מטרופולין בנגקוק
.svg) סמל מטרופולין בנגקוק | |
 | |
| צילום לוויין של המטרופולין | |
| מדינה |
 תאילנד |
|---|---|
| מושל | סוקהומבאנד פריבאטרה |
| שטח | 7,761.50 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במטרופולין | 15,931,300 (2017) |
| ‑ צפיפות | 1,301.42 נפש לקמ"ר (2008) |
| קואורדינטות | 13°51′0″N 100°25′0″E / 13.85000°N 100.41667°E |
| אזור זמן | UTC +7 |
 | |
מטרופולין בנגקוק (בתאית: กรุงเทพมหานครและปริมณฑล) ידועה גם כבנגקוק רבתי, היא המטרופולין הגדולה בתאילנד וה-16 בגודלו באסיה. המטרופולין כוללת את עיר הבירה בנגקוק ואת חמשת המחוזות הסמוכים לה: נקון פתום, פתום טאני, נונתאבורי, סמוט פרקן וסמוט סכון.
שטח ואוכלוסייה
המטרופולין משתרעת על שטח שגודלו 7,761.50 קמ"ר, בינואר 2008 הוערכה אוכלוסייתו בכ-11,971,000 תושבים, צפיפות האוכלוסין הוערכה בכ-1,301.42 בני אדם לקמ"ר. התפתחות תעשיית התיירות בבנגקוק, גורמת למהגרי עבודה רבים מקרב האוכלוסייה הכפרית במדינה, ומשאר מדינות דרום-מזרח אסיה. ב-20–30 שנים האחרונות מהגרים לבנגקוק הודים, פקיסטנים, פרסים, בורמזים, קמבודים, נפאלים, פיליפינים, סינים, לאוטים ועוד.
תופעה נפוצה במטרופולין היא היוממות; עובדים רבים מתגוררים מחוץ למטרופולין, והם נוסעים אליה ליום העבודה. במשך היום גדלה אוכלוסיית העיר ל-15–20 מיליון איש. בסופי שבוע ארוכים ובחג הסונגקראן, נראית הבירה כנטושה.
מאחר שהערים הסמוכות לבנגקוק היו בעברם ערים נפרדות, לכל עיר מרכז עירוני משלה. בשל הצמיחה הגבוהה של פרוורים בפאתי בנגקוק, נוצר גיבוב של מרכזים עירוניים.
רבים מבני מעמד הביניים משתמשים ברשת הכבישים המהירים כדי להגיע למקום מגוריהם, בני מעמד הפועלים עובדים לרוב באזור מגוריהם, אלא עם הם מועסקים בחברות המשלמות להם את דמי הנסיעה. רבים מהם עושים שימוש ברשת האוטובוסים העירונית, בשעות הבוקר המוקדמות נפוץ הקארפול.
כיום הצמיחה הגבוהה לא מוגבלת לאזור מסוים. ערך הקרקעות במרכזי הערים מרקיע שחקים, במיוחד במרכז העיר בנגקוק נוצרה מנהטניזציה (Manhattanization); בנייה צפופה של גורדי שחקים. עקב הבנייה הצפופה, גבולות המחוזות אינם ניכרים לעין.
הגדילה המהירה באוכלוסיית המטרופולין, חייבה את מנהלת המטרופולין להתמודד עם הצפיפות הגוברת בכבישים ועם זיהום האוויר הגובר. הפעולות שננקטו בנוגע לזיהום האוויר, היו מוצלחות יחסית, אולם אין במטרופולין רשת הסעת המונים יעילה.
מנהלת המטרופולין
מנהלת מטרופולין בנגקוק (בתאית: กรุงเทพมหานคร) היא המועצה המקומית האחראית על המטרופולין. המועצה מחולקת לשתי זרועות; הרשות המבצעת (או מושל בנגקוק), והרשות המחוקקת (או מועצת המטרופולין).
תפקיד המנהלה לגבש וליישם את מדיניות ניהול המטרופולין, הכוללים את התחבורה, תכנון עירוני, פינוי פסולת, דיור, כבישים וכבישים מהירים, ביטחון, ואיכות הסביבה.
מושל בנגקוק נבחר לכהונה של ארבע שנים. החל מ-11 בינואר 2009 משמש בתפקיד זה סוקהומבאנד פריבאטרה (Sukhumbhand Paribatra).
תחבורה
אף על פי שנבנו כמה קווי רכבת עירוניים, המטרופולין ידועה לשמצה בשל העומס הרב בכבישים. באוקטובר 2012 נרשמו באזור המטרופולין 7,384,934 כלי רכב, כרכב אחד לשני בני אדם[1].
כדי להקל על הגודש, נמשך הפיתוח המסיבי של הרכבת, אך בנייתו גורמת להפרעות רבות ברחובות הראשים. כמות כלי הרכב בבנגקוק גורמת לרמות גבוהות של זיהום אוויר, וליבוא נפט מוגבר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Traffic in Bangkok set to worsen in 2014, official warns באתר The Nation 16 בדצמבר 2013
35148486מטרופולין בנגקוק