מלחמת אנגלו-מייסור הרביעית
 | ||||||||||||||
| מלחמת אנגלו-מייסור הרביעית | ||||||||||||||
| מערכה: מלחמות אנגלו-מייסור | ||||||||||||||
| תאריכים | 1798 – 4 במאי 1799 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מלחמת אנגלו-מייסור השלישית | |||||||||||||
| מקום | ממלכת מייסור | |||||||||||||
| עילה | התנגדות מייסור לשליטה הבריטית | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בריטי והריגת מנהיג מייסור | |||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | מסירת שטחים מממלכת מייסור לממלכות שכנות | |||||||||||||
| ||||||||||||||
.svg){kind=small}
מלחמת אנגלו-מייסור הרביעית התחוללה בדרום הודו בין 1798 ל-1799 בין ממלכת מייסור לחברת הודו המזרחית הבריטית, שהסתייעה בניזאם של היידראבאד ובאימפריה המראטהית. מלחמה זו הייתה חלק ממערכה, שהחלה ב-1767, בין הבריטים לבין ממלכת מייסור, שהתנגדה לחדירת הבריטים לתת-היבשת. המלחמה הסתיימה בניצחון מוחץ של הבריטים, שכבשו את בירת ממלכת מייסור והרגו את טיפו סולטאן, מנהיג ממלכה זו.
רקע
באמצע המאה ה-18 החלה האימפריה הבריטית להתפשט למזרח הרחוק ובמיוחד להודו. התפשטות זו נעשתה בפועל על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית במטרה להרחיב את המסחר במזרח. החברה החזיקה צבא משלה אך נתמכה על ידי צבא בריטניה ויעדיה בהודו היו להשיג אחיזה בנמלים בחופיה המזרחיים והמערביים כדי לתמוך בצי הספינות של החברה. בתהליך החדירה להודו נאלצו הבריטים להתמודד עם מלכים וסולטאנים ששלטו על ממלכות בהודו והתנגדו להתפשטות הבריטים לכן ראשי חברת הודו המזרחית הבריטית נאלצו להשיג את יעדיהם בשלוב מאמצים דיפלומטיים וצבאיים. אחת מהממלכות שהתנגדו לבריטים הייתה ממלכת מייסור בדרום הודו. התנגדותה של ממלכת מייסור להתרחבות השליטה הבריטית בדרום הודו הביאה לשורה של מלחמות ביניהם לבין חברת הודו המזרחית הבריטית עוד לפני פרוץ המלחמה הרביעית:
- ב-1767 החלה מלחמת אנגלו-מייסור הראשונה שנמשכה עד 1769 ובמהלכה נלחם צבאה של חברת הודו המזרחית הבריטית בממלכת מייסור בסיוע חלקי של ממלכות אחרות בדרום הודו כמו הניזאם של היידראבאד, האימפריה המראטהית וסולטנות קרנאטקה. המלחמה הסתיימה בחתימה על חוזה מדראס (אנ') אך ללא הכרעה חד משמעי. חוזה זה כלל הסכם הגנה הדדי בין הבריטים למייסור אך הבריטים לא קיימו את ההסכם כשממלכת מייסור יצאה למערכה לאחר החתימה.
- ביולי 1780 החלה מלחמת אנגלו-מייסור השנייה שנמשכה עד מרץ 1784. המלחמה התחוללה בין צבאה של חברת הודו המזרחית הבריטית לבין צבאה של ממלכת מייסור ששיתפה פעולה עם הרפובליקה ההולנדית וממלכת צרפת וכללה מספר רב של קרבות שהתנהלו ברחבי דרום הודו ללא הכרעה מובהקת. המלחמה הסתיימה עם החתימה על הסכם מנגלור (אנ') לפיו יוחזר המצב בין המעצמות למצבו לפני המלחמה. עם תחילת המלחמה שלט בממלכת מייסור חיידר עלי (אנ') ועם מותו ב-1782 עבר שרביט השלטון לבנו טיפו סולטאן שהיה מעורב בקרבות מול הבריטים עוד בשלוט אביו והמשיך במלחמה מולם כששלט בממלכה.
- בדצמבר 1789 החלה מלחמת אנגלו-מייסור השלישית שנמשכה עד מרץ 1792 והתחוללה בין חברת הודו המזרחית הבריטית לבין ממלכת מייסור. המלחמה החלה בהישגים של המייסורים אך הצבא הבריטי, בהובלת צ'ארלס קורנווליס, הצליח לחזק את כוחותיו ולרתום את הניזאם של היידראבאד. הבריטים הצליחו לפלוש לממלכת מייסור ולכבוש את העיר המרכזית בנגלור ואת בירת מייסור סרינגאפטאם (אנ') ולהביא לכניעת הממלכה ולחתימה על אמנת בסרינגאפטאם (אנ') שהביאה את המייסורים לוותר על חלקים ממלכתם. על אף התבוסה של המייסורים העדיף קורנווליס להשאיר לממלכת מייסור מידה מסוימת של עוצמה כדי להוות משקל נגד לכוחה של האימפריה המראטהית.
