מעמד אישי

במדינת ישראל ענייני המעמד האישי הם רשימת עניינים המופיעים בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, בהם ניתנת סמכות שיפוט לבתי דין דתיים. בחלק מענייני המעמד האישי ניתנה לבית הדין הדתי סמכות ייחודית, ובחלקם סמכות מקבילה לזו של בתי המשפט האזרחיים. הרשימה עברה שינויים רבים מאז שנחקקה.

ההסדר המקורי בדבר המלך במועצה

בשנת 1922 נחקק דבר המלך במועצה על ארץ ישראל על ידי שלטונות המנדט הבריטי. דבר חקיקה בסיסי זה הסדיר גם את נושא סמכויות השיפוט של בתי הדין של העדות הדתיות. בסימן 47 נתן דבר המלך סמכות שיורית לבית המשפט המחוזי לדון בענייני המעמד האישי, אך בסימן 51 מנה רשימה של אחד עשר נושאים שהם 'ענייני המעמד האישי', ונתן בהם סמכות לבתי הדין של העדות הדתיות. הנושאים היו: "דיונים בנוגע לנישואין או גירושין, אלימוני, מיינטננס, אפוטרופסות, כשרות היחס ואימוץ של קטינים, איסור השימוש ברכוש אנשים שהחוק פסל אותם, ירושות צוואות ועזבונות וניהול נכסי נעדרים"

בחלק מהעניינים (גירושים, נישואים, מזונות ואישור צוואות) ניתנה לבתי הדין הדתיים סמכות ייחודית, וביתר ענייני המעמד האישי סמכות מקבילה לזו של בית המשפט המחוזי, התלויה בהסכמת הצדדים. בסימן 52 ניתנה לבית הדין השרעי רשימה שונה במקצת של ענייני המעמד האישי, ומעט רחבה יותר, המנויה בסעיף 7 לחוק הפרוצדורה של בתי הדין המוסלמים הדתיים, שנחקק בטורקיה ב-1917 ואומץ על ידי שלטונות המנדט הבריטי בחוק נפרד.

השיפוט על ידי בתי הדין הוא על פי הדין האישי לפיו נוהג בית הדין. ליהודים ההלכה למוסלמים השריעה וכך הלאה ליתר העדות לפי דתן.

ענייני המעמד האישי בישראל

לאחר שקמה מדינת ישראל עברו סעיפי חוק אלו שינויים מרחיקי לכת. חלק מהעניינים הוסדרו בחקיקה שהסדירה את הנושא בהסדר אזרחי, והעבירה את הדיון בו לסמכות מקבילה או ייחודית של בית המשפט האזרחי, כגון אימוץ, כשרות ואפוטרופסות, יחסי ממון בין בני זוג וירושה, ולעיתים אף הוציאה את העניין מסמכותו של בית הדין הדתי באופן גורף, ותיקנה את רשימת ענייני המעמד האישי המופיעה בדבר המלך. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) קיבע את "ענייני הנישואין והגירושין" בהם ניתנה לבית הדין הרבני סמכות ייחודית, כעיקר עיסוקו של בית הדין הרבני.

כיום רשימת "ענייני המעמד האישי" בסימן 51 צומצמה מאוד והיא כוללת " נישואין או גיטין, מזונות, כלכלה, אפוטרופסות, כשרות יוחסין של קטינים, איסור השימוש ברכוש של אנשים הפסולים לפי החוק, והנהלת נכסי אנשים נעדרים."

במספר חוקים כחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים הוגדר "מעמד אישי" בהגדרה המיוחדת לחוקים אלו, הנוגעת למצבו המשפחתי של אדם, והיא היותו נשוי, גרוש, אלמן או רווק.

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מעמד אישי41349841