המאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך כתוב כמו כתבה עיתונאית ולא כמו ערך אנציקלופדי. פירוט יתר וציטוטים רבים מידי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך כתוב כמו כתבה עיתונאית ולא כמו ערך אנציקלופדי. פירוט יתר וציטוטים רבים מידי. |
המאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום הוא מאבק שמנהלים ארגוני נכים לצד גורמים ציבוריים שונים בישראל. ב-2017–2018, התנהל המאבק על ידי הפגנות מחאה, חסימות כבישים, פעילות ברשתות חברתיות, משא ומתן עם ממשלת ישראל והצעות חוק בכנסת.[1]
בדצמבר 2017 עמדה קצבת נכות מלאה, לחסרי יכולת השתכרות, על 2,342 ש"ח,[2][3] ואליה הצטרפה, במקרה של אחוזי נכות רפואית גבוהים, קצבה חודשית נוספת שנעה בין 150 ל-450 ש"ח, כאשר שכר המינימום החודשי נקבע ל-5,300 ש"ח. לקצבה בשיעור מלא היו זכאים בעלי דרגת אי-כושר עבודה של 75% ומעלה, וזכאים לגמלה בשיעור חלקי קיבלו 1,400–1,700 ש"ח. גם לגביהם התנהל המאבק, כך שקצבתם תעלה בשיעור יחסי בהתאם לאחוז אשר לו הם זכאים מהגמלה. לאורך השנים, כ-80% ממקבלי קצבת נכות היו בעלי דרגת אי כושר מלאה.[4]
רקע
בינואר 2000 שכר המינימום בישראל היה 2,798 ש"ח,[5] וקצבת הנכות עמדה על 2,239 ש"ח, שהם כ-80% משכר המינימום. במסגרת תוכנית חירום כלכלית בשנת 2002 הוקפאה קצבת הנכות ולאחר מכן הוצמדה הקצבה למדד המחירים לצרכן. בעקבות כך גובה קצבת הנכות הבסיסית לא השתנה כמעט. כך, בשנת 2007 הייתה קצבת הנכות בישראל אחת הנמוכות במדינות ה-OECD, היא דורגה במקום 26 מתוך 31 מדינות. בבדיקה שערך OECD בשנה זו נמצא גם כי קצבת הנכות הממוצעת לנפש בישראל נמוכה בכ-80% אחוזים מהקצבה הממוצעת לנפש במדינות ה-OECD.[6] בשנת 2017 עמדה הקצבה על 2,342 ש"ח, מול שכר מינימום בגובה 5,300 ש"ח. ישנם נכים אשר הוסיפו להם זכאות לקצבה חודשית נוספת (קח"ן) בשיעור של בין 150 ל-450 ש"ח. עם זאת, מרביתם של הנכים הזכאים לקצבת נכות מלאה והתלויים בה לצמיתות בשל אי כושר עבודה, אינם מקבלים כל קצבה נוספת אחרת. אלו אשר מקבלים קצבה ייעודית נוספת מקבלים אותה לצרכים מיוחדים כגון סיעוד או ניידות וגם היא אינה מכסה את העלויות אליהן היא מיועדת.
דו"ח של מינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, מצא כי בין השנים 2002 - 2014 שיעור העוני של נכים בישראל גדל פי ארבעה לעומת הגידול בשיעור העוני בכלל האוכלוסייה. הדו"ח בדק גם את עומק העוני, ומצא החרפה בו בשעורים גבוהים עוד יותר.[7] בעתירה שהגישו ארגוני נכים לבג"ץ בשנת 2017 צוין כי ב-16 השנים נשחקה קצבת הנכות מול כל הממדים המקובלים: ב-25% מול מדד המחירים לצרכן; ב-42% מול השכר הממוצע במשק; ב-214% מול מדד מחירי הדיור, ב-70% מול מדד יוקר השכירות; ב-50% מול קו העוני.[8] החל מהכנסת ה-17 הונחו מימין משמאל הצעות חוק המבקשות להשוות את קצבת הנכות הבסיסית לשכר המינימום[9][10] ובכנסת העשרים חלקם הבשילו לכדי הצעות החוק.
ועדות, יוזמות חקיקה ופעילות ציבורית בימי הכנסת העשרים
שנת 2015
בינואר 2015 החל קמפיין מחאה ארצי בשם "נכה, לא חצי בן אדם", במחאה על שחיקת קצבת הנכות. הקמפיין תפס תאוצה דרך הרשתות החברתיות. הוא זכה לסיקור תקשורתי[11][12] והשתתפות אישי ציבור ואמנים רבים. קדמה לו פעילותם של ארגונים שונים ובראשם ארגון מטה הפעולה של הנכים בישראל, אשר קיים פעולות מחאה מול משרדי הממשלה בדרישה להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום. נקודת ציון השמה את הסלוגן בהקשר קרוב, נרשמה כבר ב-18 בנובמבר 2014, כשהופיע משה רוטמן מזכ"ל ארגון טען בוועדה בכנסת: ”מדינה שקובעת ששכר המינימום הוא 4,300 ₪ צנועים מצפה מנכה שיתקיים מ-2,300 שח. מה הוא, חצי בנאדם?”.[13]
נכים רבים מטופלים על ידי עובדים זרים. עלויות העסקת עובד זר תלויות בגובה שכר המינימום, והעלאתו משפיעה מיידית על הנכים התלויים בהם. מאחר שהקצבה המיועדת לכך אינה מספיקה לכדי מחצית מהדרוש, נזקקים אותם נכים להשלים ההוצאה מתוך גמלת הקיום הבסיסית שלהם, הלוא היא קצבת נכות כללית.
עם זאת, דרישות המאבק על השוואת הקצבה הבסיסית לשכר המינימום נוגעת מיסודה לכל הנכים אשר הוגדרו כמחוסרי כושר עבודה מלא לצמיתות גם מי שאינם סיעודיים. אלו לטענתם אינם יכולים להתקיים בכבוד המינימלי מקצבה בשיעור כזה, כנכים וחולים שיכולתם להתפרנס בעצמם פגועה בצורה חמורה, ולמעשה אצל רובם פגועה לחלוטין. מה עוד שהיא עברה שחיקה ניכרת מול עליות מדדי הקיום. לכן דרישתם היא להשוותה לשכר המינימום ולהצמידה אליו.
