מים אחרונים

מים אחרונים
(מקורות עיקריים)

כלי מכסף המיועד לנטילת מים אחרונים
תלמוד בבלי	מסכת חולין, דף ק"ה עמוד א'
משנה תורה	ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ב'
שולחן ערוך	אורח חיים, סימן קפ"א

מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).

טעם הנטילה

• לנקות את הידיים לכבוד ברכת המזון, ככל הנראה מאחר שבזמן התלמוד אכלו עם הידיים.
• טעם נוסף הוא מחמת סכנה, כיוון שהמאכלים תובלו במלח סדומית שעלול לגרום לעיוורון במגע עם העין, ונטילת הידיים מנקה אותן.
• בספר הזוהר הובא טעם נוסף שהנטילה באה כדי לתת לצד האחר (סיטרא אחרא) את חלקו.

חיוב הנטילה בזמן הזה

בקרב הפוסקים ישנה מחלוקת האם גם היום יש חובה הלכתית ליטול. יש הטוענים שאין צורך ליטול מאחר שאנחנו לא משתמשים במלח סדומית. בנוסף, היום אין מקפידים לרחוץ את הידיים משאריות האוכל ובשבילינו זה לא נקרא לכלוך. מאידך יש הטוענים שעדיין עלול ליהות באוכל מלחים אחרים הדומים למלח סדומית המסוכנים גם כן, וסוברים שעדיין יש מקום לנקות הידיים לאחר סעודה גם בזמננו.

בנוסף לכך על פי הקבלה מים אחרונים אינם לניקיון המלח בלבד, אלא גם לצורך עשיית תיקון רוחני לאחר האכילה. אך גם בזה כתב רבי יעקב עמדין בספרו 'מור וקציעה' שכיוון שבימינו אוכלים עם סכו"ם גם הטעם על-פי הסוד אינו שייך יותר.

כמו כן, בני אשכנז (גרמניה) מוחזקים במנהג לא לעשות מים אחרונים^{[דרוש מקור]}. בשולחן ערוך נזכר אלו הנוהגים כך.

דינים נוספים

פרטי דינים ומנהגים רבים יש במים אחרונים:

• צריך ליטול רק שני פרקים של האצבעות, ובבוהן די בפרק אחד, משום שלמעלה מזה אין מגיע לכלוך המאכל. ויש מהדרים ליטול את כל האצבעות.
• שיעור המיים הוא כדי שיתנקו הידיים, ומנהג הגר"א היה רביעית. ולמנהג האר"י אין להרבות בכמות המים האחרונים, וכמותם צריכה להיות פחותה מרביעית.
• בשולחן ערוך מובא, כי אין ליטול במים חמים מאוד, משום שבטבע מים חמים, שהם מבליעים את הזוהמא בידיים.
• צריך ליטול על היד ולא לתחוב את היד לכלי עם מים. וכן יש להשפיל את האצבעות, בכדי שהמים יזלו ויורידו את הזוהמא מהאצבעות.
• לדעת הכל בו אין צורך לנגב את הידיים לאחר הנטילה, ואילו לדעת הרמב"ם יש להקפיק לנגב לפני הברכה והמשנה ברורה כותב שטוב לנגב לצאת דעת את כולם.
• אין נוטלים מים אחרונים על גבי הקרקע, משום שיש בהם רוח רעה שעלולה להזיק, ולכן צריך ליטלם לתוך כלי או למקום שאין עוברים שם אנשים.
• אם אין לו מים מותר ליטול בכל מיני משקים, חוץ מיין מפאת חשיבותו.

אחר נטילת מים אחרונים יש להזדרז לברך ברכת המזון, כפי שמובא בתלמוד "תכף לנטילת ידים ברכה", והסיקו מכך התוספות שאסור לאכול אחר הנטילה עד שיברך ברכת המזון.

מחלוקות נוספות קיימות סביב עניינים הקשורים למים האחרונים, כמו: האם ההלכה מחייבת גם נשים, והאם מותר לדבר בין הנטילה לבין ברכת המזון.

השולחן ערוך מביא את דעת התוספות כי בימינו אין צורך להקפיד על כך, אולם הוא לא מכריע בזה. המשנה ברורה פוסק כי חובה ליטול גם בימינו.

למנהג חב"ד נוטלים את קצות האצבעות, ואחר כך מעבירים אותן כשהן לחות על השפתיים (כך כל השנה, אבל בחג הפסח נזהרים שלא להרטיב את השפתיים, מחשש שרויה).

קישורים חיצוניים

• אליעזר מלמד, פניני הלכה, ברכות, ברכת המזון, סעיף ט באתר פניני הלכה.
• מים אחרונים באתר חב"ד

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
סוג לא תואם [ גרסה ] מים אחרונים30178420מרץ 2021