מצודת טרטוס
 | |
| שרידי חומתה של מצודת טרטוס | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות | התקופה הצלבנית |
| עשוי מ | אבן גיר מקומית |
| נבנה | תחילת המאה ה-12 |
| ננטש | 1291 |
| מיקום | |
| מדינה | סוריה |
| מיקום | בתוך העיר טרטוס |
| קואורדינטות | 34°53′24″N 35°52′48″E / 34.8900°N 35.8800°E |
מצודת טרטוס (בערבית: قلعة طرطوس, בצרפתית: Château de Tortose) בעיר הנמל טרטוס, טורטוסה (Tortosa) בפי הצלבנים, בצפון-מערב סוריה, הייתה אחת המצודות המרכזיות של רוזנות טריפולי הצלבנית. המצודה תפסה כרבע משטחה של העיר שבתוך החומות, ושרידיה משולבים בהווה בבנייני מגורים.
היסטוריה
טרטוס נכבשה בידי הצלבנים ב-1099 במהלך מסע הצלב הראשון אחרי מצור קצר, אך בדהירתם לירושלים לא נותר במקום כוח מגן ראוי והמצודה שבה לידי המוסלמים. רמון הרביעי, רוזן טולוז, חזר וכבש את העיר ואת מצודתה בפברואר 1102, ועד לכיבוש טריפולי ב-1109 הייתה לבירת רוזנות טריפולי ונקראה בשם טורטוסה. ב-1152 ערך נור א-דין פשיטה על העיר, טבח בתושביה וזרע הרס במצודתה. כוחותיו נסוגו אחרי חודשים ספורים והמצודה נמסרה לחזקת מסדר האבירים הטמפלרים שהיו ברשותו המשאבים הנחוצים לקימום ביצוריה.[1] הטמפלרים הפכו את מצודת טרטוס למטה הצבאי שלהם בסוריה. בימים 2–11 ביולי 1188, במהלך מסע הכיבושים שלו, הטיל צלאח א-דין מצור על טרטוס והרס את העיר התחתונה, שתושביה נמלטו ממנה עוד קודם לכן, וכן חלק מהמצודה. למרות זאת לא הצליח להבקיע את מגדל העוז שלה. המצודה לא ניזוקה במיוחד ברעידת האדמה של 1170 וברעידת האדמה של 1202 כמצודות קראק דה שבלייה, ערימה וסאפיתא.[2] וילברנד מאולדנבורג (אנ') שביקר במקום ב-1211 מתאר את טרטוס כ"כעיר קטנה לא מבוצרת כראוי", אבל על המצודה כתב שהיא "מבצר איתן עם חומה מצוינת מעוטרת באחד-עשר מגדלים כבנזר של אבנים יקרות".[3] מלך צרפת לואי התשיעי תרם לחיזוק הביצורים של טרטוס בתקופת שהותו במזרח הצלבני (1250–1254).
הסולטאן הממלוכי בייברס ניסה לכבוש את טרטוס פעמיים, ב-1267 וב-1271, אך ללא הצלחה. היא נעזבה ביוזמת מגיניה ב-3 באוגוסט 1291, תשעה שבועות אחרי נפילת עכו.[4] מצודת טרטוס הייתה המאחז האחרון של הטמפלרים על אדמת סוריה, וממנה נסוגו אל האי ארווד הסמוך שבו החזיקו מעמד כעשר שנים נוספות עד שהתפנו לקפריסין.
