מרדכי שומרון
 | |
| לידה |
אב תשט"ז (1957) תקומה |
|---|---|
| מקום מגורים | בני דקלים |
| ענף מדעי | אגרונום, הלכה וחקלאות |
| מנחה לדוקטורט | שמעון רחמילוביץ', יפתח בר אשר |
| מעסיק | מכון התורה והארץ |
| תרומות עיקריות | |
| מחקר מדעי של מגוון תחומים חקלאיים בעלי משמעות הלכתית | |
ד"ר מרדכי (מוטי) שומרון (נולד ב-1957) הוא אגרונום ישראלי, ממייסדי מכון התורה והארץ וראש המחלקה למחקר מדעי במכון מיום הקמתו ועד היום.[1][2] עוסק במחקר ופיתוח בנושאים אגרונומיים בעלי היבט הלכתי והשקה למצוות התלויות בארץ ויישומן, לאור התפתחויות טכנולוגיות ובוטניות שונות, וכן מדריך חקלאים, גננים ורבנים בתחום זה.
ביוגרפיה והשכלה
נולד בחודש אב תשט"ז (1957) במושב תקומה להורים ניצולי שואה. למד בישיבת הכותל ולאחר מכן התחתן עם מיכל ולמד חקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך בפקולטה לחקלאות ברחובות. את התארים השני והשלישי למד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובשנת תשע"ח (2018) קיבל תואר דוקטור. נושא עבודת הדוקטורט: "חשיבות הטל כגורם לניצול יעיל של המים לצמיחה באזורים יבשים למחצה",[3] בהנחיית פרופ' שמעון רחמילוביץ' ופרופ' יפתח בן אשר, שאותו הכיר מעבודתם המשותפת במרכז מחקר ומעבדה לחקר מדבריות החוף בישראל, מרכז שהקים בר אשר בנוה דקלים מטעם משרד המדע בשנת תשמ"ד (1984).[4][5][6] מוסמך גם כשמאי חקלאות.[7]
היה מהראשונים לאזרח את מושב מעון בשנת תשמ"ב (1982), בהמשך התגורר בירוחם וניהל את מחלקת הגינון המקומית, ומשם עבר לנוה דקלים, והיה שותף להקמת מכון התורה והארץ בכפר דרום, וכן ניהל את תחום הגינון ציבורי ברבים מיישובי גוש קטיף. בתשס"ה (2005) פונה מביתו בתוכנית ההתנתקות, ולאחר מכן היה ממקימי היישוב בני דקלים, בו הוא מתגורר עד היום.[2] תומך בהקמה מחדש של יישובי גוש קטיף.[8]
תחומי מחקר ופיתוח
עסק במשך השנים בנושאים רבים, גם כחוקר עצמאי במכון התורה והארץ וגם כשותף ויועץ מדעי למחקריהם ההלכתיים של רבני המכון. כחלק מעבודתו, ביצע ניסויים חקלאיים רבים ומגוונים בגן המצוות שבמכון התורה והארץ (אותו הקים שלוש פעמים: בכפר דרום, לאחר ההתנתקות בשבי דרום,[9] ולאחר מכן בניצן - מקום פעילותו הנוכחי של מכון התורה והארץ) ומחוצה לו, ופרסם מאמרים רבים בכתבי העת של המכון, אמונת עתיך והתורה והארץ, וכן בכתבי עת נוספים כתחומין.
ממפתחי מערך חסלט – עלי קטיף, שהיה הראשון לייצר ירקות עלים ללא חרקים, תוך שימוש חדשני ומאתגר בחול ים לחקלאות בגוש קטיף, בדגש על מוצר סופי נקי גם מחרקים וגם מחומרי הדברה. מדבריו על כך בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת:
הייחוד של מכון התורה והארץ ומרכז קטיף היה בשיתוף הפעולה שהביא את המחקר לכלל יישום. זה לא היה מחקר אמפירי באוויר אלא מחקר שבנה את המודלים, בנה את התשתית המדעית ואנחנו עסקנו יחד עם יפתח כל הזמן בהטמעת התוצאות, בבדיקת התוצאות, היתה לנו חממת מחקר מאוד מתקדמת, היו לנו שטחי מחקר מתקדמים מאוד, עסקנו בהמון שיתוף פעולה עם החקלאים והבאנו והגענו תוצאות אולי מהטובות בארץ בכמה תחומים. לדוגמה, אנחנו גידלנו גידולי עלים ללא חרקים בחממות מאוד מתקדמות לא רק במחקר, אלא יישמנו את זה בשטח אצל החקלאים, כשמצע הגידול היה חול דיונה. הגענו למצב שהיינו משקים 60% מכמות המים המקובלת בחקלאות. גם לקחנו את החול של גוש קטיף כמצע גידול, ואני מביא את זה כדוגמה קלאסית, למדנו איך לעבוד איתו ולא רק שהוא היה מצע בזבזני כמו שכולם חשבו שיקרה, למדנו לעשות אותו מצע חסכוני במים בצורה קיצונית, יפתח יכול אחר כך להעביר הרבה אינפורמציה כתובה עד כמה הגענו לחיסכון בלתי רגיל שמאפשר להגיע למוצרים יוצאים מן הכלל, נקיים מחרקים, נקיים משאריות חומרי הדברה, זה היום מוצרי מדף שבהם ישראל מובילה ראשונה בעולם בעניין הזה.
