מעליות קנאל דו סנטר
 | |
| המעלית ליד סטרפי-ברקני | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1998, לפי קריטריונים 3, 4 | |
| מדינה |
 בלגיה |
|---|---|
 | |
מעליות הסירות בקנאל דו סנטר (בצרפתית: Ascenseurs à bateaux du Canal du Centre) הן ארבע מעליות הידראוליות בסמוך לעיר לה לובייר (La Louvière) במחוז אינו. תעלה שאורכה 20.92 ק"מ מקשרת בין אגני הניקוז של נהרות המז והסכלדה. בקטע הסמוך לעיר לה לובייר, שאורכו כשבעה קילומטרים, ההבדלים בגובה הטופוגרפי לאורך התעלה הם של 66.2 מטר. כדי להתגבר על הבדלי גבהים אלה הוקמה המעלית הראשונה על התעלה בשנת 1888 ושלוש האחרות נבנו ב-1917. בשנת 1998 הוכרזו ארבע המעליות כאתר מורשת עולמית.
היסטוריה
מאז שנתגלו מרבצי פחם במחוז אינו בסוף המאה ה-12, נעשו מאמצים לשפר את דרכי התעבורה באזור. הרעיון לחפור תעלה שתקשר את אזור העיר מונס עם נהר הסכלדה, הועלה לראשונה על ידי הצרפתים שקבלו את החזקה באזור בשנת 1655, אך התוכניות לא יצאו אל הפועל עד תחילת המאה ה-19, עת נחפרו מספר תעלות ברחבי בלגיה, ואשר חיברו את מונס דרומה לפריז, ואת שרלרואה צפונה אל בריסל. הקטע החסר היחיד ברשת תעלות זו היה זה שבין מונס לשרלרואה. חפירתו קטע תעלה זה, שנודע לימים כ"קנאל דו סנטר" (Canal du Centre - "תעלת המרכז") אושרה על ידי נפוליאון בשנת 1810, ועקב כך נפתחו דיונים ארוכים בין מהנדסים בלגים, הולנדים וצרפתים על הנתיב הרצוי והשיטות המועדפות להקמת המיזם. שתי הבעיות העיקריות שנצבו בפני המתכננים היו כמות המים הזמינה הקטנה והפרש גבהים של 89.46 מטרים בין שתי הערים, הפרש שעיקרו היה בחלקה העליון של התעלה סמוך למונס. ברי היה שבקטע זה יהיה צורך בהקמת מעליות. ב-1871 התערבה ממשלת בלגיה במיזם והחליטה לממנו, וסמוך לאחר מכן הוחלט להקים ארבע מעליות מדגם בריטי שנודעו בחסכנותן במים. מהנדסים בלגים נשלחו לאנגליה כדי ללמוד את השיטה שיושמה לראשונה בתעלת טרנט ומרזי (Trent and Mersey Canal), שהוקמה בין השנים 1872-1875, וב-1884 הוחלט באופן סופי על חפירתה של קנאל דו סנטר.
הקמת המעלית הראשונה באודן-גני הסתיימה בחודש אפריל 1888, והיא נחנכה על ידי לאופולד השני, מלך הבלגים ב-4 ביוני 1888. הקטע הראשון של התעלה עצמה הושלם רק ב-1892, והקמת יתר הקטעים ושלוש המעליות האחרות החלה רק ב-1909. עם כיבוש בלגיה בידי גרמניה במלחמת העולם הראשונה נמשכו עבודות ההקמה, שכן הגרמנים ייחסו לתעלה חשיבות אסטרטגית, והמיזם כולו הסתיים באוגוסט 1917. החל ב-1957 הוקמה תעלה חלופית מקבילה לקנאל דו סנטר ובה מעלית מודרנית, אשר אפשרה לסירות במשקל מרבי של 1,350 טון לנוע לאורכה (במפה מסומנת בכחול כהה). התעלה הקיימת שבה שוכנות ארבע המעליות, ושהסירות הגדולות ביותר שהיו יכולות לנוע בה היו במשקל כולל של עד 300 טון, הפכה לכאורה למיותרת. הרשויות שקלו את הריסת התעלה כולה או חלקים ממנה, ולבסוף, מסיבות כלכליות הוחלט להותירה במצבה, והיא תוחזקה על בסיס קבוע כאתר נופש ותיור. עם זאת רק קטע של כשבעה קילומטרים מהתעלה פתוח כיום לתנועת סירות.
