מפלגת הפעולה הדמוקרטית (ונצואלה)
| מדינה | ונצואלה |
|---|---|
| מייסד | רומולו בטנקור |
| תקופת הפעילות | 13 בספטמבר 1941 – הווה (83 שנים) |
| אידאולוגיות | סוציאל-דמוקרטיה, סוציאליזם, פרוגרסיביזם |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז-שמאל |
מפלגת הפעולה הדמוקרטית (בספרדית: Acción Democrática; בראשי תיבות: AD) היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית[1] ומפלגת מרכז-שמאל שהוקמה בוונצואלה ב-1941. המפלגה מילאה תפקיד חשוב בשנים הראשונות של הדמוקרטיה בוונצואלה, והובילה את הממשלה בתקופה הדמוקרטית הראשונה (1945–1948). לאחר מכן הגיע עשור של דיקטטורה תחת מרקוס פרס חימנס, במהלכו הודחה AD מהשלטון. עם שובה של הדמוקרטיה ב-1958, ארבעה מנשיאי ונצואלה הגיעו מהמפלגה משנות ה-50 עד שנות ה-90 במהלך תקופת הסכם פונטו פיחו עם Copei (אנ').
מאז שנת 2000, המזכיר הכללי של המפלגה הוא הנרי ראמוס אלופ (אנ'). בבחירות לפרלמנט בוונצואלה ב-2015, AD תמכה בברית האופוזיציה "שולחן עגול לאחדות דמוקרטית (אנ')" (MUD) שהצליחה להשיג רוב גדול. AD זכתה ב-26 נציגי מחוזות בחירה מתוך 167 מושבים באספה הלאומית החד-ביתית, מה שהפך אותה למפלגה השנייה בגודלה באופוזיציה לניקולאס מדורו. ביולי 2018, AD עזבה את הברית האופוזיציונית של השולחן העגול לאחדות הדמוקרטית.
היסטוריה
שנים ראשונות: 1931 – 1958
לאחר שאיזיאס מדינה אנגריטה (אנ') הפך את כל המפלגות הפוליטיות בוונצואלה לחוקיות, AD נוסדה על ידי רומולו בטנקור ואחרים, ובהם דמויות בולטות כמו הסופר רומולו גאלגוס (אנ') והמשורר אנדרס אלוי בלנקו (אנ').[2][3]
לאחר ההפיכה בונצואלה ב-1945 (אנ') כיהן בטנקור כנשיא ונצואלה עד לניצחונו של רומולו גאלגוס בבחירות של 1947, שנחשבות לבחירות החופשיות וההוגנות הראשונות בהיסטוריה של ונצואלה. המפלגה זכתה ברוב מכריע של המושבים בבחירות המוניציפליות בשנה שלאחר מכן. גאלגוס שלט עד שהודח במהלך ההפיכה בונצואלה ב-1948 (אנ'). רבים ממייסדי AD ומחבריה הראשונים יצאו לגלות במהלך הדיקטטורה של מרקוס פרס חימנס, וחזרו ב-1958.[2][3]
דומיננטיות פוליטית: 1958 – 1999
לאחר שיקום הדמוקרטיה, הצטרפה AD להסכם פונטו פיחו ב-1958, והחלה תקופה של ארבעים שנה של דומיננטיות דו-מפלגתית של AD ו-COPEI.[4] בטנקור ניצח בבחירות של 1958, וראול לאוני (אנ') ניצח בבחירות שלאחר מכן ב-1963. AD זכתה גם ב-1973 (עם קרלוס אנדרס פרז (אנ')), 1983 (עם חיימה לוסינצ'י (אנ')) ו-1988 (שוב קרלוס אנדרס פרז).[5] בין השנים 1958 ל-1999, מועמדי המפלגה הפסידו רק בארבע מתוך תשע מערכות הבחירות לנשיאות (שתיים ל-COPEI, ב-1968 וב-1978, שתיים למועמדים ממפלגה שלישית ב-1993 וב-1998), ואחת מהן התרחשה במהלך פיצול גדול ב-AD.
