מיכל ממיט-וורקה

מיכל ממיט-וורקה (נולדה ב-1982) היא ציירת ישראלית ילידת אתיופיה, זוכת פרס מירון סימה לשנת 2019 בית האמנים-ירושלים וזוכת פרס ע״ש לורן ומיטשל פרסר לשנת 2020 - מוזאון הרצליה לאומנות.

ביוגרפיה

ממיט-וורקה עלתה בגיל שנתיים מאתיופיה לישראל במסגרת מבצע משה, וגדלה בנתניה.

ממיט-וורקה בוגרת המחלקה לאמנות בשנקר, והשכלתה הציורית כוללת גם הכשרה אצל ישראל הירשברג וארם גרשוני, ולימודי ציור במסלול האמנות במוסררה בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר, ירושלים.

בשנים האחרונות חיה ויוצרת בתל אביב.

תערוכות יחיד

• 2017 "I'm Black and I'm Proud", בית האמנים תל אביב (אוצרות: שולמית נוס, ורה פלפול)
• 2019 נזורי, בית האמנים בירושלים (אוצרת: שלומית בויאר)
• 2020 התבוננות, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הרצליה (אוצרת: אירנה גורדון)

פרס "מירון סימה"

ממיט-וורקה זכתה בהפרס לאמנות חזותית ע"ש מירון סימה לשנת 2019, בשיתוף בית האמנים בירושלים,

הפרס, המוענק אחת לשנתיים, יועד בפעם החמישית ליצירה בנושא "דיוקן יחיד, דיוקן רבים".

מנימוקי השופטים:

"ממיט-וורקה מייצגת דור חדש של אמנים ממוצא אתיופי, העוסקים לא רק במסורת העדה ובשגרת הקיום של חבריה בישראל, אלא נותנים נראות לסוגיות חברתיות הקשורות במאבק על התקבלותם, זהותם ושייכותם של בני העדה האתיופית כחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. קולה האישי של ממיט-וורקה – כאמנית, כאשה וכאידיאליסטית המפלסת את דרכה בחברה הגמונית וסטריאוטיפית – הוא גם קולו של קולקטיב מודחק, מיעוט מושתק. היא מודעת לכוחה כאמנית המגיבה לרוח הזמן, למקום ולקונפליקטים בשיח התרבותי, החברתי, הפוליטי והאמנותי".

"העושר הצבעוני והמבע החד המאפיינים את ציוריה הפיגורטיביים של ממיט וורקה, יוצרים חיבור מקורי ומזוקק בין יופי, אהבה ומסורת (השימוש בטקסטיל אתיופי מסורתי – צעיפים ושמלות, או בחפצים המסמלים את העדה), לבין אמירה ביקורתית אותה היא שותלת בתוך הציורים באמצעות שילוט חוצות, תמרורי תנועה או במתן כותרות רבות־משמעות"

קישורים חיצוניים

• "מיכל ממיט-וורקה" בראיון (תוכנית "אישה לאישה", ריאיון לTezeta Germay-, ערוץ 140 IETV)
• ורד לי, הציירת מיכל ממיט וורקה: "הסטודיו שלי היה תא שירותים", באתר הארץ, 3 באפריל 2019

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29103879מיכל ממיט-וורקה