לאחר הבחירות ועם פתיחת הכנסת העשרים במרץ 2015, קיבלו עשרות נכים ופעילים חברתיים את חברי הכנסת הבאים למשכן בפרחים וניירות עמדה אשר הוגשו לכל אחד מהם אישית.[14] זאת לאחר ששבועיים קודם לכן השתתפו הם לצד ארגונים חברתיים אחרים בצעדה אל בית הנשיא מתל אביב לירושלים.[15] בראשית הכנסת העשרים הונחו מספר פעמים הצעות חוק לתיקון חוק הביטוח הלאומי להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום,[16] אך אלו לא עברו את הקריאה הטרומית או הוסרו. מחודש מאי 2015 ואילך נערכו עצרות מחאה בתל אביב ובירושלים וחלקן כללו חסימות כבישים.[17] בדצמבר 2015 העלה חבר הכנסת אילן גילאון הצעת חוק להשוואת הקצבאות לשכר המינימום, אשר נפלה על חודו של קול.[18]
שנת 2016
בינואר 2016 הציגה חברת הכנסת נאוה בוקר הצעת חוק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום אשר חתמו עליה 82 חברי כנסת מתוך כ-90 הרשאים לחתום עליה.[19] ההבדל בינה ובין הצעת החוק הקודמות, היה החרגת בעלי הכנסות מביטוחים פרטיים כך שאלו לא יקבלו תוספת לקצבה אם יש להם הכנסה ביטוחית אחרת מעל לגובה שכר המינימום. בכך עלותה התקציבית של הצעה זו הייתה קטנה יותר. ההצעה לא הוגשה בכנסת והועברה לוועדת השרים לענייני חקיקה כדי להציגה כהצעת חוק ממשלתית, אך הדיון עליה נדחה פעמים רבות.[20][21]
ב-16 במרץ פתח דוד מזרחי, בן לשני הורים נכים, בשביתת רעב והקים אוהל בגן וואהל לוורדים שמול הכנסת. מספר ימים לאחר מכן "מטה הפעולה של הנכים" הצטרף לשביתת הרעב, לאור דחייה נוספת של הצעת החוק של נאוה בוקר.[22][23] לאחר כ-10 ימים הופסקה שביתת הרעב מחשש לאובדן חיי אדם, לאחר שנכה סיעודית שהשתתפה בה, אושפזה בפעם השלישית בתוך שבוע וחצי. לאחר הפסקת שביתת הרעב הקימו הנכים אוהל מחאה בכיכר רבין בתל אביב. בתקופה זו הודיעה צפרא דוויק, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, כי הם תומכים במאבק הנכים להשוואת הקצבה. העובדים הסוציאליים הצטרפו להפגנות ולהבעות תמיכה חוזרות ברשתות החברתיות.
ממרץ 2016, לאורך חודשים, התקיימו עצרות נכים מרובות משתתפים בירושלים ותל אביב, כאשר ברבים מהן השתתפו חברי כנסת. כך למשל בעצרת מול משרד האוצר יצאו אל הנכים ונאמו תריסר מהם מדב חנין ועד בצלאל סמוטריץ'[24] ובהפגנות מקומיות נוספות ברחבי הארץ. תוכניתה של סיוון כהן "הכל כלול" בערוץ 10 החלה ללוות את מאבקם מדי שבוע. לה קדמו תוכניות אחרות כמו הצינור עם גיא לרר ותוכניותיהם של נתן זהבי וגבי גזית ב-103FM והבוקר של קשת עם יואב לימור וגלית גוטמן.[11]
ביולי 2016 הגיש חבר הכנסת יואב בן צור הצעת חוק לפיה יוגדר שיעורה של הקצבה בשנה הבאה כ-55% משכר המינימום, ובכל שנה יגדל שיעורה ב-5% כך שבתוך 10 שנים תעמוד הקצבה על שיעור 100% משכר המינימום באותה עת.[25] יוזמתו עוררה תגובות קשות בקרב חלק מהנכים אשר ראו בכך פגיעה בהצעות החוק הקיימות בפחות פעימות. בתגובה בן צור הבהיר כי הצעתו אינה במקום ההצעות הקיימות, בהן הוא תומך, אלא רק במקרה והן יפלו בשל קשיים תקציביים.[26]
בספטמבר 2016, לקראת סגירת אישורי התקציב השנתי, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה להעביר לנכים 300 מיליון שקלים. ארגוני הנכים דרשו שהכסף יחולק בשווה בין כל זכאי הגמלה כך שבפועל מינואר 2017 עלתה קצבתם בכ-78 ש"ח. בתגובה למענה הממשלה לסוגיית מצב הקצבאות, יצאו ארגוני הנכים בחזית מאוחדת למחאה אשר נפתחה ב"מצעד המיליונרים" אותה קיימו בתוך קניון עזריאלי בנוכחות חברי כנסת.[27] גם מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נמסר בתגובה "אנו סבורים כי הסכום הוא מזערי וכי קצבאות הנכות היום לא מאפשרות לאדם חיים בכבוד ולצאת מקו העוני. לצערנו, הקצבה נשחקה עם השנים כשהוצמדה למדד ויש צורך לפתח פתרון רחב ומעמיק יותר לבעיה העומדת על הפרק".
עם סגירת התקציב בתום השנה ציין שר האוצר כי התוספת הזו איננה כמענה לסוגיה אשר תטופל בתקציב הבא. עם זאת ארגוני הנכים החריפו את מאבקם בדרישה לקידום הצעות החוק ולקיום דיונים ציבוריים מסודרים עליה.
