מחמוד א-זהאר
.jpg) | |
| לידה | עזה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| ישות מדינית |
 הרשות הפלסטינית |
| מפלגה |
 חמאס |
מחמוד א-זהאר (בערבית: محمود الزهار; נולד בשנת 1945) הוא חבר בלשכה המדינית של ארגון הטרור חמאס. כיהן כשר החוץ של הרשות הפלסטינית בין השנים 2006 ל-2007.
ביוגרפיה
רקע
מחמוד א-זהאר נולד בשכונת זייתון שבעזה. מרבית שנות ילדותו עברו עליו באסמאעיליה שבמצרים. א-זהאר סיים את לימודיו התיכוניים בעזה ולאחר מכן התחיל לימודי רפואה באוניברסיטת עין שמס בקהיר, אותם סיים ב-1971. עד סוף שנת 1976 סיים את התמחותו כרופא מנתח. עם סיום לימודיו החל א-זהאר לעבוד בבתי חולים בעזה ובח'אן יונס ושימש מרצה בכיר לרפואה באוניברסיטה האסלאמית בעזה[1].
פעילות בחמאס
עם הקמתה של תנועת החמאס בשנת 1987, הצטרף לשורותיה. בשנת 1988 נפגש א-זהאר עם שר הביטחון יצחק רבין, בטרם נחשף כאחד ממנהיגי חמאס[2]. בהמשך השנה נעצר א-זהאר על ידי ישראל לתקופה של שישה חודשים. באוגוסט 1992 נדחתה בקשתו לצאת לחוץ לארץ כדי להפגש עם יאסר ערפאת[3]. בתקופה זו בלט כדובר מתון של תנועת חמאס וביקש לפתח את הפעילות הפוליטית שלה[4].
בדצמבר 1992 היה בין מגורשי החמאס ללבנון[5], שם שהה כשנה. במהלך השהייה במחנה מַרְגֶ' אלזֻּהוּר, התבלט א-זהאר כאחד הדוברים הראשיים של התנועה לתקשורת המערבית, ומעמדו בתנועה גדל. בשנת 1996 נכלא שוב על ידי ישראל לתקופה של כשנה, במהלכה חלה מאוד. בהמשך הפך א-זהאר לאחד מראשי הנהגת החמאס ברצועת עזה. הוא נחשב לאחד הפרגמטיים מבין בכירי הארגון ושימש כאיש קשר בין חמאס לרשות הפלסטינית[1].
ב-6 בספטמבר 2003, במבצע קטיף כלניות שהה א-זהאר יחד עם צמרת החמאס בבית שהופצץ על ידי חיל האוויר, אך כולם ניצלו[6]. ב-10 בספטמבר 2003 ניצל א-זהאר מהתנקשות של מטוס F-16 של חיל האוויר הישראלי[7], אך בנו הבכור, שומרו האישי ואדם נוסף, נהרגו בתקיפה[8].
באפריל 2004, בעקבות חיסול עבד אל-עזיז א-רנתיסי, נבחר לראש הנהגת חמאס ברצועת עזה ובעל תפקיד מרכזי בהנהגה הקולקטיבית של התנועה[9].
במהלך 2005, עם החלטתה של תנועת חמאס לקבל את הרגיעה, התראיין א-זהאר לכלי תקשורת ישראליים והדגיש כי התנועה לא תסכים להארכתה, אם ישראל והרשות הפלסטינית לא יקיימו את התחייבויותיהן. גורמים ברשות הפלסטינית ובישראל טענו אז כי א-זהאר מוביל בחמאס את המחנה הקיצוני, שאינו מוכן לשנות את מדיניות התנועה[10].