התעלה והמעליות כיום
הקטע המוכרז של התעלה באורך של שבעה קילומטרים משתרע בין מעלית מס' 4 בטייה למעלית מס' 1 באודן-גני הנמצאת בפאתי לה לובייה. המים לתעלה מגיעים מנחל סמוך, אך הספיקה היומית היא של 12,000 מטר מעוקב בלבד. רוחבה של התעלה בקטעיה הישרים הוא 10.55 מטר, ובעיקולים היא רחבה יותר. עומקה הוא בדרך כלל 2.4 מטר. הסירות העושות בה שימוש אינן חורגות ממשקל של 360 טון, מאורך כולל של 40.5 מטר ומשקיעה של עד 2.1 מטר. העיצוב הסביבתי של גדות התעלה החל בשנת 1911 עם נטיעת עצים ממינים מסוימים לאורכה, וממינים אחרים בסמוך למעליות. רוב העצים כיום הם עצי אלון ואדר. בעבר שכנו שישה גשרי הרמה מעל לתעלה. ארבעה מהם שרדו כיום ושניים שוכנים באזור המוכרז. הם עשויים ממשטחים נעים המאוזנים על ידי משקולות. עוד שוכנים בשטח המוכרז שני גשרים מסתובבים, לוקר נוסף סמוך לטייה, המבנים המאחסנים את המערכות ההידראוליות ומבנים המשמשים את עובדי התעלה.
המעליות בנויות מזוגות של תאים המחוברים זה לזה באופן הידראולי, כך שכשהאחד עולה מעלה, יורד האחר מטה, והם מאזנים זה את זה. התאים עשויים מלוחות פלדה ונתמכים על ידי קונסטרוציות. בכל אחד מצדדיהם מותקנים שערי פלדה אטומים בעזרת גומי. המים בכל תא שוקלים 598 טון כאשר המפלס בהם הוא המפלס בתעלה (2.4 מטר). כאשר לאלה נוסף משקל הסירה הממוצעת (296 טון) ושכבת מים נוספת בגובה של 30 ס"מ, השוקלת 74 טון המוזרמת אל התא העליון, הוא יחל לשקוע וירים בה בעת את התא התחתון. כדי לספק אנרגיה למיכון ההידראולי ולהפעלת השערים, הותקנו זוג טורבינות בכל מעלית, ואלה מונעות על ידי זרימת המים הבאים ממעלה התעלה. ארבע המעליות ומאפיינהן הם כדלקמן:
| מפה | שם (צרפתית) | שם (עברית) | מיקום | הפרש גבהים |
|---|---|---|---|---|
| 1 | Houdeng-Goegnies |
אודג-גני | 50°29′15″N 4°10′33″E / 50.4875°N 4.1758°E | 15.40 מטר |
| 2 | Houdeng-Aimeries |
אודג-אמרי | 50°28′57″N 4°08′32″E / 50.4826°N 4.1423°E | 16.93 מטר |
| 3 | Strépy-Bracquegnies |
סטרפי-ברקני | 50°28′53″N 4°08′14″E / 50.4813°N 4.1373°E | 16.93 מטר |
| 4 | Thieu |
טייה | 50°28′17″N 4°05′40″E / 50.4714°N 4.0945°E | 16.93 מטר |
קישורים חיצוניים
  | |
|---|---|
|