ז'אק באלמה
תבנית אישיות ריקה
ז'אק באלמה (בצרפתית: Jacques Balmat) היה מטפס הרים, שנודע בעיקר בזכות הטיפוס הראשון המתועד לפסגת המון בלאן, יחד עם מישל־גבריאל פאקארד, ב־8 באוגוסט 1786. אירוע היסטורי זה נחשב לציון דרך מכונן, והוא סימן את הולדת טיפוס ההרים המודרני.
המון בלאן נחשב זמן רב ל"תחום ארור".[1] ז'אק באלמה ומישל פאקארד היו הראשונים שכבשו את פסגתו, ב־8 באוגוסט 1786, וטיפוסם סימן את ראשית עידן הטיפוס על הרים המודרני.[1] בסוף ימי הביניים נכנס ההר לתודעה האירופית, ומשך אליו אנשים בזכות סקרנות מדעית, אהבת הסיכון ויופיו המרשים, שילוב של אימה וקסם.[1] כל אלה הפכו אותו ליעד מבוקש.[1] המון בלאן הפך לסמל להשראה ולהישגים ספורטיביים, וגם לסמל לשבריריות המערכת האקולוגית הזקוקה להגנה.[1]
רקע
ז'אק באלמה נולד בשנת 1762. הוא עסק בחיפוש קריסטלים.[2] הוא נודע בכינוי "גיבור המון בלאן", משום שהגיע לפסגתו עם פאקארד, וגם משום ששרד, ביוני 1786, לינה בלתי מתוכננת[דרושה הבהרה] ב"גראן פלאטו". כך הוכיח שאפשר לשרוד את תנאי הלילה הקשים בגובה רב.[2] בכך, הוא עזר להתגבר על הפחד הקדום מההרים ופתח את הדרך לניצול ופיתוח תרבותי של האזור, תהליך שמוכר כ"התאמה תרבותית".[2][דרושה הבהרה]
הטיפוס הראשון על המון בלאן
מישל-גבריאל פאקארד וז'אק באלמה הגיעו לפסגת המון בלאן ב־8 באוגוסט 1786.[1] פאקארד, שהיה רופא, שאף לבצע מדידות מדעיות בפסגה, ובהן קריאות ברומטריות. השימוש בברומטרים למדידת גובהם של הרים עודד טיפוס לפסגה, וחוסר הדיוק בשיטה זו הפך את הפסגה לאתר ניסויים מועדף.[3] פרסומים מדעיים שתיארו ניסויים אלה שימשו מדריכים לטיפוס לפסגה. מטיילים עסקו במדע לא רק כדי להצדיק את טיפוסיהם, אלא גם משום שחוויית ההר שלהם תווכה באמצעות מכשירים, תצפיות ופרסומים אלה.[3]
מחלוקות
הטיפוס הראשון על המון בלאן היה שנוי במחלוקת למעלה ממאה ועשרים וחמש שנים, משום שטענות סותרות הועלו באשר לזהות מגלה הנתיב לפסגה ולמיזם המשלחת.[4] הדיון בזהות הטיפוס הראשון נמשך מאות שנים, והושפע משיקולים חברתיים, פוליטיים ולאומיים.[4] פאקארד, שהיה יעקוביני מוביל בשאמוני, נעלם מהנרטיב ההיסטורי של ההר לכמעט מאה שנה לאחר המהפכה.[4] אנדרטה שהוקמה בשאמוני ב־1887 לציון הטיפוס הראשון הציגה רק את באלמה ודה סוסיר[דרושה הבהרה], תוך השמטת פאקארד. דה סוסיר, חוקר טבע שהציע פרס לטיפוס על פסגת המון בלאן, מונצח יחד עם באלמה באנדרטה זו, אף שלא היה הראשון שהגיע לפסגה – באלמה ופאקארד הקדימוהו. שיקום מעמדו של פאקארד נמשך יותר מ־150 שנה.[4] ההכרעה בשאלה מי הגיע לפסגה ראשון מחייבת הבנה של יחסי הגומלין בין מהפכנים לאנטי־מהפכנים, קביעת גבולות מקצועיים ומוסדיים, וניסוח מחודש מתמשך של התיאור ההיסטורי.[4]
מורשתו
ז'אק באלמה נפטר בשנת 1834. הטיפוס הראשון על המון בלאן, שבו באלמה ופאקארד היו חלוצים, נחשב ללידת טיפוס ההרים המודרני.[1] הישג זה סימל מערכת יחסים חדשה בין האדם להר: מתפיסה ארוכת שנים של הרים כ"תחום ארור" למקום של סקרנות מדעית, נטילת סיכונים והערכה אסתטית של עוצמתו.[1] ההר הפך לאתר מועדף להשקעה אנושית, לסמל של השראה והישגים ספורטיביים, ולסמל של שבריריות המערכת האקולוגית הדורשת הגנה.[1]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 Philippe Joutard, L'invention du mont Blanc, 2025-03-18
- ^ 2.0 2.1 2.2 Roberto Dini, Stefano Girodo, Shelters in the Night. The Role of Architecture in the Process of Understanding High-Altitude Areas, Journal of Alpine Research | Revue de géographie alpine, 2018-04-17 doi: 10.4000/rga.3919
- ^ 3.0 3.1 Ion Mihailescu, Simon Dumas Primbault, Jérôme Baudry, Science on the Summit: Exploring Scientific Tourism Through the Lens of Eighteenth Century Mountain Ascents, Journal of Alpine Research | Revue de géographie alpine, 2022-05-15 doi: 10.4000/rga.10265
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Michael S. Reidy, Peter H. Hansen. The Summits of Modern Man: Mountaineering after the Enlightenment., Isis 106, 2015-09, עמ' 726–727 doi: 10.1086/683421
ז'אק באלמה41600591Q982588