במערכת הפוליטית הפלסטינית
בבחירות 2006 נכנס למועצה המחוקקת והתמנה לשר החוץ של הרשות הפלסטינית[11]. בתפקיד זה הביעה עמדות מתונות בעד פשרה טריטוריאלית, בין השאר אמר בראיון לרשת אל-ג'זירה כי "אינו מתנגד למשא ומתן עם ישראל אם הוא יוביל לתוצאות שייראו בשטח" וכי "חמאס אינה מתנגדת שצדדים אחרים ישמשו מתווכים כדי לנהל משא ומתן ל"שלום שמבוסס על צדק"[12]; ושלח מכתב למזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, שבו התייחס לאפשרות להגיע לפתרון שתי המדינות והביע את "רצונם של הפלסטינים לחיות בשלום וביטחון לצד שכניהם"[13]. בתפקיד שר החוץ הוזמן לבקר ברפובליקה העממית של סין[14], שם נפגש עם מקבילו הסיני ועם בכירים נוספים; והשתתף בכינוס בנושא יחסי סין עם העולם הערבי, יחד עם עוד 22 שרים ממדינות ערב[15]. בנוסף ביקר בקהיר כמה פעמים, נפגש עם שר החוץ המצרי אחמד אבו ריט[16], ועם חבר הכנסת אחמד טיבי[17].
לאחר עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה פוטר מתפקיד שר החוץ[18]. לצד זאת, המשיך לייצג את ממשלת החמאס. בין השאר הוביל את המגעים בין ישראל לחמאס להשגת הסכם לשחרור גלעד שליט[19]. בפברואר 2010 פרש מצוות המשא ומתן עקב מחלוקת בינו לבין ראש הלשכה המדינית של החמאס, חאלד משעל. מאחר שא-זאהר הוביל את הקו המתון בקרב בכירי החמאס, שביקש להגיע לפשרה מול ישראל[20], עם זאת אחר כך חזר לצוות המשא ומתן[21].
ב-15 בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, תקף צה"ל את ביתו שבעזה[22].
ב-15 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, שוב תקף צה"ל את ביתו שבעזה[23].
ב-15 באוגוסט 2022 דווח כי התפטר מהלשכה המדינית מסיבות "מיוחדות ואישיות"[24], אך א-זהאר הכחיש את הדיווח[25].
עמדותיו
בראיונות שהעניק מחמוד א-זהאר לפני קיום הבחירות להנהגת הרשות הפלסטינית, הוא נימק את השתתפות תנועת החמאס בבחירות בשתי סיבות. האחת, קבלת לגיטימציה מהעולם שרואה בחמאס ארגון טרור, והשנייה, הצורך לביעור השחיתות הקיימת לדבריו בכל התחומים בחברה הפלסטינית[26]. הוא התייחס בין השאר לצביונה של מדינה פלסטינית כמדינה אסלאמית, על פי תפיסתה של חמאס. לתפיסתו צריכה לקום בכל שטחי ארץ ישראל, דהיינו מהנהר עד לים, מדינה פלסטינית אשר תפעל על בסיס עקרונות השריעה, בכל תחומי החיים. החלת השריעה תהיה התרופה האידיאלית לכל גילויי השחיתות שתנועת הפתח לקתה בה בהיותה בשלטון[27].
א-זהאר שלל אז מכול וכול קשר כלשהו עם ישראל, ולכן מבחינתו חלה חובה על הממשלה הפלסטינית שתקום לנתק כל קשר עם ישראל[26]. לפני הבחירות לרשות הפלסטינית הוא אמר בהתייחסו להסכמי אוסלו, כי אם החמאס ינצח בבחירות הוא לא יכיר בהסכמים בין ישראל לרשות הפלסטינית. "אוסלו תם מבחינה חוקית, שכן תוקפו היה לארבע שנים. אנו ניכנס למועצה המחוקקת ואם נמצא שאריות כלשהן של הסכמי אוסלו, נסלק אותן"[28][26].
עם זאת, במספר ראיונות שנתן לא שלל את אפשרות המשא ומתן עם ישראל, אך הדגיש שמדובר באמצעי לשחרור אסירים ביטחוניים ומסירת שטחים[29]. לדבריו, מבחינת החמאס גבולות 1967 הם רק שלב במאבק ולא סוף הסיפור, ולכן גם אם הארגון יסכים להסדרים מדיניים זמניים, הוא לא ישנה את עמדות היסוד שלו לפיהן "כל פלסטין, בין הנהר לים, היא בבחינת הקדש איסלאמי"[26].
לאחר מבצע עמוד ענן האשים את ממשל ארצות הברית באחריות להריגת אזרחים פלסטינים, בשל האישור שהעניק לכאורה למתקפה הישראלית, והבטחתו פיצוי לישראל על הנזקים שנגרמו לה. יתר על כן קרא להחרמת מוצרים אמריקניים בהסבירו: "הכלכלה האמריקנית הרוסה ואנו יכולים להסב לה נזק גדול עוד יותר"[דרוש מקור].
