מכה קלה בכנף

מכה קלה בכנף הוא ביטוי בשיח הציבורי, הפוליטי והתקשורתי בישראל ומשמש לתאר את החשיבות המועטה שמייחסים גורמים בעלי כוח למעשים או פעולות שהם בעלי משמעות קשה ונרחבת יותר בעיני אחרים.

הביטוי הוא פרפרזה על דבריו של דן חלוץ (לימים הרמטכ"ל ה-18 של צה"ל) בראיון שנערך עמו בעת שכיהן כמפקד חיל האוויר.

ב־22 ביולי 2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, הפציץ חיל האוויר מבנה בעיר עזה במטרה לעשות סיכול ממוקד לבכיר החמאס סלאח שחאדה. בהפצצה נהרגו מלבד שחאדה גם 14 אזרחים ובהם ילדים. בציבור ובתקשורת נשמעו קולות שהאשימו את טייסי חיל האוויר בפשעי מלחמה, ועל כך שהאחראים לפעולה צריכים להישפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. מספר פעילים מהשמאל הלא-ציוני אף ריססו כתובות נאצה על מכוניות של טייסים. בעת ביצוע פעולת החיסול שהה חלוץ בחו"ל ולא היה מעורב בקבלת ההחלטה לבצעה, אף על פי שכמפקד חיל האוויר היה אחראי לה.

בראיון אתו במוסף "הארץ",^[1] בתשובה לשאלת המראיינת בנוגע למידת הרגשות שטייס צריך לגלות, ענה לה חלוץ:

אם את בכל זאת מאד רוצה לדעת מה אני מרגיש כשאני משחרר פצצה, אז אני אומר לך: אני מרגיש מכה קלה באווירון, כתוצאה משחרור הפצצה. כעבור שנייה זה עובר, וזה הכל. זה מה שאני מרגיש.

המשפט עורר תגובות סוערות, והביטוי "מכה קלה בכנף" הפך למטבע לשון המשמש לציון דבר מה שגרם נזק משמעותי לצד נפגע מבלי שהצד הפוגע מייחס לפגיעה חשיבות. לעיתים משמש המשפט גם במובן של פגיעה קלה שאינה מורגשת.