טרום מלחמה
למרות כניעתו נטה מנהיג המייסורים, טיפו סולטאן, להמשיך בהתקוממות של עמו כנגד הבריטים. כמו במלחמות עבר כרת סולטאן ברית עם האימפריה הצרפתית זאת לאחר שנפוליאון בונפרטה נחת ב-1798 במצרים והודיע לסולטאן שפניו להודו כדי לעזור לו לסלק את הבריטים מארצו. כמו כן חתם סולטאן על הסכם עם המושל הצרפתי של האי מאוריציוס שהבטיח לשלוח לוחמים מתנדבים לסייע למייסורים. לצערו של סולטאן תיקוותו לסיוע צרפתי נגוזו באוגוסט 1798 כשאדמירל הוריישו נלסון הביס את הצי הצרפתי בקרב הנילוס שהתחולל במצרים ומנע מנפוליאון התקדמות להודו. מצב זה אילץ את סולטאן לצאת למערכה לבדו כשתחת פיקודו נמנו כ-37,000 חיילים.
הבריטים הציבו למערכה כוח של כ-60,000 חיילים מחברת הודו המזרחית הבריטית בפיקודו של מפקד הצבא והמושל ריצ'רד וולסלי (אנ'). כמו כן כרתו הבריטים ברית עם הניזאם של היידראבאד (ששלחו למערכה 4 בטליונים של חיילי רגלים וכ-10,000 פרשים) ועם האימפריה המראטהית.
מהלך המלחמה
הבריטים יצאו למערכה בשלושה ראשי חץ כשכח אחד של כ-6,500 חיילים, בפיקודו של לוטננט גנרל ג'יימז סטיוארט (אנ') הגיע מבומביי ושני דיוויזיות הגיעו ממדראס כשעל אחד מהם פיקד קולונל ארתור ולסלי. בתחילת 1799 נכנסו הכוחות לממלכת מייסור והחלו להתקדם לעבר בירתה סרינגאפטאם (אנ').
במרץ 1799 נתקל הכוח מבומביי בכוח מייסורי בקרבת סידפורה (Siddapura) והביס אותו בקרב סידאסיר (אנ'). בשלהי אותו חודש הביס כוח בריטי כוח מייסורי ב"קרב מלאוולי" (אנ') בדרך לסרינגאפטאם וגרם לכ-2,000-1,000 אבדות למייסורים.
במקביל תקפו הדיוויזיות הבריטיות שהגיעו ממדראס את מבואות סרינגאפטאם. בקרב סולטנפט (אנ'), ב-5 באפריל 1799, נפגעו הבריטים ממטחי רקטות שירו המייסורים ונאלצו לסגת ורק בהתקפה נוספת כבשו את עמדות המייסורים. ב-22 באפריל תקפו כ-20,000 חיילים מייסורים את הכוח הבריטי העיקרי כשהם מסתייעים שוב ברקטות.
התנגדות זו עיכבה את התקדמות הבריטים אך ב-2 במאי החל הקרב על סרינגאפטאם על ידי הטלת מצור על העיר (אנ')[1] בהובלתו של מייג'ור גנרל דייוויד בירד (אנ'). כבר בשלבים הראשונים של הקרב פגע פגז תותח בריטי במאגר רקטות וחומר נפץ של צבא מייסור והעלה אותו באש. במקביל ירו סוללות התותחים של היידראבד והאימפריה המראטהית על חומת העיר ויצרו בה פרצה.
היסטוריונים טוענים שמספר מפקדי צבא מייסורים שיתפו פעולה עם הבריטים לאחר תשלום שוחד. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בנסיגת חלק מהכוחות המייסורים מהפרצה שיצרו הבריטים בחומה דבר שאיפשר להם לחדור לעיר במספר כוחות ללא נפגעים רבים.
בפינה הצפון מערבית נתקל אחד הכוחות בלוחמים מייסורים בפיקודו של קצין. לאחר קרב קצר נהרגו הלוחמים והקצין ולאחר סיום כיבוש העיר התברר שאותו קצין שנהרג הוא מנהיג ממלכת מייסור טיפו סולטאן[2][3][4].
תוצאות המלחמה
- הבריטים גירשו את בני משפחתו של טיפו סולטאן והמליכו משפחה אחרת (Wadiyars)
- חלקים ממלכת מייסור נמסרו לניזאם של היידראבאד ולאימפריה המראטהית
- לאחר הקרב עלו אצל הבריטים חשדות שממלכת קרנטיקה (אנ') סייעה למייסורים ועלתה דרישה להדיח את סולטן ממלכה זו.
- בקרב לכיבוש סרינגאפטאם נהרגו כ-10,000-6,000 מחיילי מייסור מול כ-1,400 חיילים בריטים.
- כ-80 חיילים צרפתים שהשתתפו ונהרגו בקרב לצד ממלכת מייסור הובאו למנוחות בבית קברות מיוחד בסרינגאפטאם (אנ')
מורשת
- לכל משתתפי הקרב הוענקה "מדליית סרינגאפטאם" (אנ') מטעם המושל הכללי של הודו.