ב-7 בדצמבר 2016 אישרה הכנסת בקריאה טרומית, ברוב של 42 תומכים מול 39 מתנגדים, הצעת חוק של חבר הכנסת אילן גילאון להשוואת קצבת הנכות הבסיסית לשכר המינימום. החוק הועלה על רקע היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות שחל באותו שבוע. לפני העלאת ההצעה הקריא שר הרווחה, חיים כץ, את התנגדות הממשלה לאור העלות הגבוהה, כ-6.8 מילארד ש"ח לשנתיים. לאחר מכן יצא כץ מהמליאה יחד עם חברי הכנסת נאוה בוקר ואורן חזן על מנת שלא להשתתף בהצבעה. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, נמנע. בכך היה הפסד הצבעתי נדיר לקואליציה. בתגובה לתוצאות ההצבעה העניש יו"ר הקואליציה דוד ביטן את ח"כ בוקר על היעדרותה, שלא תוכל להגיש הצעות חוק במשך חודש.[28] אך בהוראת הממשלה נמנעים לאורך זמן רב להעביר את החוק להמשך עבודה בוועדות.
שנת 2017
בפברואר 2017 מינה שר האוצר משה כחלון את פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, לראש ועדה לבחינת נושא קצבאות הנכים.
במרץ יו"ר הקואליציה דוד ביטן שהוא יתנגד להפחתת המיסים שתכננה הממשלה, עד אשר יתקצבו תקציב להעלאת קצבאות הנכים.[29] למרות זאת יחסי הציבור אליו נותר חשדני. הוא זכה לקריאות גנאי כשהגיע להפגנת הנכים בכיכר חורב בחיפה, מפעילים שקבלו על התנגדותו בהצבעת החוק בנושא. מספר ימים לאחר מכן אף הוצג לצד חברי ליכוד אחרים בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" כמי שמתנהגים אל הנכים בזלזול ובחוסר רגישות.[30]
ב-26 באפריל 2017 לקראת פתיחת המושב השלישי של הכנסת ופרסום המלצות ועדת זליכה, פורסם מכתב אל שר האוצר כחלון כעצומה מטעם קואליציית ארגוני הזכות לבריאות, עליו היו חתומים ראשי 62 ארגונים חברתיים בולטים העוסקים בסיוע ייחודי בתחומי הבריאות לחולים נכים ומוגבלים ובו הם ביקשו בין היתר כך: ”אנו החתומים מטה... קוראים לשר האוצר ח"כ משה כחלון, לעשות צעד אמיץ ולהוציא את הנכים במדינת ישראל ממצב של עוני מרוד לקיום כלכלי נאות. היום ולא בעוד 5 שנים!”.[31] ב-30 באפריל פורסמו המלצות דו"ח ועדת זליכה במלואן.[32] במאי הוצג בתקשורת רשמית כי ראש הממשלה מינה ועדה חדשה בראשות פרופ' אבי שמחון לבחינת הנושא. שמחון התנער מכל קשר לוועדת זליכה ועבודתה.
לאור הקמת הוועדה החדשה הסלים מאבק הנכים וחל מפנה בעצימות ותדירות ההפגנות וחסימות הכבישים. חסימות בנתיבי איילון גררו תגובה קשה מצד וכללה מעצרים.[33]
ב-6 ביוני הגישו ארגון הגג של הנכים, ארגון נכה, לא חצי בן אדם והשופטות בדימוס ברכה אופיר-תום וציפורה ברון עתירה לבג"ץ בדרישה להשוות את קצבת הנכות לגובה שכר המינימום. העתירה הוגשה כנגד שר הרווחה חיים כץ, שר האוצר משה כחלון, המוסד לביטוח לאומי והכנסת.[34]
ב-22 ביוני 2017 כינסו נציגי כל סיעות הכנסת מסיבת עיתונאים בה הציגו את מתווה הח"כים לפתרון משבר הקצבאות. חלק מארגוני הנכים הביעו התנגדות נמרצת למתווה ואף החלו להפגין מול ביתו של יוזם המתווה דוד ביטן.
לקראת ראש השנה ה'תשע"ח, לאור הסחבת המתמשכת, חתמו עשרות חברי כנסת על דרישה מיו"ר הכנסת לקיים ישיבת מליאה בתוך פגרת הקיץ. לכן בכ"ז באלול ה'תשע"ז, 18 בספטמבר, נערכה ישיבת מיוחדת בנושא – "התעללות הממשלה בנכים".[35] באותו זמן נכים רבים הפגינו מחוץ למשכן הכנסת ונכחו במליאה וישיבות סיעה.[36] בישיבת המליאה השתתפו מרבית סיעות הבית שהסכימו על הצורך בשיפור גובה קצבת הנכות ובהתחייבות שהחקיקה תבוצע מיד לאחר החגים. הישיבה הסתיימה בהצבעה של 49 קולות ללא מתנגדים להעביר את הנושא לדיון באחת מוועדות הכנסת. ב-6 בנובמבר, הודיעה סיעת המחנה הציוני שהם הגישו הצעת חוק לקיום ההסכם שהיה עם הממשלה, מאחר שהממשלה המשיכה להתמהמה מלממש אותו בחקיקה כפי שהתחייבה.[37] ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה בחודש את הדיון בהצעת החוק.
ועדת זליכה
בעקבות הדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, מינה באמצע פברואר 2017 שר האוצר, משה כחלון, בשיתוף[דרושה הבהרה] עם עמותת נכה, לא חצי בן אדם את ירון זליכה לעמוד בראש ועדה מיוחדת שתבחן העלאה של קצבאות הנכות. בוועדה היו חברים בנוסף, גם יועצת שר האוצר, עו"ד ענבר יחזקאלי בליליוס ויועץ שר הרווחה אילן מרסיאנו.
