קרלו גינצבורג

קרלו גינצבורג
Carlo Ginzburg
	גינצבורג, 2013
	גינצבורג, 2013
לידה	15 באפריל 1939
פטירה	17 ביוני 2026 (בגיל 87)

קרלו גינצבורג (באיטלקית: Carlo Ginzburg;‏ 15 באפריל 1939 – 17 ביוני 2026) היה היסטוריון ומסאי איטלקי ממוצא יהודי, פרופסור להיסטוריה.

ביוגרפיה

גינצבורג נולד בטורינו שבאיטליה. הוא בנם של הסופרים נטליה גינצבורג ולאונה גינצבורג. סבו היו ג'וזפה לוי, מדען יהודי-איטלקי, רופא ומומחה לאנטומיה. גינצבורג קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה של פיזה בשנת 1961. הוא לימד באוניברסיטת בולוניה, ומאוחר יותר, בין השנים 1988 עד 2006, לימד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שם היה מופקד הקתדרה על שם פרנקלי מרפי ללימודי הרנסאנס. החל מ-2007 לימד לימודים אירופיים ב"סקואולה נורמלה סופריורה, די פיזה". נבחר כחבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 1986, ושל האקדמיה הבריטית בשנת 2002. ב-2010 הוענק לו פרס בלצן, וב-2013 צורף לשורות חברי החברה הפילוסופית האמריקאית.

הגותו

ספריו הראשונים של גינצבורג עסקו בתחום המינות באיטליה של המאה ה-16, והוא החיה את מחקר האינקוויזיציה, שהיה תחום זנוח בימיו. מאוחר יותר כתב על הצייר הפלורנטיני פיירו דלה פרנצ'סקה, חקר את הדמיון בין אמת משפטית לאמת היסטורית ובין היסטוריון לשופט, כתב על אנגליה, שרלוק הולמס, וחקר את האמנות במאה העשרים.

הגבינה והתולעים

ספרו, "הגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה", הפך לרב מכר. בספר עוסק גינצבורג במיקרו היסטוריה, מחקר היסטורי המתמקד באנשים יחידים ולא בקולקטיבים. בספר הוא שוטח בפני הקורא את מערכת האמונות והדעות של מנוקיו (דומניקו סקנדלה), איכר וטוחן צפון איטלקי, שבזכותו של גינצבורג זכה להפוך לאחת הדמוית ההיסטוריות המפורסמות ביותר מתקופת הרנסאנס. מנוקיו נשפט על ידי האינקוויזיציה, וגינצבורג מנתח את תמליל המשפט ומנסה לדלות מתוכו את אופייה של התרבות העממית שבתוכה חיו מנוקיו ותושבי אירופה בני התקופה.

אקסטזות: פענוח השבת של המכשפות

גינצבורג ניסה לשחזר את הפולחנים שקיימו האיכרים על מנת להבטיח את תנובת שדותיהם. הוא גורס כי פולחן פוריות קדם-נוצרי עתיק המשיך להתקיים באירופה לאורך כל ימי הביניים. פולחן זה הותקף בעת החדשה המוקדמת על ידי האינקוויזיציה, והוגדר על ידה ככישוף.

ספריו

הגבינה והתולעים: עולמו של טוחן בן המאה השש-עשרה. ירושלים: הוצאת כרמל, תשס"ה 2005.
היסטוריה, רטוריקה, הוכחה (תרגמה: איה ברויר), ירושלים: החברה ההיסטורית הישראלית, 2003.

Wooden eyes: nine reflections on distance. New York: Columbia University Press, 2001
No Island is an island four glances at English literature in a word perspective. New York, Columbia University Press, 2000
The Judge and the historian: marginal notes on a late-twentieth-century miscarriage of justice. London: Verso, 1999
Jean Fouquet: ritratto del buffone Gonella. Modena: F.C. Panini, 1996
Il registro: carcere politico di Civitavecchia, 1941-1943. Roma, Editori riuniti, 1994
Ecstasies: deciphering the witches' Sabbath. London: Penguin Books, 1991
Clues, myths, and historical method. Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1989
The Enigma of Peiro: Piero della Francesca the baptism, the arezzo cycle, the Flagellation. London: Verso, 1985
The night battles: witchcraft& agrarian cults in the sixteenth & seventeenth centuries. London: Routledge & Kegan Paul, 1983
Religioni delle classi populari. Bologna: Il Mulino, 1979
Il micodemismo: simulazione e dissmulazione religiosa nell'Europa Del'500. Torino: G. Einaudi, 1970