגינס וחבר אנונימי נוסף בארגון העבירו לו חלקי פצצה באותו בוקר. הוא אמר שהארגון שלו התכוון לתקוף את מרכז העיר באותו יום. בתגובה, השיב מקגינס שהטענות הללו הן "פנטזיה", וגרי אוהרה, חבר מועצת העיר דרי, ציין שהוא ולא וורד היה אז מנהיג אגף הנוער.[11]
דוח ועדת החקירה סיכם שאף על פי שמקגינס היה "מעורב בפעילות צבאית למחצה" ביום ראשון העקוב מדם וככל הנראה היה חמוש בתת מקלע תומפסון, אין כל עדות לכך שעל פיה ניתן להסיק שהוא היה מעורב בפעילות כלשהי שתצדיק את הפתיחה באש של הצנחנים.[12]
מקגינס וג'רי אדמס היו הנושאים ונותנים עם שר המדינה של צפון אירלנד, ווילי וייטלאו, ב-1972.
ב-1973 הוא נשפט על ידי בית משפט פלילי מיוחד של אירלנד, לאחר שהוא נעצר ליד רכב שנשא 110 ק"ג של חומרי נפץ וכ-5000 כדורים. הוא סירב להכיר בסמכותו של בית המשפט ונידון לשישה חודשי מאסר. בבית המשפט הוא הכריז על חברותו ב-IRA הזמני.
לאחר שחרורו ולאחר הרשעה נוספת בחברות ב-IRA, הוא החל להיות בהדרגה פעיל מרכזי בשין פיין, הזרוע הפוליטית של התנועה הרפובליקנית. הוא היה בקשר בלתי ישיר עם המודיעין הבריטי במהלך שביתות הרעב בשנות השמונים ושוב בראשית שנות התשעים.[13] הוא נבחר לאספה של צפון אירלנד ב-1982 מטעם מחוז הבחירה של דרי. הוא היה המועמד השני שנבחר לאחר ג'ון יום. כמו כל החברים של שין פיין, הוא בחר שלא לתפוס את מושבו באספה. ב-9 בדצמבר 1982, נאסר על מקגינס, אדמס ודני מוריסון להיכנס לבריטניה מתוקף החוק למניעת טרור. באוגוסט 1993 עמד מקגינס במרכזה של תוכנית תחקירים בת שני פרקים, בה הוא הואשם בהמשך מעורבותו בפעילות ה-IRA, בהשתתפות בחקירתו של פרנק הגרטי, מודיע שהעיד נגד ה-IRA, בשכנועו לשוב ממקום המבטחים שלו באנגליה, וברציחתו. מקגינס הכחיש את ההאשמות באומרו שמעולם לא היה ב-IRA ואין לו כל השפעה על הארגון.
ב-2005, טען סגן ראש ממשלת אירלנד, מייקל מקדואל, שמקגינס, יחד עם ג'רי אדמס ומרטין פריס, היו חברים בקבוצה של שבעה אנשים שהיו מועצת ה-IRA. מקגינס הכחיש גם את ההאשמות הללו. ב-2008 הוצגו עדויות על עדויות על ידי העיתונאי פיטר טיילור על היותו של מקגינס ראש הפיקוד הצפוני של ה-IRA ועל מעורבותו בפיגוע יום הזיכרון ב-1987, בו נהרגו 11 אזרחים.
מנהל משא ומתן ושר החינוך
מקגינס נעשה לנושא ונותן הראשי של שין פיין בדיונים על הסכם יום שישי הטוב. ב-1996 הוא נבחר להיות נציג ב"פורום של צפון אירלנד" שניהל את המשא ומתן. לאחר שבבחירות של 1983, 1987 ו-1992 הוא כשל במרוץ להיבחר כחבר הפרלמנט הבריטי, הוא נבחר בבחירות של 1997 ולאחר חתימה ההסכם הוא היה חבר באספה של צפון אירלנד ומונה להיות שר החינוך. אחד מפעולותיו השנויות במחלוקת בתפקיד זה היה ההחלטה לבטל את בחינות ה"11 פלוס", שהוא עצמו נכשל בהן כתלמיד בבית הספר.[14] ב-2001, 2005 וב-2010 הוא נבחר שוב לפרלמנט הבריטי.
