מרדכי ניימן

מרדכי ניימן (או נימן, 20 באוגוסט 1834 - כ"ט חשון תרע"ז 29 בנובמבר 1916) מאנשי העלייה הראשונה, מחלוצי החקלאות בארץ ישראל וממקימי מזכרת בתיה.

קורות חיים

מרדכי ניימן נולד בט"ו באב תקצ"ד בטולצ'אה, רומניה. הוא התייתם מאמו בגיל צעיר מאד, ומאביו כשהגיע לבר-מצווה. הוא למד ב"חדר" ומפי מלמדים יודעי תורה, ובעודנו עלם צעיר היה בקי בש"ס ופוסקים ובכל מכמני הספרות העתיקה. השכלתו זו תרמה לכמיהתו לארץ ישראל.

ביוזמת מרדכי ניימן וחבריו נוסד בגאלאץ ועד חובבי ציון.

בן חמישים ושתים שנה היה ניימן בבואו ארצה בא' בתמוז תרמ"ה, 14 ביוני 1885. נוסף לבני ביתו הביא עמו עוד קבוצת צעירים, ששיכנעם לעלות ארצה על-מנת ללמוד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל.

כשסיימו את לימודיהם במקוה ישראל נשלחו לשם השתלמות בבית ספר חקלאי גבוה באלג'יר. לאחר מכן קנה ניימן נחלה בעקרון (היא מזכרת בתיה) והתיישב בה. בעקבותיו הלכו עוד שש משפחות עולים מרומניה. בהמשך השתלם גם בתהליך גידול טוואי המשי, ענף שהתפתח בראש פינה ובראשון לציון^[1].

בשם מושבתו השתתף מרדכי ניימן ביסוד "התאחדות המושבות" בשנת תר"ס. בשנת תרס"ג (1903) היה נציג מושבתו בכנסייה הארצישראלית בזכרון יעקב.

למרדכי ניימן היו שבעה בנים ושלוש בנות. בתו מינצה פוקס נישאה בשנת 1889 לאיש גדרה בנימין פוקס, חבר תנועת ביל"ו; נכדתו תמר פלר (1888–1937) נישאה למורה יצחק פלר. בתו רחל נישאה למורה והלשונאי יהודה גור, מחבר "מילון גור"^[2]. דוד ניימן נישא לברכה קוצ'רסקי והיה מהמייסדים של כפר אהרון, המושבה שהפכה לשכונה בדרום נס ציונה.