נציב לשוויון בעלי מוגבלויות במשרד המשפטים, אברמי תורם, העביר נייר עמדה בקריאה לבצע שינוי עומק מהותי בקצבאות הנכות. נכתב בה ש-"המגמה של העמקת העוני, הפערים ואי השוויון בקרב מקבלי קצבה רק הלכה והתחזקה ובמבנה הקצבה הנוכחי היא עלולה אף להחריף תוך זמן קצר. ...יש צורך בעדכון משמעותי של גובה הקצבה וזאת בבחינת 'עזרה ראשונה דחופה' על מנת להתמודד עם גידול הפערים, העמקת אי השוויון והעוני בקרב מקבלי הקצבה. כמו כן חשוב מאוד לשנות את שיטת ההצמדה כך שלא נמצא בפני שוקת שבורה בעניין זה כל כמה שנים. כמו כן אנו חושבים שאת התוספת שנדרשת כעת יש להעביר באופן חד ומהיר ולא בפריסה על פני תקופה ארוכה מדי. זאת במקביל לבחינה מעמיקה בדבר עריכת שינויי משמעותי במבנה הקצבה" וכן ש-"קצבת הנכות נוסדה על תפיסות וערכים ששררו בשנות השבעים של המאה שעברה אך אינם מותאמים למציאות כיום".[38]
במאי 2017 המליץ זליכה על הגדלה של קצבת הנכות ל-4,000 ש"ח בחודש בשלוש פעימות, הצמדת הקצבה למדד המחירים לצרכן בתוספת של אחוז אחד, העלאת הדיסרגרד (הסכום המותר להשתכרות לפני קיזוז של הקצבה) לגובה שכר המינימום, השוואה של שכר מטפל (עובד סיעוד) לשכר המינימום, תוספת לקצבת זקנה לנכים והגדלת טווח הזכאים לקצבת ניידות והערות ומלצות נוספות רבות.[39][40]
מתווה ביטן / מתווה הח"כים
ב-22 ביוני 2017 התכנסו נציגי כל סיעות הכנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה בבית סוקולוב ביוזמת יו"ר הקואליציה דוד ביטן. מפגן קונצנזוס מלא שהוא כשלעצמו דבר לא שגרתי בדברי ימי הכנסת. במסיבת עיתונאים חזר וציין ביטן שהקצבאות נמוכות וכמעט ולא עלו כ-15 שנה. בדבריו הציג ביטן מתווה בשמן של כל סיעות הכנסת לפיו יועלו קצבאות הנכים לסכום של 4,000 ש"ח במשך שלוש פעימות החל מינואר 2018. כאשר כבר בפעימה הראשונה תעמוד הקצבה על סך של כ-3,200 שקלים. בנוסף לכך הנכים בעלי נכות הרפואית של 90 אחוז יקבלו את הסכום המלא של 4,000 ש"ח כבר בפעימה הראשונה. עוד הדגיש ביטן את החשיבות שהמתווה נותן להצמדת הקצבה. את נושא שיטת ההצמדה השאירו פתוח בשל מספר הצעות הצמדה שנשקלו בהן הצמדה לשכר הממוצע במשק כפי שהיה בעבר או לשכר המינימום. באשר לחוק לרון, לפי המתווה יעלה גובה השכר שמותר להשתכר בלי שהקצבה תיפגע לסכום של 4,200 ש"ח. בנוגע למקור התקציבי אישר ביטן שהוקצע לכך סכום של כ-4 מיליארד ש"ח.[41]
מאוחר יותר הסביר ביטן שהכוונה היא להעביר את המתווה בהצעת חוק ממשלתית אבל אם יהיה שיהוי בדבר, הכנסת תעביר אותו בהצעת חוק פרטית. שהעלאה בסוף הפעימות ב-2020 תהיה בשווה לכל זכאי הקצבה, בבסיס התקציב ובהצמדה לשכר המינימום. בהתייחסו לשאלות אודות ועדת שמחון אמר ביטן כי שמחון חרג מהמנדט שניתן לו, ושיש לזכור שבעניין הזה הכנסת היא הריבון. עוד ביקר ביטן את שמחון והאשימו שהוא מתייחס אל הנכים כאל שקופים. כמו כן הבהיר שבשלב זה המדינה איננה יכולה לעמוד תקציבית בקצבה בגובה שכר מינימום.[42]
תגובות למתווה ביטן:
מטה המאבק וארגונים נוספים ביקרו את המתווה בכך שהוא נקבע בלא התייעצות עם ארגוני הנכים. על כך שעושים הפליה בין הנכים. על כך שגובה השכר שמותר להשתכר מעבודה נמוך משכר המינימום דבר הפוגע בסיכוייהם של הנכים להשתלב בעבודה בדומה למי שאינם נכים.[43] ארגוני הנכים המתנגדים בהם מטה המאבק יצאו להפגנות ברישיון מול בית ראש הממשלה, בגשר המיתרים בירושלים, מול ביתו של דוד ביטן בראשון לציון ובמקומות נוספים.
לעומת זאת ארגון נכה לא חצי בן אדם בירך על המתווה ואמר: "זהו יום טוב לנכים, עכשיו נכה לא יהיה חצי בן אדם אלא 80% בן אדם, עד שנעלה את הקצבה לגובה שכר המינימום". כמו כן יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ציין שהוא מברך על המתווה.