הסכם סנט אנדרוס וסגן השר הראשון
בשבועות של אחר הסכם סנט אנדרוס בין פייזלי לבין אדמס, בחרו כל המפלגות השותפות לו את מועמדיהם לתפקידי שרים. האספה התכנסה ב-8 במאי 2007 ואיאן פייזלי ומקגינס נבחרו לתפקיד השר הראשון לצפון אירלנד וסגנו, בהתאמה.
ב-8 בדצמבר 2007, בעת ביקורו בבית הלבן אצל נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, יחד עם פייזלי, אמר מקגינס לעיתונות: "עד ל-26 במרץ שנה זו, פייזילי ואני לא החלפנו מילה זה עם זה, אפילו לא על מזג האוויר, וכעת אנו עובדים זה עם זה באופן צמוד במשך שבעת החודשים האחרונים ואין שום ביטויי כעס בינינו... זה מראה שעלינו על דרך חדשה.[15][16]
המרוץ לנשיאות אירלנד
ב-16 בספטמבר 2011 הכריז מקגינס על מועמדותו מטעם שין פיין לתפקיד נשיא אירלנד.[17][18] הבחירות התקיימו ב-27 באוקטובר ומקגינס דורג בהן שלישי אחרי מייקל היגינס ושון גלגר. מבין שלושת המועמדים היה מקגינס היחידי שהיה פסול מלהצביע בבחירות, אף על פי שהוא אזרח אירי, אך הוא לא חי דרך קבע באירלנד.[19]
ב-30 בדצמבר 2012 התפטר מקגינס מכהונתו בפרלמנט הבריטי, וזאת כחלק ממדיניותה של מפלגתו להימנע מכפל תפקידים.[20]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ About the Department Office of the First Minister and deputy First Minister
- ^ "Martin McGuinness set to be SF Áras candidate". RTÉ.ie. 16 September 2011. Retrieved 28 September 2011.
- ^ GrabOne daily deals (18 September 2011). "McGuinness: My pay will be €35k, I'll be people's president". Independent.ie. Retrieved 28 September 2011.
- ^ Simpson, Mark (17 September 2011). "Martin McGuinness: Paramilitary to politician to president?". Bbc.co.uk. Retrieved 28 September 2011.
- ^ Profile BBC News
- ^ "Martin McGuinness resigns as MP for Mid-Ulster", RTÉ News, Ireland
- ^ "Robinson is new NI first minister", BBC News, 5 June 2008; Accessed 5 June 2008
- ^ Henry McDonald IRA victim's brother says Martin McGuinness has blood on his hands The Guardian 12 October 2011
- ^ McGuinness confirms IRA role BBC News, 2 May 2001
- ^ The Widgery Report (from Cain website)
- ^ McGuinness is named as bomb runner by John Innes, The Scotsman, 21 October 2003
- ^ "Report of The Bloody Sunday Inquiry - Volume I - Chapter 3". Bloody Sunday Inquiry. 15 June 2010. Archived from the original on 24 August 2010. Retrieved 15 June 2010.
- ^ Setting the Record Straight Sinn Féin
- ^ McGuinness: Let's work together BBC News, 4 December 1999
- ^ Paisley and McGuinness in US trip BBC News, 3 December 2007
- ^ Martina Purdy 'Charming' ministers woo president BBC News, 8 December 2007
- ^ McDonald, Henry (16 September 2011). "Martin McGuinness to run for Irish presidency". The Guardian (London). Retrieved 16 September 2011.
- ^ "Martin McGuinness to run for president of Ireland". The Daily Telegraph (London). 17 September 2011. Retrieved 17 September 2011.
- ^ "McGuinness unable to vote for himself". Irish Independent. 28 October 2011.
- ^ "Sinn Fein's Martin McGuinness resigns as Mid-Ulster MP", BBC News
25542702מרטין מקגינס