מטה אפרים
 | |
| צילום שער הספר של המהדורה הראשונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי אפרים זלמן מרגליות |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | ה'תקצ"ה |
| מהדורות נוספות | |
| פרשנים |
|
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | מטה אפרים |
מטה אפרים הוא ספר על הלכות הימים הנוראים, שכתב רבי אפרים זלמן מרגליות. הספר הוא בסיסי ונפוץ ביותר על נושא זה[1].
מבנה הספר
הספר נכתב כמקבילה לשולחן ערוך, וסדר הסימנים ומספורם בו שווה לאלו שבשולחן ערוך. הספר מתחיל בסימן תקפ"א, הלכות הסליחות, ומסתיים בסימן תרכ"ה, הלכות סוכה.
הספר ארוך ומפורט הרבה יותר מהשולחן ערוך, ומובא בו בנוסף לדינים המוזכרים בשולחן ערוך, גם את טעמיהם, שיטות נוספות שהיו נהוגות בזמנו של המחבר ועשרות מנהגים שלא הוזכרו בשולחן ערוך. בהשוואה בינו לשאר הספרים מסוג זה (לבוש, שולחן ערוך הרב, ערוך השולחן ועוד), הסימנים במטה אפרים ארוכים ומפורטים יותר מבשאר. במטה אפרים מובאות גם חומרות שונות שהיו נהוגות בזמנו. רבות מהן המחבר משבחן, אך פעמים רבות הוא פוסל אותן, בעיקר במקום פיקוח נפש או יוהרא.
בספר מצויים גם דברי מוסר והתעוררות לימים אלו. חלק מהם כתובים בלשון מליצית, השאובה מפסוקים ומאמרי חז"ל, כמו שהיה נהוג בתקופה זו.
בסוף הספר צירף המחבר קונטרס על דיני קדיש.
הספר הודפס לראשונה בזלקובה תקצ"ה, כשהאלף למטה (ראה להלן) נדפס כקונטרס נפרד בסוף הספר. מאז הודפס הספר פעמים רבות, האחרונה והידועה שבהן היא של הוצאת עוז והדר בשנת תשע"ב, בתוספת פסקי שולחן ערוך הרב ומשנה ברורה, ספרי הפסק המקובלים כיום, במקומות בהם חולקים על המטה אפרים.
הספר התחבב אצל רבים מאז הופעתו, ומוזכר בדברי הפוסקים שאחריו פעמים רבות. בספר משנה ברורה מוזכר המטה אפרים עשרות פעמים. בספר "חוק לאלול"[2] הודפס "קיצור מטה אפרים", מחולק ללימוד יומי מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים.
רבי אברהם יצחק קאהן התבטא[דרושה הבהרה] כי "כל השנה לומדים משנה ברורה, בחודש אלול לומדים מטה אפרים"[3].
מפרשי הספר
הרב מרגליות כתב כנספח לספרו את הקונטרס "אלף למטה", ובו מקורות, טעמים ומשא ומתן על הדינים שכתב במטה אפרים. החיבור כתוב בסגנון הספרים "נשמת אדם" ו"בינת אדם" של רבי אברהם דנציג, שנכתבו כנספחים לספריו חיי אדם וחכמת אדם.
רבי משולם פינקלשטיין כתב על הספר פירוש בשם "אלף המגן" (ורשה תרס"ג), ובו הרחבות, טעמים ודינים רבים שלא הביא המטה אפרים, וכן את דברי הפוסקים שלאחר המטה אפרים, כמשנה ברורה ושדי חמד. בספר מובאות הנהגות רבות על פי קבלה וחסידות.
הרב פינקלשטיין כתב גם השלמה להלכות סוכה וארבעת המינים (סימן תרכ"ו-תר"ס) שהמטה אפרים לא כתב עליהם, וכן "פתח השער" על הלכות קדיש וקדיש יתום. במהדורתו, הדפיס את האלף למטה בעמוד מתחת למטה אפרים, לצד פירושו אלף המגן.
רבי חיים צבי אהרנרייך כתב פירוש בשם "קצה המטה" על המטה אפרים המצורף לספר כיום בהרבה מהדורות.
פסקים מן הספר
כמה מפסקיו הובאו בפוסקים שאחריו ובפרט בספר משנה ברורה, להלן כמה מהם:
- מותר ליטול שופר של חבירו לתקוע בו את מנין התקיעות הנהוג, כי נוח לאדם שתעשה מצוה בממונו[4].
- שיעור השבר המקסימלי בסדר תש"ת הוא כששה כוחות (הקולות הקצרים ביותר)[5].
- מוטב לפדות את תרנגול הכפרות במעות ולתתם לעניים, כדי שלא יתבייש העני ששולח לו את התרנגול שנתן עליו את עוונותיו[6].
- אין לברך על טלית בין השמשות[7].
קישורים חיצוניים
מטה אפרים, באתר ויקיטקסט- מטה אפרים דפוס ראשון, זולקווא תקצ"ה, באתר אוצר החכמה
- מטה אפרים, ווארשא תרס"ו, באתר היברובוקס
- מטה אפרים עם קצה המטה, קליינווארדיין תרפ"ג, באתר היברובוקס
- מטה אפרים עם קצה המטה, ברדיוב תרפ"ח, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ראו לדוגמא: ספר זכרון, ויען שמואל - כב סימן ק"ב חודש אלול; [[1]]
- ^ הרב יוסף טיקוצקי, חק לאלול, באתר אוצר החכמה.
- ^ רבי יוסף טיקוצקי, חק לאלול במבוא אות ו.
- ^ מטה אפרים תקפ"ו ס"ק ה הובא במשנה ברורה, סימן תקפ"ו, סעיף קטן ט'
- ^ מטה אפרים תק"צ ס"ק ט הובא במשנה ברורה, סימן תק"צ, סעיף קטן י"ג ובביאור הלכה סעיף ג
- ^ מטה אפרים תר"ה ס"ק י הובא במשנה ברורה, סימן תר"ה, סעיף קטן ה'
- ^ מטה אפרים תרי"ט ס"ק ז הובא במשנה ברורה, סימן י"ח, סעיף קטן ז'