— פרוטוקול מס' 95 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, יום רביעי, כ' תמוז התשס"ח (23 ביולי 2008), שעה 10:30; זמין בכתובת: https://fs.knesset.gov.il/17/Committees/17_ptv_136845.doc
שותף גם במיזמי אוצר הארץ[10] ובית האוצר במכון התורה והארץ. עורך יחד עם הרב דוד אייגנר את אנציקלופדיה הלכתית חקלאית, המתפרסמת באתר מכון התורה והארץ,[11] וכן בסדרת ספרים כביאור רציף למשניות סדר זרעים. נכון לחורף תשפ"ו, יצאו לאור הכרכים על מסכתות שביעית ופאה. השתתף גם בהקמתה ובפעילותה של מדרשת התורה והארץ.
השתתף בפרסום מדריכי שמיטה רבים ומגוונים במהלך השנים - ככותב, כעורך מדעי, או כיועץ. חלקם יצאו לאור בשיתוף ועדת השמיטה של הרבנות הראשית לישראל ומשרד החקלאות.[12][13][14]
ניסויים וקביעת הגדרות ומעמד של גידולים וזנים שונים: כלאים, ערלה, מצע מנותק
עסק רבות בקביעת מעמדם של גידולים שונים כעץ או כירק, עניין בעל השלכות הלכתיות רבות, כגון על החיוב בערלה, וביצע ניסויים רבים לצורך מעקב אחרי אופן הגידול הרב-שנתי של גידולים אלה. בין הגידולים שחקר לאורך השנים: אוכמניות,[15] פטל,[15] גוג'י (אטד),[16] קנה סוכר,[17] מורינגה מכונפת[18] ועוד.
עסק גם בקביעת מעמדם של זנים קרובים, הקובעת את דין הרכבתם זה בזה, ובשיטות הרכבה שונות ומעמדן ההלכתי. בין הגידולים שחקר לאורך השנים: אגס,[19] מלפפון הפקוס,[20] אבטיח[21] ועוד.
עסק בקביעת קריטריונים מעשיים למצע מנותק שפטור מחלק מהמצוות התלויות בארץ, ובתרגום הדרישות ההלכתיות למפרטים טכניים לחקלאים: חומרי הפרדה כצמר סלעים,[22] פלריג וחומרים נוספים.[23][23]
תחומי מחקר נוספים
עסק בקביעת הצורך בביעור פירות שביעית ובקביעת זמן הביעור, בגידולים שחלה התרחבות באורך העונה החקלאית שלהם, כמו אבוקדו[24] ועוד. מחקר אחר שלו עוסק בדין חוטרים ונצרים לעניין ערלה.[25][26] עסק גם בממשקי חקלאות, הלכה ואקולוגיה, ובמגמות לחיזוק חקלאות בת קיימא על פי ההלכה.[27][28] עם התרחבות תופעת השימוש בעשבים כסביבה תומכת בגידול ענבי יין, נדרש לה מבחינה בוטנית והלכתית, וקבע שבאופן עקרוני יש בכך איסור הלכתי של כלאי הכרם.[29] מחקר נוסף שלו עוסק בהיתכנות החמצה של חיטה ודגנים נוספים בעודם מחוברים לקרקע.[30]
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של מרדכי שומרון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אסופת מאמרים של ד"ר מרדכי שומרון, באתר אסיף
- הרצאות של ד"ר מרדכי שומרון באתר יוטיוב
- מחורבות גוש קטיף לצמיחה מסחררת: ריאיון עם אלישיב רייכנר, באתר מכון מאיר
הערות שוליים
- ↑ ד"ר מוטי שומרון - ראש המחלקה למחקר מדעי במכון התורה והארץ | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית, באתר www.toraland.org.il
- ^ 2.0 2.1 עפרה לקס, עניין אישי והפעם עם מרדכי שומרון, באתר ערוץ 7, 20 בינואר 2016
- ↑ רשימת מקבלי תואר באוניברסיטת בר גוריון ד"ר לשנת תשע"ח.
