רבי מלכיאל אשכנזי
| לידה | 1520 |
|---|---|
| פטירה | 1620 בערך |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
רבי מלכיאל אשכנזי היה רב ספרדי ומנהיג הקהילה היהודית בחברון בשנת 1540.[1][2]
ביוגרפיה
שנת לידתו, מותו ומוצאו לא ידועים. הכינוי "אשכנזי" מלמד שמוצאו אירופאי.[3] היה לו אח בשם משה ואחות שהתגוררו במצרים.[4]
רבי יוסף סמברי מונה אותו בין חכמי צפת לצד רבי יהוסף אשכנזי.[5] רבי מאיר ב"ק מספר ששהה תקופה קצרה בירושלים.[6]
ב-1540 רכש מתחם מוקף בחומה בחברון וייסד את בית הכנסת אברהם אבינו.[7] העמותה המפעילה את בית הכנסת נקראה על שמו.[8] לפי החיד"א הוא מחדש היישוב היהודי בחברון.[9] הוא מספר שבזכות פעולותיו הפכה חברון ממרכז קראי למרכז יהודי.[10]
רבי סלימאן מנחם מני פרסם אגרת שלו שתוכנה בקשה מנדיבי אירופה תרומות ליישוב המתחדש.[11] אביו, רבי אליהו מני קרא לבנו מלכיאל על שמו.
הוא נחשב סמכות מוערכת בהלכה, ופסיקותיו התקבלו באופן נרחב, גם מחוץ לחברון.[12][13] השל"ה מצטט ממנו מנהג בנושא מלקות בערב ראש השנה.[14][15] רבי אליעזר בן ארחא מצטט ממנו פסק בנושא חימום מקווה.[16] הוא חתום כמסכים על פסק מאת רבי משה גלאנטי.[17] רבי דוד קונפורטי מספר שבכתבי יד קיימים תשובות ופסקים ממנו.[18] לפי רחמים יוסף חיים אופלטקה הוא ייבא מספר מנהגים אשכנזיים לחברון ועל כן נהוג בחברון מספר מנהגים שלא כמנהג הספרדים.[19]
רבי יהוסף שוורץ זיהה אותו עם רבי מלכיאל חזקיה ב"ר אברהם, מחבר הספר "מלכיאל" בעניין גן עדן וגיהנום, (טיהינגן ש"ך).[20]
הייתה ברשותו ספרייה נרחבת. עותק התלמוד הבבלי המוגה של רבי בצלאל אשכנזי היה בידו.[21] הוא מוזכר באגרות רבי שלמה שלומיל בהקשר קניית התפילין של רבי ישראל סרוג.[22] רבי שלמה נרבוני מביא כתב יד מספרייתו ומכנהו "החכם השלם החסיד והקדוש".[23]
אשכנזי מצוטט כעורך שישה מכתבי רבי חיים ויטאל,[24] למרות כן, קיים רק כתב יד ששמו מופיע עליו, הוא הועתק על ידי רבי יעקב בירב השני והוא עוסק ב"סדר האצילות בקיצור מופלג", יוסף אביב"י עסק בזיהוי סגנונו בעריכת כתבי רח"ו.[25]
מאיר בניהו תיארך את שנת פטירתו לש"פ.[26] הוא קבור בבית העלמין היהודי העתיק בחברון.[27]
קישורים חיצוניים
רבי מלכיאל אשכנזי, דף שער בספרייה הלאומית- החיד"א, שם הגדולים, מערכת גדולים בערכו
- אברהם יערי, תולדות היישוב היהודי חברון, מחניים, חוברת אלול תשכ"ג, עמ' 86–87
- יוסף לייכטר, על מעברם של חכמים מצפת לחברון במאה השש-עשרה,, כנס מחקרי חברון, א (תשע"א), עמ' 50–52 (להורדה)
הערות שוליים
- ↑ Auerbach, Jerold (2009). Hebron Jews : memory and conflict in the land of Israel. Lanham, Md.: Rowman & Littlefield. pp. 40. ISBN 9780742566170. OCLC 434006277.
But in 1540, a group of Jewish exiles from Spain, joined by Menachem ben Moshe Bavli, a respected author from Baghdad, acquired a tract of land in Hebron from the local Karaite community, a splinter sect of Jews who rejected Talmudic interpretation of the biblical text. rabbi Malchiel Ashkenazi, their benefactor, purchased a courtyard that became known as El Cortiyo, "the Court of the Jews." He also subsidized the purchase of additional buildings around the newly built synagogue, where he became the first rabbi of Hebron's restored community. Referred to as an "accomplished scholar, pietist, and saint," he encouraged the migration of scholars of Kabbalistic mysticism from Safed, where he had studied before arriving in Hebron.
