פרודיות לפורים
פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים. הפרודיות מחקות את המקרא, התלמוד, התפילה, הסליחות, הקידוש, זמירות השבת ועוד. הנושא העיקרי הוא שתיית יין בפורים, שהורחב ל"איסור" שתיית מים ואף ל"בל יראה" על מים.
הפרודיות גררו ביקורת רבנית שהביאה עד לכדי קריאה לשריפת הספרים.
ליל שיכורים
ערך מורחב – ליל שיכורים
ליל שיכורים הוא פיוט פורימי הנמצא במחזור ויטרי מתחילת המאה ה-13, ונאמר שמחברו הוא מנחם ב"ר אהרן. הפיוט נכתב כמערבית לליל פורים, ומחקה את המערבית "ליל שימורים" הנאמרת בליל חג הפסח. יש שקיבלו את הפיוט כפיוט קודש, ואף למדו ממנו הלכה.[1] לעומת זאת, יש שתמהו איך הוכנס פיוט זה למחזור, ורצו להסיק מכך כי "חלו בו (=במחזור ויטרי) ידי אנשים זדים".[2]
ספר חבקבוק הנביא
בשנת ה'רע"ג (1513) נדפס ספר חבקבוק הנביא, הפרודיה הראשונה בספרות העברית.[3] הספר מכיל שלוש פרודיות שונות:
- חבקבוק הנביא, פרודיה למקרא המיוחסת לרבי לוי בן גרשום, נקראת חבקבוק הנביא כחיקוי לנביא חבקוק המקראי. בדף השער נכתב:”ספר חבקבוק הנביא על שגיונות. לקרוא בו בעת רצון ביומי פורים.” הספר מתאר בעברית מקראית מלחמה בין "בארי" המייצג את המים, ל"כרמי" המייצג את היין. האלוקים מצווה על הנביא חבקבוק לחזק את כרמי ולצאת למלחמה מול בארי. הפרודיה מסתיימת בהמלכת כרמי על כל העם והכרתת בארי ואנשיו.
- מגילת סתרים: הגרסה הראשונה ל"מסכת פורים". בפרק הראשון עוסקת המסכת בביאור ל"חבקבוק הנביא", ולאחריו בשני פרקים נוספים בדיני שתיית היין בצורה היתולית.
- בסוף שתי הפרודיות הראשונות מופיע קולופון המרמז ככל הנראה על זהות המחבר: ”מדרש הנביא הלבי"א ממשפחת המדקדקים[4]/ייסדה בזמן אשר מחכמה ומכבוד הכל במאכל ובמשתה אדוקים/יבואו בה קושיות פירכות היקשות בעיות ודברים צדיקים/ותלמיד התלמידים גר-שם פיזרו הקריה ראש המחוקקים”. יש שהבינו כי "הנביא הלבי"א" הוא רבי אליהו בחור,[5] אך השערה זו התבררה כטעות מאחר שקיימים כתבי יד של הפרודיה שנים רבות לפניו. רבי אליהו בחור כנראה סידר את הדברים לדפוס, וייתכן שהכניס רמז לשמו בקולופון. חלק מהחוקרים הוכיחו מהמילים "גר-שם" ו"הנביא הלביא" כי המחבר הוא רבי לוי בן גרשום,[6] אך ייתכן כי המילה "גר-שם" רומזת לשמו של המדפיס ולא לשם המחבר. השערה נוספת היא שהמחבר הוא ליאון די בלנטיש ורימז את שמו במילה "לביא" שפירושה אריה - ליאון בלועזית.[7]
- מסכת פורים של רבי קלונימוס בן קלונימוס, המכילה שלושה פרקים. האמוראים הדוברים במסכת קרויים על שם תכונות רעות: רבי קמצן, רבי עצלן, רבי חמסן, רבי שקרן, וכדומה. בסיום המסכת מופיעה הבהרה שנועדה כנראה לענות לביקורות שייראו בפרודיה תופעה פסולה הגורמת לביטול תורה:
- ”ולמה השלים המסכתא בפרק אין קורין, לפי שאין קורין בו אלא בשעה שאינו לא יום ולא לילה,[8] שלא נכתב אלא לשחוק בעלמא לשמח האנשים ביום פורים. והקורא בו לא הפסיד, אלא כמי שקורא בספרי רפואות ובדברים המועילים לגוף ואינן מזיקין לנפש, כי דברי זאת המסכתא בדיתי אני קלונימוס מליבי, המשנה והגמרא, ואעידה לי עדים נאמנים את רבי שקרן ורבי כזבן אחיו הכתובים בסוף המסכתא...”