אנטישמיות
ב-5 בנובמבר 2010 אמר בערוץ אל-אקצא כי התנהגותם הפושעת של היהודים כלפי העמים שבקרבם חיו, היא זו שגרמה לגירושים הרבים שלהם לאורך ההיסטוריה מהארצות שבהן הם שכנו[30]. בנאום זה חזר א-זהאר למעשה על התזה המרכזית המופיעה בספרו "אין עתיד [ליהודים] בין האומות". הספר יצא לאור בהוצאה האלג'ירית דאר אלח'לדוניה בשנת 2008, ובו הוא מפתח תזה לפיה היהודים הם נטע זר ודחוי על ידי מדינות העולם. הוא עושה שימוש במובאות מהקוראן כדי להצדיק רצח יהודים, ולהוכיח שלציונות "אין עתיד בין האומות", ומשום כך דינה להיכחד[31].
במאמר דעה שכתב לעיתון "הוושינגטון פוסט", השווה בין מרד גטו ורשה לבין פעילות חמאס נגד הכיבוש הישראלי בעזה וטען כי "לפני 65 שנה, היהודים האמיצים של גטו ורשה קמו להגן על עמם. אנו בעזה, אשר חיים בכלא הפתוח הגדול ביותר בעולם, לא יכולים לעשות פחות מכך"[32].
משפחתו
א-זהאר נשוי ואב לשבעה ילדים.
בשנת 2003 צה"ל ניסה לחסל אותו ובמבצע נהרג אחד מבניו. בן נוסף נהרג בקרב עם לוחמים מיחידת אגוז שהתרחש בינואר 2008[33].
עם השנים הוא חלה בדמנציה.
קישורים חיצוניים
- מחמוד א-זהאר - ממייסדי חמאס ברצועה; תמך בהודנה, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2003
- עמירה הס, מחמוד א-זהאר ל"הארץ": העקשנות של ישראל הביאה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2008
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ארנון רגולר, ותיק אך לא כריזמטי, באתר הארץ, 26 באפריל 2004
- ↑ אמיר אורן, סוף מבצע במטרה תחילה, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
- ↑ שטחים, נדחתה בקשתו, חדשות, 20 באוגוסט 1992
- ↑ פחס ענברי, דעות חדשות - החמאס היכה בעצמו, חדשות, 17 בדצמבר 1992
- ↑ אהרן קליין, אמנון ברזילי, יורם בינור, מנחם הורוביץ, אמנון יוסף, רותי זוטא, ישראל מגרשת מאות פעילי חמאס ללבנון, חדשות, 17 בדצמבר 1992
- ↑ עמוס הראל, ישראל ניסתה להתנקש ביאסין ובבכירי חמאס, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2003
- ↑ עלי ואקד ופליקס פריש, א-זהאר ניצל מניסיון התנקשות, באתר ynet, 10 בספטמבר 2003
- ↑ שירות גלובס, בנו הבכור של מחמוד א-זאהר, שומרו האישי ואדם נוסף, נהרגו בפעולת חיל האוויר, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2003
עמוס הראל, א-זהאר נפצע קל בניסיון התנקשות בעזה; בנו ומאבטחו נהרגו, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2003 - ↑ ארנון רגולר, מנהיג חמאס ברצועת עזה: מחמוד א-זהאר; איסמאעיל הניה סגנו; א-סיאם מספר שלוש, באתר הארץ, 26 באפריל 2004
- ↑ ברק רביד, חמאס על סף פילוג, באתר nrg, 20 באוקטובר 2005
- ↑ ארנון רגולר, הד"ר מחמוד א-זהאר, שר החוץ החדש של הרשות הפלשתינית מטעם חמאס: ישראל מצמצמת הסיכוי להסדר, באתר הארץ, 6 באפריל 2006
- ↑ ארנון רגולר וצבי בראל, א-זהאר: איני מתנגד למשא ומתן עם ישראל, באתר הארץ, 28 באפריל 2006
- ↑ סוכנויות הידיעות, א-זהאר לאנאן: ברצוננו לחיות בשלום לצד שכנינו, באתר הארץ, 5 באפריל 2006
- ↑ סוכנויות הידיעות, ישראל דורשת מסין לבטל את ביקורו של שר החוץ הפלשתיני א-זהאר בבייג'ין, באתר הארץ, 18 במאי 2006
- ↑ שר החוץ הפלסטיני בביקור בבייג'ינג: סין לא הציעה לנו סיוע כספי, באתר ynet, 1 ביוני 2006
- ↑ אלוף בן, אבו ריט דרש מא-זהאר לאמץ את מפת הדרכים, באתר הארץ, 4 במאי 2006
- ↑ אבי יששכרוף, יואב שטרן, טיבי נפגש בקהיר עם שר החוץ הפלשתינאי, מחמוד א-זהאר, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2006
- ↑ אבי יששכרוף, 15 פצועים ברצועה בעימותים בין פתח לחמאס; אבו מאזן קרא לבחירות מוקדמות, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2006
- ↑ מחמוד א-זהאר: ממשלה אמיצה בישראל יכולה לשחרר את שליט תוך יום, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2008
אבי יששכרוף וג'קי חורי, מחמוד א-זהאר: יש התקדמות קלה במו"מ לעסקת שליט, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2009
אבי יששכרוף, מחמוד א-זהאר: מוכנים שחלק מהאסירים שישוחררו בעסקת שליט יועברו לדמשק, באתר הארץ, 21 בפברואר 2009 - ↑ עמוס הראל, אבי יששכרוף, משבר בצמרת החמאס: מחמוד א-זהאר פרש מצוות המו"מ בעניין שליט, באתר הארץ, 26 בפברואר 2010
- ↑ אבי יששכרוף, עמוס הראל, א-זהאר: העסקה כוללת הסרת המצור, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
- ↑ ניר יהב, דיווח: צה"ל מכתר את ביתו של מחמוד א-זהאר, באתר וואלה!, 15 בינואר 2009
חיל האוויר ירה הלילה לעבר שומרי ראשו של מחמוד א-זהאר, באתר ynet, 15 בינואר 2009 - ↑ צה"ל מאשר כי חיל האוויר תקף הלילה את ביתו של מחמוד א-זהאר, באתר הארץ, 16 ביולי 2014
- ↑ בכיר חמאס מחמוד א-זהאר הגיש מכתב התפטרות מהלשכה המדינית בחמאס, באתר מעריב אונליין, 15 באוגוסט 2022
- ↑ الزهار لـ "دنيا الوطن": أنباء استقالتي من حماس "كذبة حقيرة من مجموعة أنذال", دنيا الوطن, 2022-08-16 (בערבית)
- ^ 26.0 26.1 26.2 26.3 ציטוטים: תנועת חמאס והתהליך המדיני, אתר מכון ראות
- ↑ עופר אדרת, מחמוד א-זהאר: נקים מדינה איסלאמית אחרי שתהיה לנו מדינה פלשתינית, באתר הארץ, 22 ביוני 2007
- ↑ שאול אריאלי, תפסת מרובה לא תפסת, כרמל, 2006, עמ 150.
- ↑ רן דגוני, וושינגטון, א-זהאר: תיתכן הודנה ארוכת טווח, באתר גלובס, 30 בינואר 2006
ארנון רגולר, חמאס מוכן להודנה ארוכה בתמורה לנסיגה לקווי 67', באתר הארץ, 29 בינואר 2006 - ↑ Hamas Leader Mahmoud Al-Zahhar Justifies Persecution of Jews in History and Promises and Declares That Jews "Are Headed to Annihilation.", אתר ממר"י (באנגלית)
- ↑ מחמוד אלזהאר, מבכירי חמאס, נשא לאחרונה נאום בעל אופי אנטישמי ארסי, שנועד להצדיק את חיסול מדינת ישראל ואת גירוש היהודים "מכל פלסטין", באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 15 בנובמבר 2010
- ↑ יואב שטרן, א-זהאר: אנו עושים בעזה מה שעשו "היהודים האמיצים" בגטו ורשה, באתר הארץ, 18 באפריל 2008
- ↑ ג'קי חורי, מנהיג חמאס שבנו נהרג מאיים בגל פיגועים בישראל, באתר הארץ, 15 בינואר 2008
מחמוד א-זהאר40948703Q708854