פיצולים
הבחירות לנשיאות של 1968 הושפעו מהפיצול הפנימי של המפלגה, כאשר סיעה שמאלית בתוכה פרשה והקימה את תנועת הבחירות העממית (אנ') (MEP). הפיצול היה כתוצאה מניצחונו של לואיס בלטראן פרייטו פיגרואה (אנ') בבחירות המקדימות של 1967, מאחר שמועמדותו נדחתה על ידי הפלג הסוציאל-דמוקרטי הרפורמיסטי של המפלגה (בהנהגת בטנקור), שסבר שהוא שמאלני מדי, לטובת גונסאלו באריוס (אנ'). פיגרואה, נשיא הסנאט של ונצואלה באותה תקופה, התפצל מ-AD בגלל הפרשה יחד עם מספר ניכר של תומכיו והקים את MEP. התוצאה הייתה שבחירות 1968 סימנו את ההפסד האלקטורלי הראשון אי פעם של AD, כאשר רפאל קלדרה (אנ') מ-COPEI זכה בנשיאות עם פחות מ-30% מהקולות.[6]
בפיצול מוקדם יותר, ב-1960, עזבה תנועת השמאל המהפכני את AD.
עידן צ'אווס/מדורו: 1999 – הווה
הדואופול הפוליטי קרס בתחילת שנות ה-90 לנוכח משבר כלכלי ופוליטי חמור, שהגיע לשיאו בהדחתו של חבר המפלגה ונשיא ונצואלה קרלוס אנדרס פרז באשמת שחיתות ובחירתו של מנהיג ה-COPEI לשעבר רפאל קלדרה ב-1993. כישלונו של קלדרה לפתור את המשבר הכלכלי יצר את הסיבות לבחירתו של הוגו צ'אווס ב-1998. בבחירות לאספה הלאומית בשנת 2000 זכתה המפלגה ב-29 מתוך 165 מושבים. בארבעה מושבים נוספים זכתה ברית AD-COPEI. בבחירות לפרלמנט ב-2005 הפעולה הדמוקרטית החרימה את הבחירות וכתוצאה מכך לא זכתה באף מושב.[7]
במהלך הבחירות של 2010 ו-2015, AD הייתה חלק מהברית הפוליטית שנקראה 'שולחן עגול לאחדות דמוקרטית'. בבחירות 2015 בהן זכתה השולחן העגול באספה הלאומית ברוב של 109 מושבים, זכתה AD ב-25 מושבים. מפלגות השולחן העגול החרימו את הבחירות לאספה המכוננת ב-2017 והשתתפו במשאל עם לא רשמי נגד הקמתה.[8] ביולי 2018 עזבה AD את השולחן העגול, בטענה ל"בעיות אופרטיביות בתוך הארגון" וקשיים בבחירת המזכ"ל החדש של הברית.[9]
המזכיר הכללי של AD הוא הנרי ראמוס אלופ. AD היא חברה באינטרנציונל הסוציאליסטי,[10] וחברה ב-COPPPAL (אנ').[11]
הערות שוליים
- ↑ (PDF) Is Social Democracy Possible in Latin America?, ResearchGate (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 VenezuelaTuya, Venezuela Tuya
- ^ 3.0 3.1 Rómulo Betancourt emprendió el camino democrático - La Voz, 2013-09-29 (בספרדית)
- ↑ Pacto de «Punto Fijo», www.analitica.com
- ↑ В США скончался бывший президент Венесуэлы Карлос Андрес Перес, 26.11.2010
- ↑ VenezuelaTuya, Venezuela Tuya
- ↑ Opposition parties pull out of Venezuela elections, The Irish Times (באנגלית)
- ↑ "Venezuela opens disputed new constituent assembly" (באנגלית בריטית). 2017-08-04. נבדק ב-2025-07-15.
- ↑ El Nacional, Ramos Allup confirmó la salida de Acción Democrática de la MUD, EL NACIONAL, 2018-07-05 (בספרדית)
- ↑ Members - Socialist International, www.socialistinternational.org
- ↑ Partidos Miembros | Copppal - Conferencia Permanente de Partidos Políticos de América Latina y el Caribe, www.copppal.org.ar (בספרדית)
מפלגת הפעולה הדמוקרטית (ונצואלה)41475247Q339183