בסוף הספר הודפס הפיוט ככלות ייני של רבי שלמה אבן גבירול.
מסכת פורים
מסכת פורים הייתה במהלך הדורות לפרודיה הפורימית הנפוצה ביותר, ובתחילת המאה ה-20 כבר היו לה עשרות גרסאות.[9] אחת הגרסאות הנפוצות היא תלמוד שיכורים שנדפס בוורשה ה'תר"ץ (1930), בה שמות האמוראים הוחלפו בשמות הקשורים בשתיית יין: רב יינא (תחליף לרב ייבא), רב כדא, רב חמרא, רב שתיין וכדומה. את המהרש"א מחליף "מהרש"ע". בסוף הספר נדפסה "הגדה לליל שיכורים" כפרודיה להגדה של פסח, וסליחות לפורים.
פרודיות להמן
בחלק מהקהילות נהגו לערוך אשכבה היתולית להמן, כפרודיה לתפילת האשכבה הנהוגה בקהילות אלו על נפטרים. גם למנהג זה ישנה התנגדות בספרי ההלכה,[10] אך רבים התייחסו אליו בחיוב והוא התקבל בהרבה קהילות.[11] בדומה למנהג זה יש המפרסמים מודעות אבל על המן. בנוסף חוברו נוסח כתובה להמן, צוואה של המן ועוד.
ביקורת רבנית
מראשוני המתנגדים לפרודיות התורניות היה הרב שמואל אבוהב. בשו"ת דבר שמואל כתב הרב אבוהב כי האיסור שנאמר בשולחן ערוך[12] על קריאה במחברות עמנואל, קיים גם לגבי מסכת פורים, ונוסף עליו גם איסור חילול השם.[13] הרב נפתלי כ"ץ ביקש לגזור נידוי על המדפיסים, ושריפה על הספרים.[14] גם החיד"א כתב כי "עוון חמור מאוד לחבר דברי ליצנות מעין דוגמה למשנה ותלמוד... וקל וחומר למי שחיבר כמו מקרא - אוי ואבוי".[15] הרב שלמה קלוגר אסר לקרוא בספריו של יהודה ליב בן-זאב, בין השאר מפני שחיבר סליחות לפורים.[16]
בעקבות הביקורת הקשה היו שניסו לחבר מסכתות פורים נקיות מליצנות וסברו כי עליהן לא יחול האיסור.[17] גם הרב יעקב ישראל קניבסקי חיבר מסכת פורים כשלמד בישיבת נובהרדוק.[18]
ראו גם
לקריאה נוספת
- ישראל דוידזון parody In Jewish, ניו יורק 1907
- משה שטיינשניידר, purim und parodie, פורסם ב-MGWJ - ה-47, 1903
- אליעזר סגל, Purim, Parody, and Pipul
- אברהם מאיר הברמן, מסכת פורים מהדורותיה ודפוסיה, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ה' (תשלב), עמודים 136–144. לקריאה באתר אוצר החכמה.
- נחום הלוי ואייזיק בלוי, 'מסכת פורים', 'מסכת חבקבוק', או באבא מעיישעס'?, קולמוס גיליון 84, אדר ה'תש"ע. לקריאה באתר אוצר החכמה.
- יוסף ויכלדר, פתשגן הכתב, המבשר תורני גיליון 8, אדר ה'תשס"ט. לקריאה באתר אוצר החכמה.
