מטה מאבק הנכים בישראל
מטה מאבק הנכים בישראל היא עמותה הפועלת למען אנשים עם מוגבלות בישראל. מטה המאבק התפרסם בשנת 2001, כאשר במשך 77 ימים ניהל הפגנה ושביתת שבת רבת משתתפים מול משרד האוצר והכנסת בדרישות שונות, שהמרכזית בהן הייתה השוואת קצבת הנכות לשכר המינימום[1]. מרבית דרישות המטה התקבלו אך לא דרישה זו. מאז היה המטה שותף לחקיקת חוקים שונים ולפעילויות שונות.
פעילות מטה מאבק הנכים בישראל
מטה מאבק הנכים בישראל פועל לשילובם המלא בחברה הישראלית של בעלי לקות חושיות, קוגניטיביות, תנועתיות ונפשיות, באמצעות פעילות במישור הפוליטי ובאמצעות פרויקטים לקידום חיים עצמאיים והגברת מודעות. המטה עוסק בייצוג נכים מול הממסד, טיפול בפניות ציבור הנכים ונתינת מידע על זכויותיו. המטה פועל בצורה אינטנסיבית לקידום חקיקה בכנסת שתביא לשוויון הזדמנויות לציבור הנכים בישראל, ושמירה על חוקים קיימים.
מפעולות מטה מאבק הנכים:
- קידום חוק לרון - המאפשר לנכים לצאת לעבודה ללא פגיעה בקצבאות הנכות, ובכך מעודד נכים ליציאה לעבודה והשתלבות בחברה.
- מאבק על הזכות לחניה בתל אביב בהתאם לחוק - עיריית תל אביב רושמת דוחות חניה ללא הבחנה בין רכב נכה בעל תג המפריע לתנועת הולכי רגל או כלי רכב, לבין כזה שאינו מפריע, כפי שהחוק דורש.
- פעילות מול המוסד לביטוח לאומי - המטה משתתף באופן קבוע בדיונים הנוגעים למתן סיוע לבעלי מוגבלויות ודרך הפעלתו.
היסטוריה
מטה מאבק הנכים עלה לתודעה האזרחית, כאשר בשנת 2001, במשך 77 ימים ניהל הפגנה רבת משתתפים ועוצמה אל מול משרד האוצר אשר הביאה להישגים רבים. הפגנה חשובה קודמת התרחשה ב-1990 למשך 35 יום.
בשביתה בשנת 2001, לנוכח הנחישות שהפגינו חברי המטה מול ממסד, זכתה ההפגנה לתמיכת הציבור הרחב, לרבות אנשי התקשורת, אנשי רוח, אמנים וחברי כנסת. ההסתדרות הכללית ויושב ראשה דאז, עמיר פרץ, תמכו בנכים במהלך ההפגנה וסיפקו מזון, שמיכות ומזרנים, ביגוד חם, כרזות ותרופות להם נזקקו המשתתפים. לאחר ההפגנה, ההסתדרות גם סיפקה למטה מאבק הנכים משרדים בבית ההסתדרות החדשה בתל אביב, המשמשים כמשרד ההנהלה הראשי.
בעקבות השביתה ממשלת אהוד ברק התגמשה עם ציבור הנכים בכמה וכמה עניינים. הוקמה ועדה ציבורית בראשות השופט אפרים לרון, לבדיקת צורכי הנכים ולקידום השתלבותם בקהילה, שהגישה את מסקנותיה ב-2005. הממשלה אימצה את ההמלצות, ולאחר דיונים ופשרות שהושגו בין הצדדים אושרו תיקונים בחוק ב-2008. התיקונים נועדו ליצור מנגנון חדש להבטחת הכנסתם של נכים שאיבדו את כושר העבודה, כך שהכנסתם מעבודה ומקיצבת הנכים תהיה גבוהה יותר מבעבר ולא תיפגע.[2] עם זאת, הדרישה המרכזית של המפגינים, השוואת קצבת הנכות לשכר המינימום, לא התקבלה.
מטה המאבק נתפס בעקבות השביתה כמיצג העיקרי של נכי התנועה האזרחיים בישראל, אך הוא לא הצליח לכנס לשורותיו קבוצות נכים בולטות אחדות כגון נכי צה"ל וציבור העיוורים והחירשים. למעשה, מיד אחרי אותה שביתה מול משרד האוצר החלה באותו מקום שביתה נפרדת של ציבור החירשים.
חברים בולטים
אריה צודקביץ
ערך מורחב – אריה צודקביץ
אריה צודקביץ היה היושב ראש הראשון וממייסדי מטה מאבק הנכים. ממקימי מפלגת פז למאבק הנכים (1984), וממובילי מאבק הנכים בישראל ב-1990 ושביתתם בחורף 2000–2001. זוכה פרס לאונור ולארי זוסמן למצוינות בתחום השירותים החברתיים בישראל (2003).
יואב קריים
- ערך מורחב – יואב קריים
יואב קריים הוא פעיל חברתי בולט למען זכויות הנכים בישראל. זכה לתשומת לב ציבורית כאשר בתור ילד נכה התראיין בנושא המתת חסד של תינוקות, וכאשר היה דובר מטה מאבק הנכים בזמן הפגנות הנכים של שנת 1999 ושנת 2001. היה מועמד מטעם מפלגת מרצ בבחירות לכנסת השש עשרה.
רוני שכטר
רוני שכטר מילא את מקומו של אריה צודקביץ כיושב ראש מטה מאבק הנכים מפברואר 2006. נבחר לתפקיד יושב ראש המטה מספר חודשים לאחר מכן ומילא תפקיד זה עד 2010. בעת כהונתו של זבולון אורלב כשר רווחה שימש שכטר יועץ מיוחד לענייני נכים במשרד הרווחה, במקביל להיותו חבר הנהלת מטה מאבק הנכים. בשנים אלו גם שימש כמשקיף בוועדת לרון ופעל לאחר מכן ליישום דוח ועדת לרון.
נעמי מורביה
נעמי מורביה היא פעילה חברתית ויושבת ראש מטה מאבק הנכים משנת 2010. מורביה הייתה בין המובילים לקידום חוק לרון המאפשר לנכים לצאת לעבודה ללא פגיעה בקצבאות הנכות, והיא אורחת קבועה בוועדות הכנסת השונות.
קישורים חיצוניים
- אתר מטה מאבק הנכים בישראל
- מטה מאבק הנכים בישראל, באתר גיידסטאר ישראל
- דברי נעמי מורביה על ההסכם למען הנכים, בעמוד הפייסבוק של מטה מאבק הנכים, 28 בספטמבר 2017
הערות שוליים
- ^ לירון מרוז, "נחכה לסילבן כמו שנאצר חיכה לרבין", באתר וואלה!, 18 בדצמבר 2001
- ^ יואב קריים, הבהרות והסברים לתיקון חוק לרון, באתר מטה מאבק הנכים
