רבי יהוסף אשכנזי
רבי יהוסף אשכנזי – (1530, פראג – 1570, צפת (בקירוב)) היה חכם תלמודי, ידוע בעיקר בהגהותיו למשנה.
ביוגרפיה
נולד בפראג בסביבות שנת 1530. ייתכן שהיה נכדו של רבי אברהם בן אביגדור אב"ד פראג. נשא לאשה את בתו של ר' אהרון הורבית מפוזן ובעקבותיו נסע לעיר פוזן. הרב אשכנזי הביע את התנגדותו לפילוסופיה היהודית מימי הביניים ולמקובלים וכך קנה לו מתנגדים מרובים. בעקבות כך הוא עבר לעיר ורונה באיטליה, ועל שמה היה מכונה ר' יוסף מוירונה. בהמשך עבר לעיר צפת שהייתה אז בשיא גדולתה. מסורות מספרות על קשריו ההדוקים עם האר"י ועל כך שלמד איתו משניות בלילי שבת. עדויות נוספות מספרות שהיה יודע את כל ששה סדרי משנה בעל פה ועקב כך כונה "התנא האלקי מצפת".
עם זאת עמד במחלוקת עזה עם חכמי אותו הדור, ובהם רבי בצלאל אשכנזי, רבי יוסף קארו, הרדב"ז ואחרים, כאשר לשיטתו חייבים לעשר פירות הנלקחים מן הנוכרים בניגוד לדעת הרמב"ם ובניגוד לנהוג באותו זמן בצפת.
הגהותיו למשנה
באגרת משנת שד"מ (1584)[1] שכתב שמשון בקי הוא מספר:
יש כאן משניות בידי יורשי התנא האלקי כמוהר"ר יוסף מוירונה שלא הניח כמותו בישראל בחסידות ועיון התלמוד והירושלמי, והיה יודע כל שיתא סדרי משנה בעל פה ואותן המשניות נכתבו זה תת"פ שנה ומנוקדים.
ספרי המשניות עם ההגהות לא נמצאו בהמשך השנים, אך חלקם שוקעו בפירושו של ר' שלמה עדני – "מלאכת שלמה" על המשניות.
החוקר יעקב נחום אפשטיין רואה באשכנזי "אחד המיוחד" והעמיד אותו בראש רשימת המגיהים שקמו למשנה לאחר שכבר נדפסה. הגהותיו נתבססו ככל הנראה על כתבי יד שהיו קיימים בארץ ישראל, בראשית עידן הדפוס. אפשטיין מכנה אותו – "חוקר ומבקר, מעמיק ודייקן היה שלא הניח כמותו בדורו. הוא מגיה אף אותיות ונקודות, אפילו דברים שאינם עניין אלא לכתיב..."[2] במספר מקומות הוא מפרש את המשנה על פי הפשט ולא כפירוש המשנה בתלמוד בבלי. בכך הוא מצטרף לחכמים שלא ראו עצמם מחויבים לפירוש התלמוד למשנה[3].
הגהותיו נמצאו גם בחיבורים אחרים כמו "אהבה בתענוגים" של ר' אברהם אזולאי, אצל ר' אפרים אשכנזי - חתן האר"י, ואצל ר' אברהם אשכנזי רבה של חברון.
לקריאה נוספת
- יעקב שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: הגהות ומגיהים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ו, עמ' 375–380.
- חנן גפני, 'פשוטה של משנה' – עיונים בחקר ספרות חז"ל בעת החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, עמ' 43–44.
קישורים חיצוניים
- אשכול בעניינו, בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ אצל אפשטיין מצוינת שנת שמ"ב.
- ^ יעקב נחום אפשטיין, מבוא לסדר המשנה, עמ' 1284-1285.
- ^ חנן גפני בספרו "פשוטה של משנה" (2011) מונה את הרב אשכנזי בין דוגמאות נוספות רבות של חכמים וחוקרים שפירשו את המשנה לפי "פשוטה".
30347159יהוסף אשכנזי