מערכת הנהרות חידקל-פרת
 |
מערכת נהרות הפרת והחידקל היא מערכת נהרות גדולה במערב אסיה, הזורמת אל המפרץ הפרסי. נהרותיה העיקריים הם נהר החידקל ונהר הפרת, לצד יובלים קטנים יותר.
מקורותיהם וחלקם העליון של הנהרות נמצאים ברמת ארמניה שבמזרח טורקיה, כאשר אגם הזאר משמש כמקור החידקל, ונהרות הקראסו ומוראט כמקורות הפרת. שני הנהרות יורדים דרך עמקים וקניונים אל אזורי המישור של סוריה וצפון עיראק, ומשם אל המישור האלוביאלי במרכז עיראק. יובלים נוספים מצטרפים לחידקל ממקורות בהרי זגרוס במזרח. הנהרות זורמים בכיוון דרום-מזרחי דרך המישור המרכזי, מתאחדים באל-קורנה ליצירת שאט אל-ערב, ונשפכים אל המפרץ הפרסי.[1] הנהרות ויובליהם מנקזים שטח של 879,790 קמ"ר,[2] הכולל כמעט את כל שטחה של עיראק, וכן חלקים מטורקיה, סוריה, איראן וכווית.[3][4][5][6][7]
האזור בעל חשיבות היסטורית כחלק מהסהר הפורה, שבו צמחה לראשונה התרבות המסופוטמית.
גאוגרפיה
אגן הפרת והחידקל משותף לטורקיה, סוריה, עיראק, איראן וכווית.[6][3][4][5][7] יובלים רבים של נהר החידקל מקורם באיראן, ושאט אל-ערב, הנוצר ממפגש הפרת והחידקל, מהווה חלק מגבול איראן–עיראק, כאשר אי בוביאן של כווית הוא חלק מדלתת הנהר.[8][9] מאז שנות ה-60 וה-70, כאשר טורקיה החלה בפרויקט דרום-מזרח אנטוליה ברצינות, התגלעו סכסוכות מים תכופות, לצד השפעות הסכרים על הסביבה. בנוסף, בניית סכרים בסוריה ובאיראן תרמה אף היא למתיחות פוליטית באגן, במיוחד בתקופות בצורת.
האזור אקולוגי מאופיין בשני נהרות גדולים, החידקל והפרת. ההרים הגבוהים בחלקו העליון של האגן מקבלים יותר גשם ושלג מאשר החלק התחתון, ששורר בו אקלים סובטרופי חם וצחיח. התכת שלג שנתית מההרים גורמת לשיטפונות באביב ומקיימת ביצות קבועות ועונתיות במישורים.
המישור שבין שני הנהרות ידוע כמסופוטמיה. כחלק מהסהר הפורה, הוא היה ערש הופעתה המוקדמת ביותר של תרבות עירונית קוראת-כותבת בתקופת אורוק, ולכן מכונה לעיתים "ערש הציוויליזציה".
באגן התחתון קיימת שפלת הצפה גדולה, שבה מתמזגים נהרות הפרת, החידקל וכארון ליצירת ביצות מסופוטמיה, הכוללות אגמים קבועים, ביצות ויער גדות. ההידרולוגיה של ביצות אלה חשובה ביותר לאקולוגיה של החלק העליון של המפרץ הפרסי.
היסטוריה
כמה מהתרבויות הראשונות צמחו ממפגש נהרות הפרת והחידקל. מאז ימי קדם קמו ונפלו אימפריות באגן הנהרות, כולל שומר, אכד, בבל, אשור והח'ליפות העבאסית. כחלק מהסהר הפורה, מערכת הנהרות מוכרת כאחד ממרכזי החקלאות הראשונים בעולם, עם אתרים ארכאולוגיים המכילים דגנים משומרים בני עד 12,500 שנה.[10] מערכת הנהרות שימשה ערים מרכזיות כמו אור ובבל לקידום מסחר וחילופי תרבויות.[11] הודות להמצאת מערכת הפוגארה לפני אלפי שנים, המעבירה מים דרך מנהרות תת-קרקעיות בכוח הכבידה, ממלכת פָּרַס נחשבה לאומה חקלאית למרות אקלימה הצחיח.[12]
הערות שוליים
- ↑ "Euphrates River". Encyclopædia Britannica. 17 בדצמבר 2017. נבדק ב-17 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Euphrates–Tigris River Basin". AQUASTAT Survey 2008, UN Food and Agriculture Organization. Accessed 30 June 2020. AQUASTAT - FAO's Global Information System on Water and Agriculture, www.fao.org
- ^ 3.0 3.1 Matthew Zentner (2012). Design and impact of water treaties: Managing climate change. Springer. p. 144. ISBN 9783642237430.
The Tigris-Euphrates-Shatt al Arab is shared between Iraq, Iran, Syria, Kuwait and Turkey.
- ^ 4.0 4.1 "Lower Tigris & Euphrates". feow.org. 2013. אורכב מ-המקור ב-2015-11-17.
- ^ 5.0 5.1 Jacques Descloitres, MODIS Rapid Response Team (3 בפברואר 2003). "Mesopotamia" – via Internet Archive.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 Deniz Bozkurt; Omer Lutfi Sen (2012). "Hydrological response of past and future climate changes in the Euphrates-Tigris Basin" (PDF). p. 1.
The Euphrates-Tigris Basin, covering areas in five countries (Turkey, Iraq, Syria, Iran and Kuwait), is a major water resource of the Middle East.
- ^ 7.0 7.1 "Tigris-Euphrates river system". Encyclopædia Britannica. 17 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Dan Caldwel (2011). Vortex of Conflict: U.S. Policy Toward Afghanistan, Pakistan, and Iraq. Stanford University Press. p. 60. ISBN 978-0-8047-7749-0.
- ↑ Reinink-Smith, Linda; Carter, Robert (2022). "Late Holocene development of Bubiyan Island, Kuwait". Quaternary Research. 109: 16–38. Bibcode:2022QuRes.109...16R. doi:10.1017/qua.2022.3. S2CID 248250022.
- ↑ Brown, Terence (בפברואר 2009). "The complex origins of domesticated crops in the Fertile Crescent". Trends in Ecology and Evolution. 24 (2): 103–109. doi:10.1016/j.tree.2008.09.008. PMID 19100651 – via Cell.com.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ "Euphrates River: A Cradle of Civilizations - Ocean Info". oceaninfo.com (באנגלית אמריקאית). 2024-02-01. נבדק ב-2024-10-02.
- ↑ Wulff, H. E. (1968). "The Qanats of Iran". Scientific American. 218 (4): 94–107. doi:10.1038/scientificamerican0468-94. ISSN 0036-8733. JSTOR 24926204.
מערכת הנהרות חידקל-פרת41241357Q3608991