מצר צוגרו
מצר צוגרו (ביפנית: 津軽海峡) הוא מצר ים בין האי הוקאידו לאי הונשו ביפן, המחבר בין ים יפן לאוקיינוס השקט הצפוני. המצר קרוי על שם חלקו המערבי של מחוז אאומורי שבאי הונשו. במצר ישנם שני מקומות צרים באותו אורך (כ-20 קילומטרים), כאשר עומקו המרבי של המזרחי בהם הוא 200 מטרים, ושל המערבי 140 מטרים. מתחת למצר עוברת מנהרת סייקן המחברת בין האיים וחוצה את המצר בחלק הצר ביותר בו לאורך 19.5 ק״מ.
בעבר, הדרך הנפוצה ביותר עבור נוסעים ומטען לחצות את המצר הייתה באמצעות מעבורת, בשיט שארך כ־4 שעות. מנהרת סייקן מאפשרת חצייה של המצר בכחצי הזמן, אם כי זוהי חלופה יקרה יותר בהשוואה לשיט במעבורת. מנהרת סייקן מתוכננת להיות מורחבת גם למסילת הרכבת של שינקנסן, דבר שיקצר את זמן חציית המצר לכ־50 דקות.
מצר צוגרו מהווה גבול זואוגאוגרפי, שכן כפי שגילה החוקר האנגלי תומאס בלקיסטון (Thomas Wright Blakiston), בעלי החיים בהוקאידו דומים למינים שבצפון אסיה, ואילו בעלי החיים בהונשו קרובים לאלו שבדרום אסיה. קו גבול זה נקרא קו בלקיסטון על שמו של החוקר.
ב־26 בספטמבר 1954 טבעה במצר המעבורת טויה מארו ולפחות 1,159 נוסעים קיפחו את חייהם.