ועדת שמחון
ביולי 2016[44] ביקש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מפרופ' אבי שמחון ראש המועצה הלאומית לכלכלה וצוותו במשרד ראש הממשלה לעסוק בסוגיית קצבאות הנכים. אולם במאי 2017 לאחר הצגת דוח זליכה המלא לציבור, הוצג שמחון כיו"ר ועדה נוספת עם נציגים ממשרד האוצר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי.[45] לאחר חודש לאור פרסומים חלקיים של המתווה הצפוי, שהיה נמוך ושונה מאוד ממתווה זליכה. בשל היעדר אינפורמציה על המתווה הוצגו בתקשורת הסברים בעלי פערי מידע רבים וסותרים. בעיקרו סכום הקצבה לנכה על פי מתווה זה יהיה 3,200 ש"ח לחודש ויינתן לנכים בשיעור 75% ומעלה המוגדרים כעניים, כאשר הדיסרגרד בהשתכרות יופחת מ-5,300 ש"ח ל-4,200 ש"ח.[46]
עם הקמת ועדת שמחון החלו מספר ארגוני נכים להגיב בחסימות חוזרות ונשנות של כבישים מרכזיים בישראל כנתיבי איילון, הכניסה לנתב"ג מכביש 1, כביש 4, צומת רעננה, כביש החוף והכניסה לירושלים (צומת שדרות ויצמן, שדרות שז"ר ורחוב ירמיהו).[47] טענת המפגינים הייתה כי במשך עשרות שנים הם הפגינו מול הכנסת, משרד האוצר ובצדי הדרכים, אך הממשלה והציבור התעלמו מדרישותיהם, ולכן נאלצו לפנות לחסימות כבישים. בתחילה, משטרת ישראל לא נקטה בפעילות אכיפה יזומה נגד חסימות הכבישים,[48] אך עם התגברות ההפרעות לתנועה, החלה המשטרה לנקוט ביד קשה יותר וחלק מהחסימות כללו עימותים בין המשטרה לנכים, ומספר נכים נעצרו.[49] בספטמבר 2017 הוציאה המשטרה הודעה בה נמסר, כי לא תאפשר יותר חסימת כבישים בהפגנות, ותקנוס מפגינים שיחסמו צירי תנועה.[50]
שבוע לפני הגשת המלצות הביניים של ועדת שמחון, עתרו ארגוני נכים לבג"ץ בעקבות הדחייה בהעלאת הקצבאות.[34] המדינה טענה בתגובתה לעתירה, כי העותרים לא הוכיחו שקצבת הנכות בגובה 2,342 ש"ח בחודש איננה מאפשרת את הזכות לקיום אנושי בכבוד.[51]
המשא ומתן בהסתדרות
לקראת סוף ספטמבר 2017 ביקשה נעמי מורביה, יושבת ראש מטה מאבק הנכים בישראל, השוכן בבית הוועד הפועל של ההסתדרות בתל אביב, עזרה מיושב ראש ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מול הממשלה.[52] בעקבות פנייתה כינס ניסנקורן ב-29 בספטמבר פגישה לילית של נציגי ארגוני הנכים איתו, עם חברי הכנסת גילאון ודוד ביטן, ועם שמחון. אחרי 12 שעות של משא ומתן עד שעות הבוקר, שבמהלכו פרש מהדיון יהודה דורון, נציג ארגון נכי הפוליו, ונותר בדיון ד"ר עמיחי תמיר מארגון 'ה-נכים' שהתנגד למתווה, הוסכם על תוספת לקצבת הנכות בארבע פעימות עד 2021, כך שהקצבה הסופית תהיה 3,800 עד 4,000 ש"ח לנכים ו-4,050 ש"ח ל-30 אלף נכים מעל ל-80% נכות רפואית. סכום הדיסרגרד יועלה בשתי פעימות ל-4,000 ש"ח בינואר 2018 ול-4,300 ש"ח בינואר 2019.[53] העלות התקציבית של המתווה הייתה 4.2 מיליארד ש"ח, והוסכם על תוספת של 340 ש"ח לכלל הנכים ושל 540 ש"ח לנכים קשים החל מינואר 2018. ב-1 באוקטובר טען שמחון כי הממשלה יכולה להתחייב על תוספת של 1.3 מיליארד ש"ח בלבד לשנת 2018, ואיננה מתחייבת לשנים הבאות.[54] שמחון הסביר כי תוכנת הנומרטור מגבילה את התחייבות הממשלה ללא סעיף תקציבי מתאים,[55] ומכאן חוסר האפשרות להתחייב על 4.2 מיליארד ש"ח.
התנגדות להבנות בהסתדרות
דברי שמחון על היעדר האפשרות להתחייב מעבר לפעימה הראשונה, לצד התוספת הנמוכה הצפויה בינואר 2018, ארבע פעימות עד 2021 ודיפרנציאליות נוספת לזו הקיימת בין מקבלי הקצבאות, גרמו לחלק מארגוני הנכים להתנער מהמתווה. התמנגדים המשכו לחסום כבישים ברחבי הארץ.[56][57] ב-3 באוקטובר 2017 הם חסמו שתי כניסות לנמל אשדוד למשך חמש שעות, וגרמו לנזקים כספיים כבדים.[58] ב-9 באוקטובר, התארחו נציגי הנכים אצל נשיא המדינה ראובן ריבלין.[59] לאחר מכן נסעו הנכים והפגינו מול ביתו של שר הפנים, אריה דרעי, ומשם נסעו למחות מול בית ראש הממשלה ברחוב בלפור. משם עברו הנכים לכיכר צרפת, וחסמו אותה לתנועת רכב. ב-15 באוקטובר, לראשונה בשיתוף נציגים מנכי צה"ל, שיבשו הנכים את התנועה דרומה בכביש החוף ליד נתניה, על ידי נסיעה איטית בכביש, באישור ובתיאום עם המשטרה.[60]
ב-17 באוקטובר נציגי הנכים נסעו לאט בכביש 1 לירושלים וגרמו עומסי תנועה כבדים. כשהגיעו לבית ראש הממשלה הם חסמו את שער הכניסה הדרומי.[61] ניקול ראידמן הגיעה למקום ועוררה סערה תקשורתית כשנתנה 2,000 ש"ח לאחת מהפעילות.[62] לאחר מכן חסמו מספר מוקדים בירושלים.[63]
פתיחת מושב הכנסת הרביעי
עם חזרת הכנסת למושב החורף ב-23 באוקטובר 2017, הקימו נכים מ-18 ארגונים מאהל מחאה מול הכנסת.[64] באותה תקופה חלה רגיעה יחסית בחסימות הכבישים, והארגונים החלו בחסימות מתקנים אסטרטגיים בהם בתי הזיקוק בחיפה, נמל אשדוד ואף ניסיון חסימת רכבת משא.[65][66] אחת הסוגיות הפתוחות בהן המשיכו לדון בעקבות מזכר של ארגוני ההתנגדות, הייתה שאלת הנכים שעתידים לצאת לגמלאות מינואר 18 ואילך וכן שאלת אלו שכבר הגיעו לגיל זקנה לפני כן.