- ↑ דברים לזכרו של פרופ' יפתח בן אשר ז"ל – ספריית אסיף
- ↑ מעבדות מרכז קטיף, מו"פ עוטף עזה, באתר katiflab.com, דף הבית
- ↑ מרכז מחקר ופיתוח עוטף עזה, באתר www.gov.il
- ↑ ד"ר שומרון מוטי, באתר איגוד השמאים בישראל
- ↑ 1.1K צפיות · 23 רגשות | "אנחנו צריכים לפעול כדי ליישב לא רק את גוש קטיף, עכשיו זה לא יגמר בגוש קטיף - לחזור וליישב את כל רצועת עזה!" הקשיבו לדבריו של ד"ר מוטי שומרון (גורש מנווה דקלים) אתמול לפני אמירת הקינות בשערי חבל עזה. אחרי 20 שנה - מיישבים ומתקנים 🏠🇮🇱 | נחלה-תנועה להתיישבות, נבדק ב-2026-03-18
- ↑ חממת מחקר ב"מכון התורה והארץ" - לראשונה מאז הגירוש | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית, באתר www.toraland.org.il
- ↑ יואל יעקובי, לא מוותרים על קדושת שביעית, באתר ערוץ 7, 21 ביוני 2007
- ↑ אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית | אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית, באתר www.toraland.org.il
- ↑ מרדכי שומרון, מדריך שמיטה לגן הנוי, כפר דרום תש"ס, באתר www.daat.ac.il
- ↑ מדריך שמיטה לחקלאים תשע"ה, בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, משרד החקלאות ומכון התורה והארץ
- ↑ מרדכי שומרון, מדריך שמיטה לגן הנוי, כפר דרום תשנ"ג, בהוצאת הרבנות הראשית לישראל - ועדת השמיטה, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^ 15.0 15.1 פטל, אוסנה ואוכמניות – אילן או ירק – סקירה מקצועית – ספריית אסיף
- ↑ סיכום ניסוי בגידול גוגי ברי – ספריית אסיף
- ↑ מצמחי גן המצוות – קנה סוכר – ספריית אסיף
- ↑ מורינגה בגן המצוות – ספריית אסיף
- ↑ האם כנת בטוליפוליה מותרת לשמש כנה לאגס – ספריית אסיף
- ↑ תמר – אנציקלופדיה הלכתית חקלאית; מלפפון הפקוס – ספריית אסיף
- ↑ כנות כשרות להרכבת עצי פרי וירקות באגרוטכנולוגיה החדשה – ספריית אסיף
- ↑ הצעה למשתלות – למניעת ערלה – ספריית אסיף
- ^ 23.0 23.1 חדירת שורשי ירק דרך יריעת פלריג – ספריית אסיף
- ↑ ביעור באבוקדו – ספריית אסיף
- ↑ בעיית הנצרים והחוטרים — סקירה מקצועית, באתר ישיבה
- ↑ ריבוי צמחים והרכבות – ספריית אסיף
- ↑ מגמה ירוקה ואתגרים חדשים – ספריית אסיף
- ↑ חקלאות ואקולוגיה – ספריית אסיף
- ↑ יין בריא ואתגר חדש – ספריית אסיף
- ↑ החמצת חיטים לפני קצירה – ספריית אסיף
מרדכי שומרון42946676Q138748036
- מכון התורה והארץ
- אגרונומים ישראלים
- נוה דקלים: אישים
- מעון
- ירוחם: אישים
- טכנולוגיה והלכה
- מייסדי התנחלויות
- תקומה: אישים
- חקלאות בת קיימא
- אקולוגים
- בוטנאים ישראלים
- כפר דרום: אישים
- יישובים קהילתיים: אישים
- מועצה אזורית לכיש: אישים
- פרשני המשנה
- בוגרי ישיבת נחלים
- בוגרי ישיבת הכותל
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: חקלאות
- ישראלים שנולדו ב-1957
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב