מרגריטה צרפתי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
מרגריטה צרפתי (סרפָטי) (באיטלקית: Margherita Sarfatti; 8 באפריל 1880 - 30 באוקטובר 1961) הייתה פטרונית אמנות, עיתונאית, סופרת, אספנית, סוציאליסטית יהודייה-איטלקיה, וידידתו של בניטו מוסוליני.
חייה
צרפתי נולדה בוונציה למשפחת גראסיני (Grassini), שמות הוריה היו, אמדאו גראסיני ואמה לוי. ב-1898 נישאה לעורך הדין צ'זרה צרפתי, ועברה למילאנו ב-1902. לזוג נולדו שלושה ילדים.
בין קרובי משפחתה ג'וזפה לוי, נטליה גינצבורג וקרלו גינצבורג.
צרפתי הפכה את ביתה לסלון ספרותי ואמנותי, בייחוד לאנשי האוונגרד והפוטוריזם. ניתן לומר שזרם הנובצ'נטו (Novecento), שבין מבשריו היה ג'ובאני מוציו, התחיל בטרקלין ביתהּ. זהו זרם אמנותי המהווה פשרה בין הנאו קלאסיציזם לבין המודרניזם, ולכן התאים מאוחר יותר לתורה הפשיסטית שקידשה את העבר בכלים מודרניים.
ב-1912 פגשה את מוסוליני, שהיה אז עיתונאי בעיתון הסוציאליסטי "אוואנטי!", ומאז ועד 1939 הייתה ידידתו ומורתו בכל הקשור לקלסיקה הרומית, כתבה מאמרים בשמו, ערכה עבורו את ביטאון המפלגה הפשיסטית ואף כתבה את הביוגרפיה הרשמית שלו (The Life of Benito Mussolini), באנגלית, שבתוך זמן קצר לאחר פרסומה תורגמה לשפות רבות והייתה לרב-מכר. הייתה מבין האינטלקטואלים שחתמו על מניפסט האינטלקטואלים הפשיסטים והאישה היחידה שחתמה על המכתב.
עם החלת חוקי הגזע באיטליה בשנת 1938, הודחה צרפתי מכל תפקידיה, ונמלטה דרך שווייץ לארגנטינה. במשך מספר שנים חילקה צרפתי את זמנה בין ארגנטינה לאורוגוואי, ועבדה, בין השאר, כעיתונאית.[1]
ב-1947 חזרה צרפתי לאיטליה, הפכה בשנית לבעלת השפעה באמנות האיטלקית ואף ביקרה מספר פעמים בישראל. צרפתי נפטרה בשנת 1961.
לקריאה נוספת
- דניאל גוטמן, ידידתו היהודייה של מוסוליני, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2009
- Margherita Grassini Sarfatti, My Fault: Mussolini As I Knew Him, Enigma Books, 2014
קישורים חיצוניים
- סביונה מאנה, האמא היהודייה של הפאשיזם, באתר הארץ, 7 ביולי 2006
- נעמה שפי, לימינו של הדוצ'ה, "ידידתו היהודייה של מוסוליני", באתר הארץ, 9 בספטמבר 2009
סביונה מאנה, הידידה היהודייה של הדוצ'ה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2014- פטרישיה עקובס, מרגריטה צרפתי, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
הערות שוליים
32002202מרגריטה צרפתי