ב-13 בנובמבר 2017 המשיך ארגון "נכה לא חצי בן אדם" את העתירה הנידונה בבג"ץ באמצעות מתן תגובה לתשובת המדינה. החזרת העתירה להמשך ההליכים בבג"ץ נעשתה בעקבות עיכוב הליכי החקיקה שהובטחו לעיגון ההבנות עליהם הסכימו במתווה ההסתדרות.[67] ב-15 בנובמבר נפגש לראשונה ראש הממשלה עם כמה מארגוני הנכים המתנגדים למתווה ההסתדרות, אשר מסרו לו את עמדותיהם.[68]
ב-19 בנובמבר חודשו חסימות הכבישים בבירה על ידי הארגונים המתנגדים. גם תומכי המתווה פרסמו הודעות לתקשורת בהן הוסבר בין היתר: "איש איננו יודע היכן הדברים עומדים ואף גרוע מכך - האם תהליך החקיקה אכן יסתיים בזמן כדי שהמוסד לביטוח לאומי יוכל לבצע". מטה המאבק בראשות מורביה, הבהירו אף הם: "באם לא יוגש תזכיר החוק ויחל הליך החקיקה כפי שהובטח עד 30 בנובמבר, אנו חוזרים למאבק במלוא העוצמה, כשכל אלפי החברים במטה המאבק, העמותות והארגונים התומכים בעמדתנו יעמדו לצידנו. הפעם אנחנו באמת נסגור לחלוטין את המדינה".[69]
ב-25 בנובמבר פורסם מתווה עם שינויים על ידי השר חיים כץ שר העבודה והרווחה ועל יישום כל חקיקה שתתקבל בנושא.[70]
ב-29 בנובמבר נקבע מועד הדיון הראשון של ועדת הרווחה על תיקון חוק הביטוח הלאומי ל-5 בדצמבר. בהתאם לקביעת הכנסת בדיון הפגרה, שיש להעביר את הצעת החוק של גילאון לדיון בוועדה.
מהלך חקיקה ביוזמת הממשלה
ב-26 בנובמבר 2017 פורסם תזכיר חוק להגדלת קצבת הנכות[71] ובינואר 2018 פורסם לו תזכיר חלופי.[72] אף שהתזכיר נכלל בדיוני תקציב המדינה לשנת 2019, לתיקון זה מוצעת תחולה למפרע מתחילת 2018. עלות התיקון המוצעת בתזכיר זה היא כ-2.05 מיליארד ש"ח לעומת כ-1.7 מיליארד ש"ח בתזכיר הקודם. ב-31 בינואר 2018 הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת ועברה בקריאה ראשונה ברוב של 90 ח"כים וללא מתנגדים.[73]
קישורים חיצוניים
איתן גליקמן, מפגינה אנושיות, באתר "ידיעות אחרונות", 5 בספטמבר 2017- עינת קדם, המספרים האמיתיים מאחורי מחאת הנכים, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2017
- מוריה דביר, פרויקט מיוחד: 2,342 יומן מחאה, באתר תאגיד השידור הישראלי
- המערכת עם מיקי חיימוביץ', עונה 5 פרק 3 - "הנכים הופכים לפנתרים", 2 בינואר 2018
הערות שוליים
- ^ אבי כהן, זו מלחמת השחרור שלנו, באתר ישראל היום, 13 ביוני 2017
- ^ מקצבתו של מי שאין לו הכנסה אחרת מנוכים דמי ביטוח בריאות בסך 103 ש"ח.
- ^ פירוט הקצבה בחלוקה דיפרנציאלית לפי דרגת הנכות של המוסד לביטוח לאומי, נכות כללית – מהם סכומי קצבת נכות, באתר המוסד לביטוח לאומי, 1 בינואר 2018
- ^ פינטו, אופיר. "מקבלי קצבת נכות בשנת 2015 ,"המוסד לביטוח לאומי, אוקטובר 2016 .עמוד 9.
- ^ נתוני שכר המינימום לפי שנים משנת 1997 ועד היום, באתר הביטוח הלאומי
- ^ שלי לוי, קצבת נכות כללית בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 2 בנובמבר 2010
- ^ לי ירון, תוך עשור, שיעור הנכים העניים גדל פי ארבעה בהשוואה לעוני בכלל האוכלוסייה, באתר הארץ, 23 במרץ 2017
- ^ טל כרמון, ארגוני הנכים עתרו לבג"ץ בדרישה להשוות את קצבת הנכות לגובה שכר המינימום, באתר דבר-ראשון, 6 ביוני 2017
- ^ על ידי חברת הכנסת נאדיה חילו (פ/4070/17), על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/823/18; פ/20/19), הצעות זהות להשוואת הקצבה
- ^ על ידי חבר הכנסת צבי הנדל (פ/3790/17), הצעה הדומה בעיקרה אך איננה זהה לבקשה להשוות את הקצבה
- ^ 11.0 11.1 מחאת הנכים ברשת:"נכה, לא חצי בן אדם", באתר מאקו, 18 בינואר 2015
- ^ אלינור פוקס, למה הקהל השתתק כשטל פרידמן סיפר בדיחה?, באתר מאקו, 5 במרץ 2015
- ^ חדשות הוועדה: הוועדה המיוחדת להעסקת עובדים זרים, 18 בנובמבר 2014, כ"ה בחשון תשע"ה
- ^ האירוע (האיוונט) ברשת החברתית פייסבוק, 31 במרץ 2015
- ^ סרטון שפרסם Barak Levi Segal בדף הפייסבוק נצעד אל הנשיא
- ^ דב חנין (פ/20/987), אילן גילאון (פ/20/987) ועוד
- ^ חדשות 0404 בפייסבוק, חסימת כביש ליד עזריאלי יולי 2015
- ^ נדחה בטרומית: השוואת קצבת נכות לשכר המינימום, באתר הכנסת, 2 בדצמבר 2015
- ^ שרים וסגני שרים אינם רשאים לחתום על הצעות חוק פרטיות. סעיף 2.2. במסמך הליך החקיקה של הכנסת
- ^ עמר כהן, החוק שכולם מסכימים עליו?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בפברואר 2017
- ^ לי ירון, ועדת השרים דחתה את הדיון בהצעה להעלאת קצבאות הנכים; האוצר מגבש חלופה, באתר הארץ, 6 בפברואר 2017