- ↑ "HEBRON - JewishEncyclopedia.com". www.jewishencyclopedia.com. נבדק ב-2018-03-19.
Local tradition attributes the foundation of the modern community to Malkiel Ashkenazi in whose honor a service is held every year on the anniversary of his death.
- ↑ לפי מאיר בניהו מוצאו איטלקי, ראו: "הגהותיהם של רבי בצלאל אשכנזי ורבי יהוסף אשכנזי וטופס האב שלהם", אסופות א, ירושלים תשמ"ז, עמ' נט-סא.
- ↑ אברהם דוד, תעודות חדשות מן הגניזה לתולדות הקשרים בין יהודי ארץ־ישראל ויהודי מצרים במאות הט"ז-י"ז, קתדרה, ניסן תשנ"א, 59, עמ' 39–40, באתר JSTOR
- ↑ יוסף סמברי, דברי יוסף, ירושלים, יד יצחק בן צבי, תשנ"ד, עמ' 325
- ↑ מאיר בניהו, רבי עזרא מפאנו חכם מקובל ומנהיג, ספר היובל להרב י"ד סולוביצ'יק, כרך ב, תשמ"ד, עמ' תתכ.
- ↑ קלין, אריה (2007). חצרות בעיר האבות :ראשית היציאה מחוץ לרובע היהודי בחברון. מכון חיים ביהוד. p. 8.
- ↑ העמותה לאחזקת בית הכנסת אברהם אבינו בעיה"ק חברון על שם ר' מלכיאל אשכנזי ז"ל, באתר גיידסטאר ישראל
- ↑ החיד"א, שם הגדולים, מערכת גדולים בערכו
- ↑ זכרון מעשיות ונסים של החיד"א, בתוך ספר החיד"א – קובץ מאמרים ומחקרים, ירושלים תשי"ט, עמ' פג
- ↑ ר׳ סלימאן מנחם מני, הצבי, שנה א', גליון כ"ה-כ"ו (ב-ט באייר תרמ"ח), עמ' ק"ז, ק"ו-קי"א.
- ↑ עודד אבישר, ספר חברון, הוצאת כתר, ירושלים 1970, עמ' 33
- ↑ Hayyim Joseph David Azulai, Isaac Benjacob, Aaron ben Moses Fuld, Shem ha-gedolim : Ṿaʻad la-ḥakhamim, Vienna : Verlag von J. Schlesinger's buchhandlung, 1864, עמ' 88
- ↑ יוסף אביב"י, הוראתו של השל"ה לתקוע מאה קולות בראש השנה (עמ' 11), באתר המעין, תשרי תשס"ט (באנגלית)
- ↑ שני לוחות הברית, דפוס אמשטרדם, דף רכז ע"ב; שער השמים, דפוס אמשטרדם, דף רצח ע"א-ע"ב
- ↑ נדפס בשו"ת נבחר מכסף סימן יז
- ↑ יצחק באדהב, ציון וירושלים, חוברת א', ירושלים תרנ"ח, דף כ"ט
- ↑ רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, פיוטרקוב תרנ"ה, עמ' מא.
- ↑ ר' רחמים יוסף אופלטקה, החבצלת שנה כ"ד, גליון 8, ג' חשון תרנ"ד
- ↑ יהוסף שוורץ, תבואות הארץ, ירושלים תר"ח, חלק מעשה הארץ, מ"ח.
- ↑ רבי שלמה עדני, מלאכת שלמה, ברכות פרק א משנה א, צוטט גם אצל מאיר בניהו, הגהותיהם שלרבי בצלאל אשכנזי ורבי יהוסף אשכנזי וטופס האב שלהם, אסופות א, תשמ"ז, עמ' נט
- ↑ תעלומות חכמה, דפוס בסיליאה, דף מא ע"ב
- ↑ נדפס בתוך: מהריק"ש, אהלי יעקב, סימן קיג
- ↑ "וחברון... נבנתה". www.zomet.org.il. אורכב מ-המקור ב-2018-03-19. נבדק ב-2018-03-19.
- ↑ יוסף אביב"י, קבלת האר"י, פרק ח, סעיף לז, מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ח, עמ' 271-272
- ↑ מאיר בניהו, "הגהותיהם של רבי בצלאל אשכנזי ורבי יהוסף אשכנזי וטופס האב שלהם", אסופות א, ירושלים תשמ"ז, עמ' נט-סא.
- ↑ 626, pikholz.org
מלכיאל אשכנזי42434500Q3282162