לדלג לתוכן

מסילת השלום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
פרטים המופיעים בו עשויים להשתנות.
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
פרטים המופיעים בו עשויים להשתנות.
נציגי המדינות שהכריזו על "מסילת השלום" בפסגת G20, הודו 2023
נציגי המדינות שהכריזו על "מסילת השלום" בפסגת G20, הודו 2023

מסילת השלום היא תוכנית לשינוע סחורות בין תת היבשת ההודית לאירופה דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן, ישראל ויוון, עליה הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בפסגת G-20 בספטמבר 2023.

רקע

עמוד ראשי
ראו גם – מסילת הרכבת החיג'אזית, מסילות לשלום אזורי
מפת תוכניתו של שר התחבורה ישראל כץ לחיבור יבשתי של מדינות המפרץ הפרסי וסעודיה לירדן וישראל

הרעיון לחבר את נמל חיפה למפרץ הפרסי במסילת רכבת מבוסס בחלקו על תוואי הרכבת החיג'אזית שחיברה בין אזורים שלעתיד יהיו ישראל, סוריה, ירדן וערב הסעודית. הבריטים הקימו את נמל חיפה מתוך מחשבה שהוא יוכל לשמש עבורם כחיבור בין חצי האי ערב לאירופה.[1]

כבר במחצית השנייה של העשור השני של המאה העשרים ואחת יזם שר התחבורה ישראל כץ את התוכנית "מסילות לשלום אזורי", שנועדה ליצור חיבור יבשתי לשינוע סחורות בין איחוד האמירויות לנמל חיפה. תוכנית זו, שהוצגה באפריל 2017, היוותה בסיס ראשוני לתוכנית הכוללת יותר עליה הכריז נשיא ארצות הברית בספטמבר 2023.[2]

התוכנית למסדרון סחר בין-יבשתי

בספטמבר 2023 במהלך פסגת G20 שהתקיימה באותה שנה בהודו, הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על התוכנית לחיבור תת-היבשת ההודית עם אירופה דרך האמירויות, סעודיה, ירדן, ישראל, ויוון. במעמד ההכרזה נכחו גם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, יורש העצר של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין.[3] בן סלמאן הודיע בפסגה כי ארצו תשקיע בפרויקט 20 מיליארד דולר.[4]

המסלול היבשתי בין נמל דמאם בסעודיה לנמל חיפה עומד על כ-2,000 ק"מ, זאת לעומת המסלול הימי דרך תעלת סואץ העומד על כ-6,000 ק"מ, מה שאומר שהמסלול היבשתי יקצר את מסלול שינוע הסחורות בכ-4,000 ק"מ, וגם יחסוך בתשלום המכס הנדרש בעת מעבר בתעלת סואץ.[1]

יש הרואים בהכרזה האמריקאית על התוכנית ניסיון לתת מענה להצעה דומה שיזמה סין ב-2013, וכן לתוכנית לחבר את רוסיה להודו דרך איראן.[4][1]

טורקיה, תחת נשיאותו של רג'פ טאיפ ארדואן, מתנגדת לתוכנית, שאינה עוברת דרך המדינה. במקום זאת, היא מקדמת את "דרך הפיתוח" דרך עיראק, וייתכן גם שדרך סוריה.[5]

לקריאה נוספת

אריה רייך, יונתן ריינהולד, ניר לויטן, IMEC – מסדרון לשלום וליציבות אזורית, מבט מבס"א 2,344, רמת גן: מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, 2025 (אורכב 08.08.2025 בארכיון Wayback Machine)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסילת השלום בוויקישיתוף

הערות שוליים

מסילת השלום41661728Q122420352