מסכת אצילות

מסכתא אצילות, מדרש אצילות או מסכת אצילות הוא חיבור קבלי אנונימי קדום, אשר מיוחס במסורת למחבר מתקופת דוד המלך ועוסק בנושאים קבליים יסודיים כמו עשר הספירות, מעשה בראשית ושמות המלאכים. במחקר יש המייחסים^[1] את חיבור הספר לתקופת הראשונים. הוא החיבור הקדום ביותר המזכיר את ארבעת העולמות "אבי"ע"^[2]^{[דרושה הבהרה]}.

שם הספר

שם הספר נגזר מהפסוק: ”וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו: ” (במדבר י"א, כה'), ומשמעו המהות הרוחנית הגבוהה ביותר האפשרית במציאות, כביכול דרגה אחת מתחת לקב"ה, המכונה בספר "אין סוף", אשר היא שמשפיעה את המציאות עצמה מן הבורא אל העולם הנברא.

פירושים על הספר

רבי יצחק אייזיק חבר זיע"א, חיבר על מסכת אצילות פירוש בשם "גנזי מרומים", בו האריך להוכיח כי כל דברי האריז"ל נכללו במילים קצרות במסכת אצילות. וכפי שכתב בפתיחתו לחיבורו זה, "במסכת זו יראה כל אשר לב אדם לו ואשר עיניים לו לראות, היאך כללו חז"ל בכאן כללי החכמה האמיתית וסדר בנין העולמות מלמעלה למטה, ונכבדות מדובר בו עד שהמשכיל יבין מעצמו היאך כל דברי רבינו הקדוש והנורא האריז"ל שגילה מה שנתגלה מפי אליהו ז"ל מסוד חורבן עולם התוהו דמלכין קדמאין וסדר בנין הפרצופים מה שלא דברו מזה בשום ספר מחכמי האמת הראשונים עד האריז"ל שהוא זכה להתגלות ע"י דברים שכיסה עתיק יומין. והמתבונן יראה שבברייתא זו נכללים רוב דבריו ברמז במלות קצרות כאשר יתבאר בס"ד. מזה יראה שדבר ה' בפיו אמת, ויתפרכון ישתתקון ייתחרשון שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז".