מסיח עלי-נז'אד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסיח עלי-נז'אד
مسیح علی‌نژاد
מקום מגורים ברוקלין
השכלה אוניברסיטת אוקספרד ברוקס

מַסִיח עָלִי-נֶזָ'אד (בפרסית: مسیح علی‌نژاد; שמה המקורי הוא: מַעְצוּמֶה עלי-נז'אד קוֹמִי-כּוֹלאאִי, בפרסית: معصومه علی‌نژاد قمی‌کُلایی; נולדה ב-11 בספטמבר 1976) היא איראנית-אמריקאית עיתונאית, סופרת ופעילה למען זכויות נשים באיראן ובארצות הברית.[1][2] עלי-נז'אד עובדת בהפקה והגשת תוכניות ברשת החדשות הפרסית בקול אמריקה והיא מתמקדת בביקורת על מצב זכויות האדם באיראן.[3] מגזין טיים בחר בה כאחת מ"נשות השנה" ב-2023.[4] עלי-נז'אד כתבה ספר זיכרונות "הרוח בשערי" (2018) והיא זכתה במספר פרסים.

ממשלת איראן ניסתה לחטוף אותה ותכנן מספר ניסיונות התנקשות נגדה וכן הטרדה שלה ושל בני משפחתה.[5]

ביוגרפיה

מסיח עלי־נז'אד נולדה בכפר קומי-כלא (قمی‌کلا) בפרובינציית מאזנדראן שבצפון איראן.

התנגדות לשלטון באיראן

עלי־נז'אד היא עיתונאית, פעילה פוליטית ומתנגדת למשטר האסלאמי, שהחלה את פעילותה בגיל צעיר. היא החליפה את שמה הפרטי ובחרה את השם הפרטי מסיח (مسیح) שפירושו בפרסית: משיח. בגיל 18 נעצרה יחד עם בעלה הראשון, בגין פעילות פוליטית נגד השלטון. ב-2001 לאחר שחרורה, עברה לטהראן והחלה את דרכה העיתונאית בעיתון המבסתגי (Hambastegi)[6] ובהמשך כתבה עבור סוכנות ILNA (Iranian Labour News Agency) ועיתונים נוספים. בשנים 2004–2005 שימשה כתבת פרלמנטרית, ופוטרה לאחר שחשפה מידע על תשלומי שוחד מוסווים לשרים.[6][7] ב-2008 פרסמה מאמר ביקורתי שבו השוותה את תומכי הנשיא אחמדינז'אד לדולפינים מאולפים. המאמר עורר סערה ציבורית ובעקבות לחץ ממשלתי וציבורי, אולץ מנהל העיתון, מהדי כרובי, בעצמו פוליטיקאי ואיש דת ממסד פופולרי יחסית ובעל עוצמה רבה, להתנצל בפומבי.[8]

פעילות מחוץ לאיראן

בשנת 2009, היא עזבה את איראן ולמדה באוניברסיטת אוקספורד ברוקס (אנ'), שם קיבלה תואר ראשון בתקשורת.[6] בכל אותה תקופה היא כתבה ופעלה נגד דיכוי זכויות האדם והאזרח על ידי המשטר האיראני. במהלך מחאות 2009 שהתה עלי־נז'אד בארצות הברית, נאמה בעצרת בסן פרנסיסקו והחלה להפיק את סדרת הסרטונים "סערה של אוויר צח" ("A Storm of Fresh Air"). בשנת 2010 היא וקבוצת סופרים ואינטלקטואלים איראניים הקימו את קרן איראן־נדה (IranNeda).

בשנת 2014 יזמה עלי־נז'אד את הקמפיין "החירות החמקמקה שלי" (My Stealthy Freedom), שבמסגרתו הוקמה עמוד פייסבוק המזמין נשים איראניות לפרסם תמונות שלהן ללא חג'אב. העמוד זכה לתהודה בין־לאומית נרחבת, וצבר מאות אלפי עוקבים. בשנת 2015 הוענק לה "פרס לזכויות נשים" מטעם פסגת ז'נבה לזכויות אדם ודמוקרטיה (Geneva Summit for Human Rights and Democracy), כהוקרה על "מתן קול לאלו שאין להן קול, ועוררות מצפונו של העולם לתמיכה במאבק הנשים האיראניות לחירות, שוויון וזכויות יסוד".

עלי־נז'אד הדגישה כי אינה מתנגדת לחג'אב עצמו, אלא לכפיית הנשים לעטות אותו, במקום לאפשר להן בחירה אישית, שכן באיראן, נשים המופיעות בציבור ללא חג'אב חשופות למעצר, קנסות ולעיתים אף למאסר.

מאז שנת 2015 מגישה עלי־נז'אד את התכנית השבועית "Tablet" במסגרת שירות השידורים בפרסית של "קול אמריקה". התכנית בת 15 הדקות עוסקת בעניינים אקטואליים וכוללת קטעי וידאו מקוריים מתוך איראן, ראיונות קצרים עם אזרחים מן השורה, והשוואות בין חיי היומיום באיראן לארצות הברית. במסגרת התכנית ישנה פינה קבועה בשם "דוח קו זמן", אשר עוקבת אחר התפתחותם ההיסטורית של נושאים כגון זכויות נשים ויחסי איראן–ארצות הברית.

ביולי 2019 פרסמו הרשויות באיראן אזהרה פומבית בנוגע לשיתוף פעולה עם עלי־נז'אד, וקבעו כי שליחת סרטוני מחאה אליה תיחשב לעבירה חמורה. מוסא ע'זנפר-אבאדי (موسی غضنفرآبادی), ראש בית הדין של משמרות המהפכה בטהראן, הצהיר כי כל מי שיעביר לה תיעוד של הפגנות צפוי לעונש של עד עשר שנות מאסר, בגין "שיתוף פעולה עם אויב המדינה".

אזרחות בארצות הברית

עלי-נז'אד עברה מלונדון לניו יורק בשנת 2014 והיא קיבלה אזרחות אמריקאית באוקטובר 2019.[5]

ניסיונות התנקשות

במהלך השנים 2021-2018, קיבלה עלי-נז'אד מהרשויות התראות על ניסיונות לחטוף או לרצוח אותה ולדבריה היא נאלצה לעבור 21 פעמים בין בתי מבטחים.[9]

ב-28 ביולי 2022 נעצר בניו יורק איראני שניסה להיכנס לביתה של עלי-נז'אד וברכבו נמצאה מזוודה עם רובה סער AK-47 טעון שמספר הסידורי שלו הוסר. במאמר דעה בוול סטריט ג'ורנל, ציטטה עלי-נז'אד סוכן של ה-FBI שאמר לה: "הפעם המטרה שלהם הייתה להרוג אותך".[10][11]

פרסים והוקרה

  • פרס AIB למצוינות בתקשורת עבור הפקת רדיו פרדא "קורבנות 88", נובמבר 2013.[12]
  • פרס זכויות האישה הראשון בוועידת ז'נבה, 2015.[13]
  • פרס "החושב חופשי" מטעם איגוד החושבים החופשיים השווייצרי, 2017.[14]
  • פרס התקשורת של אמריקה בחו"ל, נובמבר 2019[15]
  • פרס אומץ מוסרי מטעם הוועד היהודי האמריקאי (AJC), יוני 2022.[16]
  • פרס אומץ לב על מאבקה נגד חיג'אב הכפוי באיראן, אוקטובר 2022.[17]
  • פרס מלומד-מדינאי מטעם מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון על קידומה הבלתי נלאה של זכויות נשים, חירות ושינוי פוליטי בארץ מולדתה, נובמבר 2022.[18]
  • פרס ההשפעה הגלובלית, דצמבר 2022.[19]
  • מדליית הזהב של רשת המנהיגות הטרנס-אטלנטית "חופש התקשורת", 2024[20]
  • מועמדת לפרס נובל לשלום על פעילותה למען זכויות נשים באיראן, 2022.[21]
  • נבחרה לאחת מ-12 נשות השנה של מגזין טיים, מרץ 2023.[22]

ספרים

ספר הזיכרונות של עלי-נז'אד (2018), "הרוח בשערי" ("The Wind in My Hair") עוסק במסעה מכפר זעיר בצפון איראן עד להיותה עיתונאית שיצרה תנועה מקוונת שהציתה תנועת מחאה ארצית.[23] הניו יורק טיימס כתב שהספר מצייר דיוקן חי של איראן המודרנית, שנכתב ב"כנות בוטה" המאפיינת את חייה וכתיבתה של עלי-נז'אד.

ספרים בפרסית

  • תחריט (تحصن): מתאר את המהומה/אתגרים הפוליטיים שנוצרו כאשר "הפרלמנט האיראני השישי" פתח בשביתה.
  • כתר קוצים (تاج خار): רומן שמתורגם כעת לאנגלית. הוא מתייחס לפסיון של ישו ולכתר הקוצים שהוצב על ראשו על ידי הרומאים.
  • אני חופשי (من آزاد هستم): עוסק בסוגיות נשים באיראן, ופורסם בגרמניה עקב הכללתו ברשימה השחורה על ידי המשרד לתרבות והכוונה אסלאמית, גוף הצנזורה של איראן.
  • מפגש ירוק (قرار سبز): עוסק באלימות שלאחר הונאת הבחירות לנשיאות ב-2009. ספר זה פורסם גם הוא בגרמניה, מאותן סיבות.