- ^ לי ירון, נכים פתחו בשביתת רעב לאחר שהשרים דחו דיון על הגדלת קצבתם בפעם השלישית, באתר הארץ, 19 במרץ 2016
- ^ מורן שכניק, מבט – עשרות נכים ונכות פתחו בשביתת רעב במאבקם למען העלאת קצבאות הנכות, בערוץ יוטיוב של תאגיד כאן, 20 במרץ 2016
- ^ דבריו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' בהפגנת הנכים מול משרד האוצר בירושלים ב-29 במרץ 2016
- ^ הכנסת העשרים, יוזם: חבר הכנסת יואב בן צור, הצעת חוק הביטוח הלאומי - (תיקון השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התשע"ו-2016, תיקון סעיף 200
- ^ הבהרתו של ח"כ בן צור בדף הפייסבוק שלו, 31 ביולי 2016
- ^ שידור ישיר מצעדת מחאת המיליונרים בקניון עזריאלי וחסימות הכבישים בסמוך לו ב-4 בספטמבר 2016, בדף הפייסבוק של סמיון גרפמן ובצילומו
- ^ חיים לוינסון, לי ירון, ח"כים מהקואליציה יצאו מהמליאה - והכפלת קצבאות הנכות אושרה בקריאה טרומית, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2016;
שחר אילן, כישלון לקואליציה: חוק השוואת קצבת הנכות לשכר מינימום אושר בקריאה טרומית, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2016 - ^ "הפחתת מיסים לא תעבור בוועדת הכספים ללא העלאת קצבאות הנכים", ראיון ברדיו קול-חי, 14 במרץ 2017
- ^ דוד ביטן ומיקי זוהר נותנים עבודה, 26 באפריל 2017 בדף הפייסבוק של התוכנית "ארץ נהדרת". (זאת על רקע אירוע דומה שנרשם מוקדם יותר באותו יום של ההפגנה בחיפה, בעת ישיבת וועדה בכנסת, בו נהגו כמה חברי הכנסת בחוסר איפוק כלפי זעקת משפחות שכולות בדיון).
- ^ מכתבם של קואליציית ארגוני הזכות לבריאות שנשלח לשר האוצר ב-26 באפריל 2017
- ^ דו"ח זליכה המלא מסמך מקור - חתום, 20 עמ'
- ^ איתי בלומנטל, הפגנת הנכים: שובשה התנועה בנתיבי איילון, באתר ynet, 18 במאי 2017
- ^ 34.0 34.1 לי ירון, ארגוני הנכים עתרו לבג"ץ נגד המדינה בעקבות הדחייה בהעלאת הקצבאות, באתר הארץ, 6 ביוני 2017
- ^ ישיבת המליאה מספר 261, כ"ז באלול תשע"ז, 18 בספטמבר 2017
- ^ אודליה דהן כחליה, ערוץ הכנסת - דיון פגרה מיוחד בנושא מאבק הנכים 18.9.17, בערוץ הכנסת באתר יוטיוב
- ^ צבי זרחיה, "נאלץ את הממשלה למצוא פתרון לנכים": הצעת החוק החדשה של המחנ"צ, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2017
- ^ יובל בגנו, "עדכון משמעותי של גובה הקצבה הוא בבחינת עזרה ראשונה דחופה", בעיתון מעריב, 4 באפריל 2017
- ^ לי ירון, הדו"ח הסופי של ועדת זליכה: קצבת הנכות תגדל מדי שנה, נכים עובדים יתוגמלו, באתר הארץ, 14 במאי 2017
- ^ מסמך דו"ח זליכה המלא 30 באפריל 2017
- ^ יובל בגנו, "גיבשנו חזית אחידה": קצבת הנכות תעלה ל-4000 ש"ח, באתר מעריב, 22 יוני 2017
- ^ ערוץ הכנסת - דוד ביטן על קצבאות הנכים: " בינואר יתחיל הביצוע, נקודה!", בערוץ הכנסת באתר יוטיוב, 18 בספטמבר 2017
- ^ דוד ביטן ונעמי מורביה בריאיון עם אורית לביא נשיאל, בערוץ הכנסת באתר יוטיוב, 27 ביוני 2017
- ^ כך פורסם מספר פעמים בתקופה זו כגון בדבריה של ח"כ נאוה בוקר בעצרת ארגוני נכים מרכזית בכיכר רבין ב-20.07.16. צולם והועלה בדף הפייסבוק של "ביקורת בונה"
- ^ אדריאן פילוט, נתניהו החליט: ועדה משותפת תקבע את התוספת לקצבאות הנכים, באתר כלכליסט, 10 במאי 2017
- ^ לי ירון, ועדה שמינה נתניהו מבטלת את המלצות זליכה: קצבת הנכים תגדל ב-500 שקל ולא ב-1,200, באתר הארץ, 13 ביוני 2017; חגי עמית, צבי זרחיה, ועדת שמחון תמליץ: 4 מיליארד שקל לנכים – אך לא באמצעות הגדלת הקצבאות, באתר TheMarker, 13 ביוני 2017
- ^ איתי בלומנטל, הפגנת הנכים: שובשה התנועה בנתיבי איילון, באתר ynet, 18 במאי 2017;
איתי בלומנטל ועומרי אפרים, מחאת הנכים: חסמו את הכניסה לנתב"ג עם שרשראות ובקבוקי סולר, באתר ynet, 21 ביוני 2017;
מחאת הנכים: חסמו את כביש 4 לדרום באזור מחלף בצרה, באתר גלובס, 9 ביולי 2017;
אבי אשכנזי, יום של חסימות כבישים: הנכים משבשים את התנועה בצירים מרכזיים, באתר וואלה!, 24 באוגוסט 2017; לי ירון, יניב קובוביץ, מחאת הנכים: נתיבי איילון נחסמו לתנועה במשך כמה שעות, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2017;
אמיר אלון ואחיה ראב"ד, אחרי כביש החוף ואיילון: הנכים חסמו גם את הכניסה לחיפה, באתר ynet, 12 בספטמבר 2017 - ^ נטעאל בנדל, מחאת הנכים: מפגינים חסמו את כביש החוף, באתר nrg, 3 באוגוסט 2017
- ^ אמיר אלון, אלימות ומעצרים במחאת הנכים: "מפגין התכוון להצית את עצמו", באתר ynet, 14 באוגוסט 2017;