- יצחק יהושע שור, אקדמות מילין לפורים, בית אהרן וישראל צט' ה'תשס"ב, עמודים קכה - קלב. לקריאה באתר hebrewbooks
- נתנאל מנצור, השכבה להמן, כתב עת "זכור לאברהם", חולון ה'תשס"ג, עמודים רצה - שיב
קישורים חיצוניים
- מגילת סתרים ומסכת פורים, ונציה, ה'שי"ב, באתר היברובוקס
- מגילת סתרים ומסכת פורים, וויען, ה'תרל"א, באתר היברובוקס
- מסכת פורים, פזרו ,שנת ה'רע"ג, בתוך אוצר הספרים הסרוקים של אתר הספריה הלאומית
- כתב יד של חבקבוק הנביא, באתר הספרייה הלאומית, נכתב באנקונה ה'תקי"ב
- כל בו לפורים, ניו יורק, ה'תש"י, באתר היברובוקס
- חבקבוק הנביא - מסכת פורים, פיזרו ה'רע"ג, באתר אוצר החכמה
- מסכת פורים תו שין טית וו, תל אביב ה'תשט"ו, באתר אוצר החכמה
- א.כ. מלפנא, מסכת המן, בני ברק ה'תשל"ו, באתר אוצר החכמה
- מסכת פורים על דונלד טראמפ, באתר כיכר השבת
- אוסף מקיף של פרודיות לפורים מאת מחברים רבים מכל התקופות
- מידע על מסכת פורים בקטלוג הספרייה הלאומית
- מסכת פורים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- פרודיות לפורים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ דברי יציב אורח חיים, סימן רצ"ז אות ו'.
- ^ יעקב בכרך, אשתדלות עם שד"ל, ורשה: שולדברג, תרנ"ו, דף מ:
- ^ אברהם מאיר הברמן, הספר העברי בהתפתחותו, עמוד 105.
- ^ בכתבי היד של הפרודיה לא מופיעות המילים "ממשפחת המדקדקים".
- ^ אפרים דיינרד, עתיקות יהודה ערך מגילת סתרים. (עמוד 23).
- ^ ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, עמוד 131 והלאה.
- ^ קולמוס גיליון 84, אדר ה'תש"ע
- ^ על פי תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף צ"ט עמוד ב'
- ^ ישראל דוידזון parody In Jewish ניו יורק 1907
- ^ מועד לכל חי סימן לא' בשם "אורה ושמחה"
- ^ יום-טוב לוינסקי, כיצד הכו את המן בתפוצות ישראל, עמוד 38. וראו נוסחאות ההשכבה במאמרו של נתנאל מנצור, השכבה להמן, כתב עת "זכור לאברהם", חולון ה'תשס"ג, עמודים רצה - שיב
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ז, סעיף ט"ז
- ^ שו"ת דבר שמואל, סימן קצ"ג. הובאו דבריו בבאר היטב סימן תרצ"ו ס"ק יג'
- ^ הרב משה בן ישעיה שליט מווינה, בהקדמה לספרו ברית מטה משה.
- ^ כיסא רחמים על מסכת כלה פרק א' הלכה ג'.
- ^ שו"ת האלף לך שלמה, יורה דעה רנ"ז. - "כי הוא רשע גדול ועשה צחוק על כל מיני פיוט וסליחות, ועשה סליחות לפורים, ושחק בזה על חז"ל ועשה דבריהם כצחוק"
- ^ ראו לדוגמה בדף השער של "מסכת המן" "מה בין מסכת זו למסכת פורים? מסכת פורים היא תוכה כברה, כולה ליצנות ודברים בטלים, אין בה אף משהו של אמת לפיכך אין רוח חכמים נוחה הימנה, וכמעט שאסרו לעיין בה. אבל מסכת זו מיוסדת על הלכות ומאמרי חז"ל אמיתיים, רק רוח ליצנות קלה מרחפת על פני התוכן האמיתי, משום שמחת פורים".
- ^ פניני רבינו הקהילות יעקב, חלק א' עמוד יח'.
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • כרשנא • שתר • אדמתא • תרשיש (מגילת אסתר) • מרס (אישיות מהתנ"ך) • מרסנא • ממוכן • זתר • כרכס • בזתא • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית | |
| תפילות ופיוטים | על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |
33126005פרודיות לפורים