קבר בת פרעה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
קבר בת פרעה[1] הוא המפורסם שבקברי בית ראשון הפזורים בכפר השילוח, ומן היחידים שבהם[2] שאינו מערת קבורה, אלא נחצב כמבנה מונוליתי.
"קבר בת פרעה" הוא שם מודרני שניתן לו, בהשראת המוטיבים המצריים באדריכלותו, ועל שם אחת מנשות שלמה.
הקבר המרובע אינו בנוי, אלא הוא מונולית החצוב בסלע, מידותיו הן כ-5.5x6 מטרים וגובהו מעט פחות מ-4 מטרים. מעל המונומנט התנוסס בעבר גג בצורת פירמידה שהוסר מאוחר יותר, מעל כרכוב מצרי הקיים עדיין. שרידי הפירמידה התגלו על ידי נחמן אביגד, שגם תיארך את המונומנט לתקופת בית ראשון.
מעל לפתח שבחזית הייתה בעבר כתובת, אולם זו נהרסה בעת שנזירים שחיו בקבר בימי הביניים הרחיבו את הפתח, נותרו ממנה רק שתי אותיות שניתנות לקריאה בקושי רב: ב (או ר) ו-ד (או ר)
בפנים המצבה מבואה וחדר פנימי בעל סיתות חלק במיוחד ותקרה גמלונית, שני מוטיבים שאינם שכיחים בקברים ירושלמיים אחרים, ואצטבה להנחת המת.
בתקופות מאוחרות שימש האזור הסובב כמחצבה, והפירמידה שעל ראש הקבר הוסרה.
חקר הקבר
הקבר לא זכה להתייחסות מידי עולי הרגל במהלך הדורות, תיאור של המצב ניתן על ידי פליסיאן דה סוסי:
בשום פנים איני יכול להבין כיצד קרה, שמבנה עתיק כה חשוב, הבולט לעיני כל עובר ושב, לא תואר עד עצם היום הזה, או, מכל־מקום, איך קרה, שלא נתגלה על ידי אחד הנוסעים. אני רואה את עצמי בר־מזל להיות הראשון המביא לתשומת־לב הציבור מבנה מעניין, שקדמותו אינה מוטלת בספק.
— Dictionnaire des Antiquités Bibliques, התרגום מספרו של אוסישקין, עמ' 15
למעשה, צדק דה סוסי רק למחצה - הקבר אכן לא התגלה במשך מאות בשנים, אבל הוא מופיע בתיאורי הנוסעים החל משנת 1804, עת כלל אותו לואיג'י מאייר בין ציוריו של ארץ הקודש, אך עם זאת, דה סוסי הוא הראשון שהתייחס לקבר מבחינה מדעית.
הקבר נחקר ביתר יסודיות בידי מספר חוקרים, בראשם, נחמן אביגד, שאף כלל אותו בתוך עבודת הדוקטורט שלו על אודות מצבות נחל קדרון, דוד אוסישקין שכלל את הקבר בתוך סקר מערות הקבורה בכפר השילוח, ולאחרונה, גבריאל ברקאי, שהיה חלק מצוות הסקר של אוסישקין, וחזר לבחון את הקבר בדקדקנות.
תיארוך הקבר
שאלת תיארוך הקבר העסיקה את כל החוקרים, והייתה קשה במיוחד בעיקר חוסר הנתונים עליהם ניתן לבסס מסקנות כלשהן. פנים הקבר רוקן מאות שנים בטרם הגיע אליו החוקר הראשון, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות מגופת המת עצמו, או ממנחות הקבורה שאולי נטמנו עמו. משכך, נותרו לחוקרים רק האפשרויות לניתוח סגנון המבנה וסגנון הכתובת - שני אלמנטים שניזוקו קשות בידי הדורות המאוחרים. מרבית החוקרים, שבידיהם מידע כה מועט, התקשו להסכים על תקופה מסוימת, וההצעות השונות שניתנו לזמנו של הקבר נעות בין תקופתם של היבוסים או תחילת תקופת בית ראשון, בראשית האלף הראשון לפנה"ס, לבין המאה ה-1 לספירה, בשלהי תקופת בית שני.
דה סוסי, שהיה הראשון שעסק בשאלה זו הציע שתי אפשרויות - האחת, שהמבנה אכן היה קבר, אך לא ייתכן כי יהודי ירושלים קברו את מתיהם כה קרוב לעיר ולמה שדה סוסי זיהה כ"גן המלך", ולכן הקבר, יחד עם שאר הנקרופוליס הסמוך לו, חייב להיות מימי היבוסים. רעיון אחר, שדה סוסי צידד בו יותר, הוא שהמבנה אינו קבר כלל, אלא מקדש מצרי זעיר, שהקימה בת פרעה, אשת שלמה המלך, שעל פי המסופר בספר מלכים, התיר לנשותיו לבנות במות לאלוהיהן.[3][4]
דה סוסי היה הראשון שקשר בין המצבה לבין בת פרעה, ורעיון זה, השתלב עם שמות עממיים לשאר מצבות נחל קדרון, וקשרו אותם לפרעונים,[5] משתקף בשם המקובל למצבה כיום.
לקריאה נוספת
- דוד אוסישקין, כפר־השילוח, יד יצחק בן-צבי והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1986, עמ' 47-63
- נחמן אביגד, "הארכאולוגיה בירושלים בימי הבית הראשון", בתוך: מיכאל אבי יונה (עורך) ספר ירושלים, מוסד ביאליק ודביר, 1956, עמ' 18-36
הערות שוליים
- ^ ידוע גם, במיוחד במקורות המוקדמים יותר, כ"מונולית כפר השילוח"
- ^ הקברים הנוספים, בהם קבר ...יהו אשר על הבית, מפורטים בעמ' 236 בספרו של אוסישקין.
- ^ ספר מלכים א', פרק י"א, פסוקים א'-ח'.
- ^ Louis Félicien Joseph Caignart de' Saulcy, Édouard de Warren (Trans.), Narrative of a journey round the Dead Sea and in the Bible lands in 1850 and 1851 Vol. II, R. Bentley, 1854, pp. 214-221 גרסה מקוונת
באתר גוגל ספרים
- ^ במקורות שונים, החל מהמאה ה-13, ניתן למצוא התייחסות אל יד אבשלום כאל "מגבעת פרעה", ולקבר זכריה כ"טרקלין פרעה"
35488766קבר בת פרעה