הכיבוש הממלוכי גרר הרס מכוון של הביצורים הצלבניים. בניינים מאוחרים שולבו בשרידי המצודה הרצוצה, בניגוד לקתדרלה בת המאה ה-12 – "גבירתנו מטורטוסה" (אנ') – שנשמרה להפליא. טרטוס הצלבנית כלולה מאז 1999 ברשימה הראשונית שהוגשה מטעם ממשלת סוריה כמועמדת להכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[5]
תיאור
מצודת טרטוס הוקמה בצפון-מערב העיר הצלבנית שבין החומות ותפסה כרבע משטחהּ. לא מן הנמנע שנבנתה באתרה של מצודה ביזנטית.[6] המצודה מאופיינת כקונצנטרית למחצה, כלומר כמבצר פנימי עצמאי בעל מערכת חומות ומגדלים החולשים על מערכת ביצורים חיצונית המקיפה אותו. המצודה גבלה במערבהּ בשפת הים. היא הוקפה משלושה צדדים בשתי חומות עבות. החומה הפנימית הייתה גבוהה מזו החיצונית, וביניהן הפריד חפיר חצוב בחלקו בסלע. הכניסה למצודה הייתה מצפונהּ, דרך שני שערים – בחומה החיצונית ובחומה הפנימית – שביניהם הוליך, ולא במישרין, שביל חשוף לשליטת המגינים. מגדל שמירה מלבני שאורכו 35 מ' נקבע ממערב לשער שבחומה הפנימית. מגדל העוז של המצודה הופרד בחפיר מיתר חלקיה. שני מגדלים נבנו בפינותיו הדרומית-מערבית והצפונית-מערבית. מעבר סתרים, פוטרנה (אנ'), הוליך ממנו ישירות לים ואיפשר גישה לסירות נושאות אספקה וכן לחילוץ בעת צרה. המבנים הבולטים במתחם המצודה היו האולמות בקמרונות החומה הפנימית בדרום ובמזרח, ששימשו כמחסנים וכקסרקטינים, בית התפילה,[7] וכן משכן מפקד המצודה שנסמך על חומתה הצפונית.
שרידי המצודה משולבים בבנייני העיר המאוחרים. אבני המבנים, החומות והמגדלים נלקחו ברובן לשימוש משני. החפירים נסתמו. עם זאת נשמרו נדבכים של יסודות מגדל העוז וקטעי חומות. מבנה המגדל בפינת החומה הצפונית-מזרחית משמש כמסגד.
לקריאה נוספת
- P. Deschamps, Les châteaux des Croisés en Terre Sainte, III: Le défense du Comté de Tripoli et de la Principauté d'Antioche, Paris: Librairie Orientaliste Paul Geuthner, 1973, pp. 287–292, figs. 288–290, pl. 57–59 (בצרפתית)[8]
- Hugh N. Kennedy, Crusader Castles, Cambridge University Press, 1994, pp. 132–138 מסת"ב 0-521-42068-7
- Adrian J. Boas, "Tortosa/Tortouse (Tartus)", in Archaeology of the Military Orders: A survey of the urban centres, rural settlement and castles of the Military Orders in the Latin East (c. 1120–1291), London: Routledge, 2006, pp. 38–41, 256
- Mathias Piana, "A Bulwark Never Conquered: The Fortifications of the Templar Citadel of Tortosa on the Syrian Coast", In Mathias Piana, Christer Carlsson (eds.), Archaeology and Architecture of the Military Orders: New Studies, Ashgate, 2014, pp 133–171 מסת"ב 978-1-4724-2053-4
קישורים חיצוניים
- Emmanuel Guillaume Rey, Étude sur les monuments de l'architecture militaire des croisés en Syrie et dans l'Ile de Chypre, 1871, pp. 69–83 (בצרפתית)
- Michael Braune, "Tortosa", in Enciclopedia dell' Arte Medievale (2000) (באיטלקית)
- Maxime Goepp, Tartus (Syrie, Comté de Tripoli), 2004 (בצרפתית)
- Jean Mesqui, "La Fortification des Croisés au Temps de Saint Louis au Proche-Orient", Bulletin Monumental 164 (1), 2006, pp. 26–27 (בצרפתית)
הערות שוליים
- ↑ Jonathan Riley-Smith, "The Templars and the Castle of Tortosa in Syria: An Unknown Document concerning the Acquisition of the Fortress", The English Historical Review 84 (331), April 1969, pp. 278–288
- ↑ Piana, 2014, pp. 138, 167 (n. 95)
- ↑ Piana, 2014, p. 139 (n. 31)
- ↑ מבצר עתלית הטמפלרי נעזב ב-14 באוגוסט 1291
- ↑ מועמדות טרטוס הצלבנית להכרזת אונסק"ו (בצרפתית)
- ↑ Piana, 2014, pp. 160–161
- ↑ מבנה נטול אפסיס מואר בחלונות צרים וארוכים שבחלקם העליון קשתות מחודדות בסגנון הגותי
- ↑ הפרסום הושלם ב-1973, אבל הוא מיוסד על סקירת האתר בשנים 1929 ו-1936
מצודת טרטוס42249482Q2970826