חיים אישיים

עלי-נז'אד הייתה נשואה בצעירותה והתגרשה. מנישואין אלו נולד בנה היחיד Pouyan, כאשר הייתה כלואה.[6]

בספטמבר 2014 נישאה לכתב הבכיר של בלומברג, קמביז פורוהר (کامبیز فروهر) והם מתגוררים בניו יורק.[6]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסיח עלי-נז'אד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Inskeep, Steve (2021-07-15). "The Journalist Iran Allegedly Sought To Kidnap Says She Would Have Been Killed". NPR (באנגלית). נבדק ב-2025-06-25.
  2. ↑ Family of prominent Iranian women's rights activist detained, Amnesty International, ‏2019-09-25 (באנגלית)
  3. ↑ Masih Alinejad | New Internationalist, newint.org, ‏2007-11-01 (באנגלית)
  4. ↑ Greg Evans, Cate Blanchett, Angela Bassett Among Time’s 2023 Women Of The Year, Deadline, ‏2023-03-02 (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 Iranian American activist defiant over Iranian plots to kill her, Trump, Voice of America, ‏2024-11-09 (באנגלית)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 Anna Kowalska, Project Exile: Out of Iran, a voice for human rights, Global Journalist, ‏2014-10-14 (באנגלית)
  7. ↑ Masih Alinejad | New Internationalist, newint.org, ‏2007-11-01 (באנגלית)
  8. ↑ Nahid Siamdoust, 'Jesus' vs. Ahmadinejad, TIME, ‏2008-05-07 (באנגלית)
  9. ↑ A. B. C. News, Iranian general charged in alleged plot to kill New York-based journalist, ABC News (באנגלית)
  10. ↑ Masih Alinejad, Opinion | Iran Tried to Kill Me on American Soil, WSJ (באנגלית)
  11. ↑ Weiser, Benjamin (2022-07-31). "Man With Loaded Assault Rifle Arrested Outside Iranian Writer's Home". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-06-26.
  12. ↑ "Radio Farda and Radio Free Afghanistan Honored By AIB". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-2025-06-25.
  13. ↑ Geneva Summit 2015 Women's Rights Award, The Geneva Summit for Human Rights and Democracy (באנגלית)
  14. ↑ Freethinker prize 2017 awarded to Masih Alinejad and Zehra Doğan, free-thought.ch, ‏2018-07-02 (באנגלית)
  15. ↑ Masih Alinejad Accepts the 2019 AAM Award (באנגלית), 11 בנובמבר 2019, נבדק ב-2025-06-25 {{citation}}: (עזרה)
  16. ↑ "American Jewish Committee Presents Moral Courage Award to Masih Alinejad, Prominent Opponent of Iranian Regime". AJC (באנגלית). 2022-06-13. נבדק ב-2025-06-25.
  17. ↑ "Journalist Masih Alinejad receives Oxi Courage Award for her fight against Iran's compulsory hijab law". Firstpost (באנגלית). 2022-10-28. נבדק ב-2025-06-25.
  18. ↑ "Institute Honors Iranian-American Activist Masih Alinejad with Prestigious Scholar-Statesman Award". The Washington Institute (באנגלית). נבדק ב-2025-06-25.
  19. ↑ "Masih Alinejad Gives Rousing Acceptance Speech for Global Impact Award" (באנגלית). 2022-12-14. נבדק ב-2025-06-25.
  20. ↑ "Transatlantic Leadership Network "Freedom of the Media" Gold Medal, 2024" (PDF). נבדק ב-2025-06-25.
  21. ↑ "Iranian Rights Activist Alinejad Nominated For Nobel Peace Prize". Iran International (באנגלית). 11 בינואר 2022. נבדק ב-2025-06-25. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ↑ Astha Rajvanshi, Masih Alinejad Won't Be Silenced, TIME, ‏2023-03-02 (באנגלית)
  23. ↑ Zakaria, Rafia (3 ביולי 2018). "The Woman Whose Hair Frightens Iran". The New York Times (review). נבדק ב-25 ביוני 2025. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מסיח עלי-נז'אד41314961Q6783266

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מסיח_עלי-נז%27אד&oldid=3373787"