- שני תותחים של צבא מייסור שנשבו בקרב האחרון מוצבים כיום בהמכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט
- בובה מכנית של טיגריס שנבנה במיוחד עבור טיפו סולטן (אנ'), שנלקחה שלל בסרינגאפטאם, מוצגת כיום במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון[5]
- זירת הקרב בו נהרג סולטאן שומרה ומהווה אתר תיירות כולל אנדרטה בנקודה בה נפל
הנצחה
- הספר Sharpe's Tiger שכתב הסופר הבריטי ברנרד קורנוול (אנ') מתמקד במלחמת אנגלו-מייסור הרביעית ובמיוחד בקרב על סרינגאפטאם[6]
- מספר ציירים ציירו סצינות מקרב סרינגאפטאם ובמיוחד את מותו של טיפו סולטאן
-
ההסתערות על הפירצה בחומה של סרינגאפטאם
(1802 - John Vendramini) -
הקרב בסרינגאפטאם
(1840 - B. Clayton) -
מותו של טיפו סולטאן
(1800 - הנרי סינגלטון) -
מציאת גופתו של טיפו סולטאן
(1800 - Samuel William Reynolds)
- מספר אנדרטאות הוצבו לציין את המלחמה
-
האנדרטה בסרינגאפטאם לזכר הקצינים הבריטים שנהרגו במערכה -
אנדרטה לציון מקום מותו של טיפו סולטאן
,_Seringapatam.JPG)
לקריאה נוספת
- Marshman, John Clark (1867). "Chapter XIX: Lord Wellesley's Administration—Fourth and Last Mysore War, 1798, 1799". The History of India, From the Earliest Period to the Close of Lord Dalhousie's Administration. Vol. II. London: Longmans, Green, Reader & Dyer. pp. 71–102.
- Carter, Thomas (1861). "The Mysore War and Siege of Seringapatam". Medals of the British Army, and How They Were Won. London: Groombridge and Sons. pp. 2–6.
- Mill, James; Wilson, Horace Hayman (1858). "Chapter VIII: Lord Mornington Governor-General.—Agents of Tippoo at the Isle of France.—Governor-General resolves on immediate War.—Import of the Circumstances.—Opinions in India.—Nizam Ali receives more English Troops and dismisses the French.—Unfruitful Negotiations at Poonah.—Progression of Governor-General's Demands.—War begins.—Plan of the Campaign.—March of the Army.—Siege of Seringapatam.—Alarming Situation of the British Army in regard to Food.—Seringapatam taken, and the Sultan killed.—Division and Settlement of the conquered Country". The History of British India. Vol. VI (5th ed.). London: James Madden; Piper, Stephenson and Spence. pp. 50–121.
- Sunderlal, Pandit (2018). How India Lost Her Freedom. SAGE Publications. p. 364. ISBN 978-93-5280-642-3. נבדק ב-20 בינואר 2022.
{{cite book}}: (עזרה) - Kohn, George Childs (2013). Dictionary of Wars (Revised ed.). London and New York: Routledge. pp. 322–323. ISBN 978-1-135-95494-9.
- Naravane, M. S. (2014). Battles of the Honourable East India Company: Making of the Raj. New Delhi: A.P.H. Publishing Corporation. pp. 178–181. ISBN 978-81-313-0034-3.
- Forrest, Denys (1970). Tiger of Mysore: The Life and Death of Tipu Sultan. London: Chatto & Windus. ISBN 0-7011-1581-5.
קישורים חיצוניים
- מלחמות אנגלו-מייסור השלישית והרביעית, באתר byjus.com
- מלחמת אנגלו-מייסור הרביעית, באתר prepp.in
- מלחמת אנגלו-מייסור הרביעית, באתר drishtiias.com
- מלחמות אנגלו-מייסור השלישית והרביעית, באתר unacademy.com
- מלחמות אנגלו-מייסור, באתר clearias.com
- שימוש ברקטות על ידי מייסור במלחמות האנגלו-מייסוריות, באתר nal.res.in (אורכב)
הערות שוליים
- ^ היה זה הקרב השני על סרינגאפטאם לאחר כיבושה במלחמת אנגלו-מייסור השלישית
- ^ היסטוריונים טוענים שבני ברית צרפתים, ששהו בעיר, הציעו לטיפו סולטאן לברוח מהעיר לפני הגעת הבריטים אך הוא הגיב ש"עדיף לחיות יום אחד כנמר מאשר אלף שנה ככבשה"
- ^ Better to live one day as a tiger than a thousand years as a sheep, באתר oxfordreference.com
- ^ מותו של טיפו סולטאן, באתר historytoday.com
- ^ הטיגריס של טיפו סולטאן, באתר bernardcornwell.net
- ^ Mohammad Moienuddin,Sunset at Srirangapatam, באתר books.google
37260660מלחמת אנגלו-מייסור הרביעית