מישל-גבריאל פקאר
 | |
| דיוקן של מישל גבריאל פאקאר. מודפס מדיוקן עתיק בבעלותו של מר J. P. קאשה, משאמוני (נכדו) מצילום מאת טיירז, משאמוני. |
מישל-גבריאל פקאר (בצרפתית: Michel Gabriel Paccard; 1757–1827) היה רופא ואלפיניסט סבויהי ואזרח ממלכת סרדיניה.
ביוגרפיה
הוא נולד בשאמוני ולמד רפואה בטורינו.[דרוש מקור] בשל תשוקתו לבוטניקה ולמינרלים, פגש את הוראס-בנדיקט דה סוסור, שיזם את התחרות להיות הראשון לעלות למון בלאן.[דרוש מקור]
ב-1975 כתב גסטון רבופה "כמו סוסור, חובב מדעי הטבע, יש לו חלום: לשאת ברומטר לפסגה ולבצע קריאה שם. הוא מטפס מצוין, והוא כבר ביצע מספר ניסיונות." [1]
לפקאר היה ניסיון ראשון כושל ב-1783 עם מרק תאודור בורי.[דרוש מקור] ב-1784, הוא ביצע מספר ניסיונות עם ז'אק באלמה לפני שהם ביצעו את העלייה הראשונה למון בלאן יחד ב-8 באוגוסט 1786.[דרוש מקור]
פקאר התחתן מאוחר יותר עם אחותו של ז'אק באלמה, והפך לשופט שלום.[2]
קבלה
עלייתם של בלמה ופקאר למון בלאן הייתה הישג משמעותי בתולדות הטיפוס המוקדמות. סי. דאגלס מילנר כתב "העלייה עצמה הייתה מרשימה; מעשה מדהים של סיבולת ואומץ ממושך, שנעשה על ידי שני גברים בלבד, ללא חבלים וללא קרדומי קרח, נושאים ציוד מדעי כבד ומקלות ברזל ארוכים עם קצוות מחודדים. מזג האוויר הטוב והירח לבדו הבטיחו את שובם בחיים."[3]
אריק שיפטון כתב "הישגם היה הישג מדהים של אומץ ונחישות, אחד הגדולים בתולדות הטיפוס. הוא הושג על ידי גברים שלא רק היו בשטח לא מוכר, אלא גם במסלול שאת כל המדריכים האמינו שהוא בלתי אפשרי."[4]
יש פסל שלו בשאמוני.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Rébuffat, Gaston (1975). The Mont Blanc Massif: The 100 Finest Routes. תורגם ע"י Jane; Colin Taylor. New York: Oxford University Press. p. 12. ISBN 0-19-519789-5.
- ↑ Milner, C. Douglas (1955). Mont Blanc and the Aiguilles. London: Robert Hale Limited. p. 28.
- ↑ Milner, C. Douglas (1955). Mont Blanc and the Aiguilles. London: Robert Hale Limited. p. 16.
- ↑ Shipton, Eric (1966). Mountain Conquest. New York: American Heritage Publishing Co. p. 28.
מישל-גבריאל פקאר41602075Q638838