אמיר אלון, עימותים קשים במחאת הנכים בהרצליה, מפגינה נאזקה, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2017 - ^ יניב קובוביץ, המשטרה למארגני הפגנות הנכים: לא נאפשר עוד חסימות של כבישים, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2017;
נטעאל בנדל, המשטרה מחלקת לראשונה דוחות לנכים, באתר nrg, 25 בספטמבר 2017 - ^ לי ירון, הכנסת לבג"ץ: הנכים לא הוכיחו שקצבה של 2,342 שקלים בחודש לא מאפשרת חיים בכבוד, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2017;
מיה איידן, המדינה על בג"ץ הנכים: אין מקום להתערבות ביהמ"ש – הנושא יטופל בכנסת, באתר של "רשת 13", 29 באוגוסט 2017 (במקור, מאתר "nana10") - ^ אמיר אלון, יו"ר ההסתדרות מאיים: "ללא התקדמות במו"מ מול הנכים – אשבית את המשק", באתר ynet, 27 בספטמבר 2017;
טל כרמון וניצן צבי כהן, עובדים עם הנכים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בספטמבר 2017 - ^ חדשות ההסתדרות, הושג הסכם היסטורי לחלוקת קצבאות הנכים בישראל, באתר ההסתדרות, 29 בספטמבר 2017
- ^ אדריאן פילוט, אבי שמחון על הסכם עם הנכים: "אין אפשרות להתחייב על שאר התוספות לשנים הבאות", באתר כלכליסט, 1 באוקטובר 2017
- ^ עמר כהן, הנומרטור יקבע, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 ביוני 2016
- ^ ״נכה, לא חצי בן אדם״ המומים וכואבים את לכתו בטרם עת של עופר סופר ז״ל, בעמוד הפייסבוק של נכה, לא חצי בן אדם, 8 באפריל 2019;
״חברנו האהוב והיקר עופר סופר, חבר אמת שתמיד ולא משנה מה הגן בגופו על כול אחד מאיתנו. איש של אמת וצדק שלא פחד מכלום וראה למרחקים. חכם, מבריק, אמיתי, חד, ישר, בשלן, מצחיקן, חבר אמיתי עם שיחות נפש ותעצומות נפש", בעמוד הפייסבוק של רונית צרפתי, 8 באפריל 2019;
״בדרך הארוכה איבדנו חברים יקרים שבאופן אישי היו החברים הכי טובים שלי. רענן קרקליס ועופר סופר ז"ל. הלב עדין מסרב לעכל", בעמוד הפייסבוק של רונית צרפתי, 11 באפריל 2019 - ^ שלומי גבאי, ארגוני הנכים מאיימים: "אם נתניהו לא יתערב – נחסום את נתב"ג", באתר וואלה!, 23 באוקטובר 2017
- ^ אמיר אלון, לאחר 5 שעות: הנכים התפנו ונמל אשדוד נפתח, באתר ynet, 3 באוקטובר 2017
- ^ דבר ראשון, השוואת קצבאות הנכות: עלו לירושלים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 באוקטובר 2017
- ^ דנה ירקצי, בשיא העומס: פעילי מחאת הנכים שיבשו את התנועה באזור נתניה, באתר וואלה!, 15 באוקטובר 2017
- ^ אמיר אלון, הנכים חסמו את בית רה"מ: "אתה מתעלל בנו", באתר ynet, 17 באוקטובר 2017
- ^ רוגל אלפר, האשה גסת הרוח הזאת היא כל מה שחולה בישראל באדם אחד, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2017
- ^ אמיר אלון, יום אלים במחאת הנכים: "מפגן של כוח", באתר ynet, 18 באוקטובר 2017
- ^ לפי "הארץ", 15 עמותות השתתפו במסיבת עיתונאים ב-22 באוקטובר 2017. לצידם עומדים שלושה ארגונים שאינם רשומים כעמותות, ואחד מהם הוא ארגון ה-נכים, שהשתתף גם במשא ומתן הלילי בהסתדרות, אך התנגד למתווה: לי ירון, ארגוני הנכים מאיימים לחסום את הגישה לנתב"ג, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2017
- ^ אמיר אלון, הנכים חסמו את הכניסה לבתי הזיקוק ל-4.5 שעות, באתר ynet, 05 בנובמבר 2017
- ^ הנכים הופכים לפנתרים בניסיון חסימת מסילת רכבת באזור נתב"ג, בדף ובצילומו של ביקורת בונה, 22 בנובמבר 2017
- ^ טל כרמון, קצבאות הנכות "הסכמים צריך לכבד", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 בנובמבר 2017
- ^ נייר העמדה שהוגש לרה"מ, בדף הפייסבוק של אליעזר רוטמן
- ^ חגי עמית, מחאת הנכים: "הפעם באמת נסגור לחלוטין את המדינה", באתר TheMarker, 20 בנובמבר 2017
- ^ טל כרמון, משווה ומעלה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 בנובמבר 2017
- ^ תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הנכות ותיקונים שונים), התשע"ח-2017, הופץ ב-26 בנובמבר 2017 באתר החקיקה הממשלתי
- ^ תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2019), התשע"ח-2018 – פרק __': ביטוח לאומי (חלק ג'), הופץ ב-18 בינואר 2018 על ידי משרד האוצר באתר החקיקה הממשלתי
- ^ הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 201 והוראת שעה) (הגדלת קצבת נכות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
31690940המאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום